אני כל כך בודדה, אין לי חברים. איך להתעודד?

תנסי להתחבר

אולי תנסה להשיג כמה בשכבה
תשמעי שירים ותזכרי שיהיה ימים טובים יותר

בזה שגם לי אין, ושכולם אצלנו ערסים

שואל השאלה:
מנסה, לא מצליחה. כולם דוחים אותי מבחינה חברית כי כנראה מעדיפים אחרים. פשוט לא מבינה מה לא בסדר, אצלי?

אני אגיד לך מה לא בסדר בך
את לא מעריכה את עצמך מספיק. תדעי מי את ותדרשי שיתייחסו אליך בהתאם
אני בטוחה שאת בן אדם טוב ומגיע לך חברים טובים, אל תוותרי כי ההתחלה קשה
אשמח לדבר אתך:)

שום דבר בך לא רע, את פשוט צריכה לאהוב את עצמך ולהעריך את מי את, כמו שאמרה תגובה פה למעלה^

חח את לא היחידה יש כאלו שהם מרגישים בודדים ויש להם חברים
אם את רוצה משהו את יכולה לכתוב לי משהו בפרטי
אם את רוצה חברים במציאות תנסי לדבר איתם תנסי למצוא נושאים משותפים איתם

שירים תמיד מעודדים:) או פשוט לחפש חברים חדשים, לא חייב בכיתה.. בשכבה תמיד תמצאי, בהצלחה.. (:

שואל השאלה:
הבעיה שבכיתה כולם ממש לא משהו, ילדים לא ממש שאני רוצה להתחבר אליה וניסיתי, באמת שניסיתי אבל כולם רק דוחים אותי. ממש מסננים אותי רק בחיים האמיתיים. אני רק רוצה חבר/ה 1 שאוכל לדבר איתה/איתו, להיפגש..
כולם בשכבה כביכל "מקובלים" ולא בראש שלהם לדבר איתי.
אני נראית טוב לפי דעתי, אני חכמה ואני חושבת שאם מישהו ינסה לדבר איתי שיחה פנים מול פנים אני ימצא חן בעיניו אבל הם לא מנסים להתחבר אליי!
וזה כל כך מתסכל. זה בית ספר חדש.

תני לזה זמן, נסי להזמין מישהי משכבה אחרת להיות בבית שלך, נסי להתחבר עם בנות מכיתות אחרות או שכבות אחרות, אל תוותרי. כנראה זו רק השנה החדשה, תנסי שוב. נסי למצוא נושא שיחה משותף. דבר שיחבר אותך אליהם

שואל השאלה:
תודה שניסיתם לעזור אבל לא פגשתם אותם.. ממש סנובים. אני אומרת היי, מסתכלים, מתעלמים.

אנחנו באותו סל אחותי

מה עם ילדים משכבות אחרות?

שואל השאלה:
אני בכיתה י אז ככה שיא ויב ממש גדולים ממני והם בכלל בבניינים שונים במתחם..
ככה שזה פסול.

לפחות המשיכי לנסות.

תנסי להכיר מהצבא