51 תשובות
שכן
"לא."
(-_- (-)
(-_- (-)
שלא.
יש כאלו שחושבים שכן ויש כאלו שחושבים שלא, אני מקווה שכן (:
תלוי באיזה גיל כמובן.
בעיקרון "אין לדעת, כנראה לא". (אם הוא קטן)
בעיקרון "אין לדעת, כנראה לא". (אם הוא קטן)
אני יהודי דתי מאמין. אגיד שכן וגם אסביר לו ואלמד אותו.
ד"א.. זה יהיה ממש אושר לדעתי.. כי ילד שמאמין במה שההורים אומרים לו להאמין זה ילד בור. אך ילד שמאמין אך בכל זאת עם ספקות ורוצה לדעת וללמוד עוד בנושא.. זה ילד עם חכמה שלא מאמין בעיוורות
ד"א.. זה יהיה ממש אושר לדעתי.. כי ילד שמאמין במה שההורים אומרים לו להאמין זה ילד בור. אך ילד שמאמין אך בכל זאת עם ספקות ורוצה לדעת וללמוד עוד בנושא.. זה ילד עם חכמה שלא מאמין בעיוורות
כן אלא אם דעתי תשתנה עד אז
אני אגיד שלדעתי אין, אבל יש כאלה שמאמינים שיש כי הם צריכים משהו להאמין בו ולסמוך עליו וזה לגמרי בסדר.
עריכה- למה המינוסים? כמו שאני מכבדת את הדעה שלכם, תכבדו את שלי.
עריכה- למה המינוסים? כמו שאני מכבדת את הדעה שלכם, תכבדו את שלי.
אני לא רוצה לכפות עליו את האתאיזם שיאמין במה שהוא רוצה. אני אומר לו שזה עניין של אמונה ואם הוא רוצה להאמין שיאמין
"אני חושב שלא, ואני לא יודע גם. אם הוא קיים אז הלך עלי"
אנונימי
אשאל אותו מה הוא חושב ואגיד לו שאי אפשר לדעת ומה שהוא חושב זה הכי נכון בשבילו להאמין.
אי אסביר לו שזה עניין של אמונה ושאני מאמינה שכן
אם הוא יבחר בעתיד לא להאמין אז זכותו המלאה
אם הוא יבחר בעתיד לא להאמין אז זכותו המלאה
אני אגיד לו שיש כאלה שמאמינים שיש ויש כאלה שלא. כשהוא יגדל הוא יבחר כבר במה להאמין.
"לא יודעת, יש אנשים שמאמינים שהוא קיים ויש אנשים שלא מאמינים שהוא קיים"
בגיל קטן אגיד שלא, אני לא רוצה שירעילו לו את המוח בבית ספר כמו שעשו לי, כשהוא יגיע לגיל גדול יותר כמו 13 או 14, אגיד לו שזה נתון לבחירתו האישית
ברור..
יש כאלה שחושבים שכן, ויש כאלה שחושבים שלא.
כן
"אני לא יודע".
אני אתאיסטית אבל אסביר לו שיש אנשים המאמינים ויש כאלו שלא
תלוי בן כמה הוא יהיה. אם הוא עדיין יהיה יחסית קטן אז אני לא ממש אתחיל להכנס לפרטים ואני אגיד לו- יש כאלה שחושבים שכן ויש כאלה שחושבים שלא, וזה בסדר גמור.
כי אני רוצה לחנך אותו שכל הדעות שיש הם בסדר ולא צריך לשפוט מישהו לפי דת.
אם הוא רוצה להאמין באלוהים או לא הוא יחליט כשיהיה גדול יותר
כי אני רוצה לחנך אותו שכל הדעות שיש הם בסדר ולא צריך לשפוט מישהו לפי דת.
אם הוא רוצה להאמין באלוהים או לא הוא יחליט כשיהיה גדול יותר
אגיד לו "אף אחד לא יודע"
אני אגיד לו ש"אף אחד לא יודע, אבל יש אנשים שמאמינים שכן ויש אנשים שלא. אני מאמינה ומקווה שכן :)"
כן
אני אגיד לו שאני לא יודעת, ואז אוסיף שאף אחד לא באמת יודע, ככה שאם ינסו להגיד לו שכן או שלא הוא תמיד יהיה סקפטי.
אסביר לו שיש אנשים שמאמינים ויש שלא, אגיד לו שאני לא מאמינה, ועדיין אקבל אם הוא יאמין.
אני לא ממש בטוחה בזה
"יש אנשים שמאמינים שהוא קיים. יש אנשים שלא. מה שאתה מאמין בו. אני אקבל אותך בכל מצב"
שיש אנשים שחושבים שכן ושיש אנשים שחושבים שלא
אני אגיד לו שיש, כי באמת יש
לא ממש לא
"ברור. והוא שומר עליך כל הזמן"
אני אשאל אותו אם הוא רוצה שיהיה דבר כזה אלוהים
בעיקרון אני אתאיסטית, חצי מהמשפחה המורחת שלי הם דתיים שומרים, ככה שאין לי בעיה שהילד יבחר ללכת בדרך הזו.
אני פשוט אחנך אותו להאמין בכוח כלשהו, שיש משהו ששומר עליו, בין אם זה אלוהים, ישו או מוחמד, לא ממש משנה לי, כשהוא יגדל הוא יבחר ללכת לפי הדרך שלו, יש לו חיים משלו.
בעיקרון אני אתאיסטית, חצי מהמשפחה המורחת שלי הם דתיים שומרים, ככה שאין לי בעיה שהילד יבחר ללכת בדרך הזו.
אני פשוט אחנך אותו להאמין בכוח כלשהו, שיש משהו ששומר עליו, בין אם זה אלוהים, ישו או מוחמד, לא ממש משנה לי, כשהוא יגדל הוא יבחר ללכת לפי הדרך שלו, יש לו חיים משלו.
אנונימית
כן שיש. והוא אוהב אותך, הוא מסתכל עליך מלמעלה ומקווה שתיהיה רק מאושר. ותעשה מה שאתה טוב, תנסה תמיד להיות בן אדם טוב יותר ולעזור, וכמה שאתה מקבל לא לשכוח לתת.
וזה לא קשור לדתי או לא דתי, אני לא מאמינה בתורה וכל זה. אני אדאיסטית. כן עם ד'. אני מאמינה באלוהים.
וזה לא קשור לדתי או לא דתי, אני לא מאמינה בתורה וכל זה. אני אדאיסטית. כן עם ד'. אני מאמינה באלוהים.
אני אגיד לו שהוא צריך לענות על השאלה הזו בעצמו.
אני אומר לו שזה משהו שהוא יצטרך להחליט בעצמו שהוא יתבגר.
הדעה שלי לא משנה כלום, הוא יאמין במה שהוא יחליט בסופו של דבר, ואני לא רוצה שהדעות שלי יפריעו לו להחליט בעצמו.
הדעה שלי לא משנה כלום, הוא יאמין במה שהוא יחליט בסופו של דבר, ואני לא רוצה שהדעות שלי יפריעו לו להחליט בעצמו.
לא, אבל אם הוא רוצה להאמין בו.. זה סבבה מבחינתי
אני אהיה כנה, מאחר ואני לא מאמינה רוב הסיכויים שאגיד לו לא, אבל יכול להיות שאגיד לו שזה עניין של בחירה, וכשהוא יגדל הוא יבחר אם להאמין. ואני אתמוך בו אם זה יבוא לו מהרצון עצמי ולא מזה שבכיתה ז כל הילדים ירדו עליו שהוא רוסי ואוכל "לאכשר" אז הוא יהיה מושפע ויחליט שאלוהים קיים
ברור שכן
לא.
*לדעתי* אין, זה מבוסס על אמונה
הבן שלי יהיה בבית ספר דתי או ישיבה אז אני לא דואג
שיש אנשים שמאמינים ויש אנשים שלא. אנחנו לא מאמינים, וגם אסביר לו למה.
הבן שלי יולד להורים מאמינים, ששומרים שבת, שחוגגים את החגים, הוא יגדל בבית מאמין לכן לא יצטרך לשאול זה מובן מאליו.
זה הכל תלוי במה שאתה חושב, לכל אחד יש אמונה שונה
לא
אף אחד לא יודע, ואני לא מאמינה בו.
ומה הקטע לעשות מינוסים למי שאומר שלא?
כמו שלכם מותר להגיד שכן, להם מותר להגיד שלא. די להיות ילדותיים.
כמו שלכם מותר להגיד שכן, להם מותר להגיד שלא. די להיות ילדותיים.
שאין
אני אגיד לו, שזה עניין של אמונה, שכל אחד בוחר אם להאמין או לא, וזה בסדר
הוא יכול להאמין בכל אחד מהאלים שהוא רוצה או לא בכלל ואני אתמוך בו בכל דרך שיבחר
הוא יכול להאמין בכל אחד מהאלים שהוא רוצה או לא בכלל ואני אתמוך בו בכל דרך שיבחר
באותו הנושא: