אני מרגישה מוזרה ודחויה

אין לי הרבה חברות בכללי ובבית ספר. אלה שיש לי אני מסתובבת איתן כל הזמן. אנשים אחרים לא מדברים אליי ואני לא מדברת אליהם. אף אחד לא מסתכל עליי): יש לי אלרגיות וכל הכיתה שלי כבר רגילה לזה. אני מרגישה מגעילה. לא תמיד הייתי ככה.. ביסודי ועד כיתה ח הייתי ממש מקובלת וכולם רצו להיות חברים שלי ואז פשוט.. לא יודעת. התקבצתי עם קבוצה קטנה של חברים. ככה אני אוהבת. ועכשיו לכל החברות שלי יש חברים ולי יש רק אותן. בנים לא מסתכלים עליי, בנות גם לא. אני הרמה הכי הכי למטה. אני מרגישה מושפלת ולא שייכת. אני לא מצליחה להחזיק בקשרים.. קשרים מנותקים על ימין ועל שמאל): אני כבר בכיתה י"ב.. עצוב לי לחשוב שלנשף סיום שנה אני אגיע לבד בלי דייט כמובן, ואהיה רק עם הקבוצה הקטנה של החברות שלי. זה מביך שיש לי ככ קצת חברים? בכללי כולם בקבוצות וזה אבל אני מרגישה שכל הכיתה מגובשת ורק אני.. ככ בחוץ