אדישות זה דבר טוב?

לא

לא

במקרים מסוימים, כן.
ויש מקרים שזה לא דבר חיובי, הכל תלוי בסיטואציה.

לא

אדישות היא לא דבר טוב כי היא חסימת רגש, אנשים בדכ מקבלים אדישות בצורה שלילית.
מן הסתם, להראות חוסר רגש זה להראות חוסר אכפתיות והסביבה מקבלת את הגישה הזאת כרעה ומזלזלת.

אין שום דבר רע בלהיות אדיש ברמה מסויימת.. ואז מה אם זו חסימת רגש? מי אמר שחסימת רגש זה משהו רע?

ממש ממש לא

תלוי,
לכול תכונה יש חסרונות ויתרונות,
מצד אחד, אתה נתפס כבן אדם שלילי על אף שאתה לא מביע רגשות כל כך.
מצד שני, אתה חסין, ולא שם פס לדברים שמסביבך, שזה כמובן יכול להיות חיסרון גם.

בני אדם נוהגים להביע רגשות, ולכן אם משהו לא מביע רגשות (לפחות לא בצורה "מוקצנת") הם נראים כמו רובוטים, ואם הם מביעים רגשות "מוקצנת יותר" (בדרך של בני אדם לא אדישים), הרגש הזה נתפס "שווה יותר" בעינינו,
לדוגמא:
אם אגיד מופתע ממשהו,
הסובבים (המכירים אותו כמובן) ירגישו צורך להיות מופתעים גם הם,
כי הרי אם הוא מופתע, שזה נדיר, אז כנראה גם אני צריך להיות מופתע.

הם בדרך כלל שומרים על אופטימיות, וקור רוח, שיכול לסייע להם בכל מיני מצבים,
הם לחוצים פחות וזה יכול להיות יעיל לפעמים מבחינה בריאותית.

להיות אדיש זה לא טוב או רע, כל אחד יכול לקחת את זה לכיוון אחר ושונה,
אם את/ה אדישים, אל תקחי ללב אם אומרים לך את זה. אתה מי שאתה, אתה יכול להשתנות,
אבל רק בשביל עצמך.

אני אגיד לך למה לדעתי זה לא דבר טוב
כל קודם כל בנאדם אדיש-נמנע מלהביע רגשות, וזה לא דבר טוב. כי הוא כן מרגיש תחושות, והוא כאילו אוגר ואוגר אותם בתוכו
וזה לא טוב. צריך לפרוק דברים.
ובנאדם כזה גם יכול להיתפס כאדם שלא אכפת לו מכלום וזה לא כיף לדבר עם אנשים כאלה. אם אדם אחר שהוא לא אדיש היה מתנהג באדישות כלפי אדיש, אז הוא היה מבין טוב מאוד את ההרגשה הלא נעימה הזאת.
אדישות זה דרך לברוח מהכול, אבל זה לא באמת ככה. אתה רק אוגר בתוכך וזה לא דבר טוב. כולנו בני אדם וכולנו מביעים רגשות, אני לא חושבת שכדאי לשמור הכול בפנים.
אז כן. לפי דעתי אדישות זה לא דבר טוב וכשיש כאלה שחושבים וואי איזה כיף לו הוא אדיש ולא אכפת לו מכלום.. זה לא באמת לבנאדם אדיש כן אכפת אבל הןא פשוט לא מראה את זה.
אני חושבת שצריך דוןקא כן להראות ולפרוק את התחושות.

כן
כן
כן