הייתה לי שיחה לא נעימה עם בת הזוג שלי... מישהו יכול לקרוא ולהגיד אם יצאתי בסדר?

בטח

כן

אני אשמח

שואל השאלה:
(4/9, 00:34) היא: אבל את באמת לא יודעת עד כמה אני עמוסה, ואני באמת עמוסה ותאמיני לי שלדבר עם אנשים זה לא בראש שלי כי יש לי מלא דברים לעשות וכל שנייה המנהל קונסרבטוריון מתקשר אליי או האחראי מתנדבים במדא, והם מפילים עלי המון דברים ולדעתי זו אחראיות כבדה מידי אבל אין מי שיבין אותי אז אני לוקחת על עצמי יותר מידי ומנסה להץמודד עם הכל
(4/9, 00:44) אני: הפואנטה היא שאני ישר החלטתי שאני סומכת עליך ושהקשר שלנו הדדי במאת האחוזים ומילא שישי לא דיברנו, מילא מוצש לא דיברנו, אבל כל היום, והיית מחוברת לוואטסאפ היום, לא יכולת אפילו לענות להודעות שלי? איכשהו מרגיש שרק אני חושבת עליך באמת מהשנייה שאני קמה עד השנייה שאני הולכת לישון והדבר היחיד שבא לי לעשות כל היום זה שתהי איתי אז אני זאת שתמיד שולחת בוקר טוב ותמיד חשוב לה להפגש וכאילו, את כל כך עמוסה מכדי להפגש אבל אפילו כדי לעדכן אותי מה איתך? הופעת היום ואם לא היית מעלה את זה לא הייתי יודעת על זה כלום ואני לא מבינה ממה השינוי הזה נובע כי איכשהו עד לא מזמן הכל היה אחרת, מה גרם לזה להשתנות? תהיתי, זה משהו שאני עשיתי? ואז הבנתי. אני בכלל לא מאשימה אותך, אני כנראה פשוט תמיד אוהב יותר מהצד השני. אבל עד כדי כך? שפעם בכמה זמן יש יותר משלוש הודעות ברצף ברמה שאנחנו אפילו לא יודעות מה עובר אחת על השנייה? אני באמת לא מבינה במערכות יחסים, הנסיון זה הצד שלך, ככה זה באמת מתנהל?
(4/9, 00:45) אני: כאילו, איפה החברה הכי טובה שלי נעלמה? איפה כל מה שבנינו הלך? אוף
(4/9, 00:50) היא: אוקיי קודם כל, כן, הייתי מחוברת לווצאפ לא בשביל ההנאה הפרטית שלי וכדי לדבר עם חברים.
הייתי מחוברת כי עשיתי גיוסים והתכתבתי עם האחראי מתנדבים שלנו, ועם המנצח של ההרכב ג'אז שלי כי בכלל לא רציתי להופיע וואלה, את יכולה להרגיש מה שאת רוצה את יודעת שאני לא רודפת אחרי אף אחד.
אין לי כוח לחיות בעומס כל הזמן וזאת פאקינג שנה שלישית שאני מעמיסה על עצמי עוד ועוד.
לא יודעת כבר מה להגיד לך, אני ממש לא בן אדם שמתכתב הרבה בווצאפ עם ילדים זה נטו או מד"א או נגינה, אף אחד אבל אף אחד לא יודע מה עובר עלי ומה אני מרגישה ודוגרי טוב לי ככה, אני ממש לא בן אדם שמשתף הרבה, אפילו לא לדרור.
וכן, אין לי זמן לשום דבר בין אם זה סתם לשלוח הודעה כי שתינו יודעות שזה מתפתח לשיחה וכו' וכו', ואין לי זמן להתעסק בזה.
ומתי אני רואה את המשפחה שלי בכלל? שנדבר על זה?
אני אף פעם לא בבית כדי להגיד להם בוקר טוב/ לילה טוב או סתם לשבת לאכול איתם ארוחת ערב.
הכדורים שאני לוקחת לבית ספר הורגים אותי סבבה?
(4/9, 00:51) היא: שיהיה לך לילה טוב, אני עם 15 אחוז
(4/9, 00:54) אני: אני בכלל לא ביקשתי שתתני לי סיבות, אני לא כועסת עליך ולא נגדך גם אם העולם יתהפך. את יודעת כמה את הדבר הכי חשוב לי בעולם הזה, כמה אני אוהבת אותך באמת עד כאב, בלי צחוק, אם לא היה לי אותך פשוט לא הייתי מתפקדת
(4/9, 00:56) אני: אני לא צריכה תירוצים מוצדקים כדי להרגיש בסדר, זה לא בית ספר, לא ירד לך ציון אם תחסירי. אבל יש דברים שפשוט לא יצליחו להתקיים בלי ההשקעה שלך
(4/9, 00:56) היא: טוב, אני עם 10 אחוז עכשיו
(4/9, 00:56) היא: לילה מקסים
(4/9, 00:57) אני: אני רק רוצה להחזיר את הזמנים שהכל היה מושלם כי אני בטוחה שזה לא עשה רק לי טוב אלא גם לך
(4/9, 00:58) אל תרחיקי אותי ככה את יודעת כמה קשה לי עם זה
(4/9, 00:59) בבקשה אם כבר דיברנו על זה בואי נעשה את זה בצורה בוגרת
(4/9, 01:03) אני יודעת שיש לך לחץ, סליחה אם הרגשת שזילזלתי, לא התכוונתי לזה ואני באמת מצטערת אבל זה נושא שכן יש צורך לתת לו מקום, אני לא רוצה להרגיש החברה המציקה או החופרת, שבסוף כל יום עמוס את קוראת את ההודעות שלה ואין לך כוח אליה, זה יעיק עליך וגם יפגע בי אז בבקשה אל תתני לי את ההרגשה הזאת
להפך, אני רוצה להיות הפינה השקטה שתרגישי שאת יכולה וחייבת לפנות אליה כשאין לך כוח לאף אחד וכשאת עצבנית, אני רוצה להיות האדם הזה בשבילך שהודעה תגרום לך רק לחייך ואני חייבת להיות זאת שמבינה אותך הכי טוב רק כי אני רוצה וגם רק כי אני רוצה את הכי טוב בשבילך. הבולשיט הזה של אף אחד לא יודע מה איתי וטוב לי עם זה לא עובד עלי מהסיבה הפשוטה שהיו לנו גם תקופות אחרות שהאושר של שתינו הייתה המטרה המרכזית והכל התנהל על שיתוף והתייעצות ואהבה, בואי נעבוד על זה כדי להחזיר את זה, את יודעת שזה לא רק בשבילי אלא גם בשביל עצמך ובכלל כל שינוי שעשית מאז שחזרנו הוא לחלוטין לטובתך ולא כי אני רוצה לשנות אותך

וואו את היית ממש מדהימה ומקסימה, אני חושבת שהיא יצאה לא בסדר אבל אני בכל זאת לא יודעת מה הסיפור המלא... אבל אני מאמינה שיהיה בסדר ואתן תפתרו את ומקסימום זה לא הולך אז לא נורא, למרות הקושי אולי אם צריך את זה אז זה לטובה..

נ. ב
היה שלב שכתבת איפה החברה הכי טובה שלך ובשאלה כתבת בת זוג
אז לא הבנתי אח היא חברה או בת זוג חח

שואל השאלה:
היא בת זוג והחברה הכי טובה

הבנתי.. תראי באמת נראה שאכפת לך ממנה מאוד וזה נראה כאלו מרגיש לך שזה לא הדדי באותה המידה ושזה חסר לך גם מהצד שלה... אני לא יודעת מה הולך בנייכן אבל גם חי יש מצב כזה עם חברה שלי, אנחנו בתקופה קשה אבל אנחנו יודעות שאנחנו לא יכולות אחת בלי השנייה ואנחנו פשוט לא מוותרות ולא מרימות ידיים וכל פעם מחדש פשוט מנסות לעשות את הכי טוב שלנו אחת בשביל השנייה כדי שהקשר בניינו יחזור להיות כמו פעם.. אם אתן באמת רוצות את זה, אתן רק צריכות למצוא דרך לגרום לזה להצליח מחדש (:

שואל השאלה:
אנחנו כבר חצי שנה ביחד עם פרידה באמצע של שבועיים וחצי. לא השמטתי פרטים ממש קריטיים, רק את ההתחלה של השיחה, מה גרם לי לחשוב על כל זה וכו. לא הייתי מוחקת משהו שמוציא אותה צודקת, המטרה שלי ממש לא שילכלכו עליה ויטפחו לי את האגו. היא מערכת היחסים הראשונה שלי אני לא מבינה למה היא מתנהלת ככה ומה אני עושה לא נכון כי באמת יש אהבה מטורפת ועל זה אין עוררין

יצאת בסדר גמור
לדעתי היא מתנהגת אלייך בזלזול וחוסר כבוד לדוגמה שאת שופכת לה את הלב והיא כולה יש לי 10 אחוז, לילה מקסים וכאלה כאילו אחותי.. בואי תרדי לאדמה
ממה שהיא רושמת סבבה היא עמוסה והכל אבל נראלי היא גם מעצימה יותר מידיי כאילו נסחפה עם זה קצת סבבה עושה דברים אבל להגיע למצב לא לענות להודעה מסכנה לעדכן וכו אויש
פשוט כנראה את אוההת יותר והיא מהאלה שאוהבים פחות יש אנשים כאלה
מצד שני אני חושבת שאת טיפה חונקת אותה יותר מידיי כאילו זה יכול מזה להימאס על הצד השני עדיף לשחרר לעזוב לתקופה מסויימת לפעמים לא צריך לדבר הרבה בשביל להראות משהו באמת אומרת לך אני חושבת שאולי טיפלה לא שאני יודעת וסליחה אם אני שופטת אבל נראלי היא מרגישה שאת יותר מידיי אוהבת אותה
זה מרחיק תמיד שתדעי לך
אני מאחלת לכם בהצלחה ושהכל יסתדר
אבל את מקסימה במיוחד עם המילים שאת רושמת רואים כמה את בן אדם טוב שנותן מעצמו ואוהב

תראי, אני חושבת שאת בסדר גמור, כל הכבוד לך שאת ככה דואגת, תנסו לסדר את העיניין הזה, היא עוברת דברים ומוציאה את זה עליך, תנסי לדבר איתה על זה שוב פנים מול פנים

שואל השאלה:
אז כדאי לי להתרחק ממנה טיפה?

טיפה לתת לה מרחב.. במיוחד אם היא כל כך עמוסה כמו שהיא אומרת
כי אם זה ימשיך ככה באמת אומרת לך זה יוביל לפרידה

^ אני מסכימה

כן, חכי שהיא תירגע ותחזור אלייך כבר לבד.

לתת לה מרווח ולשחרר או להישאר ולעבוד על זה? אני באמת לא מבינה איך זה הגיוני שזוג ידברו מילה ביום כשאני לא רואה אותה ביום יום איך זה נקרא קשר? את לא פוגעת, זה באמצ כדי לקבל ביקורת

שואל השאלה:
אוקיי. טוב אני אשתדל לשחרר. תודה רבה רבה לכם, לילה טוב

לתת מרחב זה לא מילה ביום
לתת מרחב זה לדבר פחות זה הכל
לא לשלוח יותר מידיי הודעות
לא להעיק בשיחות של מה קורה לך למה את ככה וכו
זה מרתיע

שואל השאלה:
זהו שזה לא קרה אף פעם, היום זאת פעם ראשונה שהעליתי את הנושא, אני הכי מבליגה וסבלנית וזורמת בעולם תאמינו לי אין דבר שאני רוצה יותר משהיא תהיה רגוע ומאושרת

הי,
ממה שהצלחתי להבין, זה, שיש פער גדול בין הצורך שלך, והצורך שלה.
מה שמספיק לה, לא מגיע אפילו לחצי ממה שהיית רוצה.
ואז, את מנסה לשנות, כי את מרגישה קצת לוחצת ודחויה, והיא מתחילה להילחץ, כי היא לא מסוגלת לתת לך את הכמות שאת רוצה.
היא פשוט לא בנויה לזה, כמוך.
אתן מאוד שונות בענין זה. יש ביניכן פער גדול מאוד.
אני מאמינה שהיא אכן חשובה, לכן חשוב שתלמדי לתת לה ספייס, לא לנסות לשנות אותה, ולקבל את המצב.
הבעייה היא שאת לא מסוגלת. יש בך צורך ליותר.
אני חוששת שכל שיחה נוספת מצידך, תלחיץ אותה, ועלולה לגרום לסיום הקשר.
צר לי, אבל רק אם את מסוגלת לקבל את הקצב שלה, ולהיות מאושרת מזה- המערכת הזו יכולה להצליח.
יהיה לך קשה, אני לא מייפה דברים.
כי את בנויה מבחינה ריגשית אחרת ממנה.
תני לה מרחב, התרחקי קצת, תני לה להתגעגע, ולרצות לדבר. נשמע לי שכרגע, כשהיא חנוקה, המרחב יעשה טוב.
נסי.

בכיף

כן

יאפ