איך אני יכולה לדעת אם אני בדיכאון?

פסיכולוג יכול לדעת נראה לי

שואל השאלה:
בלי פסיכולוג זה ממש מלחיץ אותי

שמעי אני לא מומחית אבל כשאני הייתי בדיכאון:
לא היה לי תאבון
לא רציתי שאף אחד יפנה אליי
היו לי התקפי בכי
לא רציתי לצאת או לראות אף אחד
הרגשתי עצב וכעסתי על כולם
האשמתי את כמעט את כולם על זה שאני עצובה למרות שהם ניסו לעודד אותי
הרגשתי שאין טעם לקום בבוקר ואין טעם להקשיב בשיעורים ובמילא לא התרכזתי. אבל מה שאני ממליצה לך במקרה שאת חווה/מרגישה את כל הדברים שתירארתי פה זה לדבר עם מישהו שאת סומכת עליו ולפרוק את הכל זה ממש עזר ותצאי אפילו לא חייב עם מישהו, בהתחלה זה קשה תעסיקי את עצמך ותעשי דברים שאת ממש אוהבת תאכלי מאכלים האוהבים תבשלי תקראי תראי סדרות/ סרטים תציירי תטיילי תעשי מה שטוב לך שיעזור לך לשכוח והכי הכי חשוב זה לדבר. בהצלחה זה יעזור לך בסוף הכל עובר.

אוקיי, לא יכולה להגיד שזה דיכאון קליני, אבל לי יש דיכאון קליני, אז אולי אני יכולה לתת לך סימנים,

1. את מתעצבנת/ מתלוננת על כל דבר קטן שמפריע לך.
2. את כל הזמן עייפה אבל בלילות את לא יכולה להרדם.
3. נעשת שלילית יותר.
4. אין לך שום סיבה לקום בבוקר.
5. מתחיל לעבור לך התיאבון הרבה.
6. את מרגישה רחוקה מאנשים שמסביבך בד"כ.
7. את מסתגרת בחדר.



(רק אומרת, בבקשה לא לצאת עלי, זה לא רשמי אבל זה מה שקורה לי, ולי יש דיכאון קליני וזה-------)

שואל השאלה:
זה ממש מזכיר לי מה שאני עושה

הייתי הרבה בדיכאון ותמיד הרגשתי בכמה דברים:
כל מיני מחשבות של "אני לא חשובה בעולם" או "מה אני עושה עם החיים שלי"

חוסר תיאבון, או שאין לו יותר מדי טעם.

אין כוח לדבר ואין כוח לתקשר עם אנשים

מלא עייפות וגרירת רגליים

אדישות כלפי הסביבה שלך וחוסר אכפתיות

במקרים גרועים מחשבות על לברוח/ להתאבד/ נקמניות וכו'.
מקווה שעזרתי :)