מה תחשבו על ילדה בכיתה שלכם שתמיד שותקת? היא כן נחמדה, אבל פשוט שותקת כל הזמן..

כלום שהיא ביישנית

מאיזה עיר את, אני אולי איתכן בכיתה ומכירה יש אצלי גם ככה

יש לי גם ילדה כזאת בכיתה אבל בגלל שהיא ככה שקטה בקושי מדברים איתה כי גם כשאומרים לה משהו היא לא מדברת עדיף לדבר לצחוק ככ יותר יתחברו עליך

לכולם ישבנות שקטות בכיתה.^

ילדה כזו היא לא מזיקה לאף אחד.
היא נחמדה, אבל קשה לדעת עליה משהו.
ובגלל שקשה לדעת עליה, קשה גם להתקרב אליה.
ואז היא נשארת תמיד זרה.
זה המחיר שהיא משלמת.
אולי היא חוששת שאם תדבר, לא יעריכו אותה, או אפילו ילגלגו עליה?
אבל למה בעצם שיעשו זאת?
לכל אחד מותר 5 ק'ג שטויות בשבוע.. וגם לה.
אז אולי כדאי לה לנסות לדבר? אולי היא טועה בגדול?
כדאי לה, לדעתי, לנסות קצת לצאת מהקונכיה.
יש יותר חוויות כיפיות שמחכות לה, אם היא תתגבר על הביישנות.
החיים מביאים לנו המון טוב.
עלינו רק לבחור בו.

אני אחשוב שהיא נחמדה
אבל שחבל שהיא לא נפתחת, וזה ייבאס שאני לא יודעת עליה כלום ואני אנסה להתחבר אליה

אני הילדה הזו ולא אכפת לי מה חושבים עלי. אוהבת להיות מסתורית לול, גם לא כל כך אוהבת לתקשר. אוהבת להיות בודדה וזה לא מפריע לי בכלל

שואל השאלה:
זאת אני. אבל אני מרגישה שקופה לאט לאט.. חברה טובה אמרה שלדעתה השקט שלי דווקא מעניין. כן, אני תמיד חושבת מה יגידו כי יש אנשים שברגע שהם שומעים דברים שלא לדעתם הם ישר יתחילו.. אז אני מעדיפה שלא להשמיע את הקול שלי משום מה, שלא יווצר ויכוח או שיחשבו עלי שאני מוזרה. מעדיפה שאני אפגע ולא יפגעו ממני, לפעמים מחשיבה אנשים יותר ממני, אני נכנסת המון פעמים לשירותים בשביל לראות את עצמי במראה כל יום בבית ספר.. המון. הלוואי שיכלתי לא לחשוב על הדברים האלו בכלל. אני לא יכולה לצעוק ולשיר כמו הרבה ילדים כי זה לא מעניין אותי ממש, או שלא יודעת למה. נמאס לי ללכת כל יום לבית ספר בגישה הזאת! בידיעה הזאת. מה אני יכולה לעשות? מה יהיה הסוף?

תנסי לא לחשוב על מה ייחשבו
תתחילי להיפתח ולצחוק ולדבר
ככה את יותר תהני. תצברי יותר חוויות וייתחברו אלייך יותר. תני להם להכיר אותך. את יכולה לשנות את זה, ממחר תלכי בגישה פתוחה ותחייכי ותיזמי שיחות עם ילדים ותתחילי לדבר איתם. ולהשמיע את קולך. תראי להם שיש לך נוכחות.
בהצלחה -ולכל שאלה בכיף (:

אני אחשוב שהיא יבשה מבחינת קטע עם בנים

אני בדיוק כמוך..

שהיא ביישנית וזה טבעי. גם אני הייתי שם.

הייתי כמוך כל היסודי לא דיברתי מילה מרוב ביישנות ולאט לאט שעליתי לתיכון התחלתי לדבר אבל עדיין הייתה בי את הבושה עד שהחלטתי שאני רוצה לצאת מזה והתחלתי לחפש באינטרנט איך לא להיות ביישנית ולהעלות את הביטחון העצמי ולאט לאט כשעבדתי על זה התחלתי להפתח יותר כלפי אנשים הכרתי חברות חדשות וראיתי שכל הפחד שהיה לי לפני היה שטויות שהיו רק בראש שלי.
יש משפט שאומר "אדם מתנהג לפי מה שהוא חושב שאחרים חושבים עליו"
אם תחשבי שכולם בסדר ולא יצחקו על מה שתגידי את תוכלי להיפתח כלפיהם וככה גם את בעצמך תשתני ותתנהגי אחרת
מקווה שעזרתי ובהצלחה 3>