מרגישה שמיציתי את החיים..

אני לא מתכוונת להתאבד מכיוון שהמשפחה שלי כנראה לא תוכל לשאת את זה ובכללי אין לי את האומץ הזה. אבל באמת, אני מסתובבת בלי חשק לכלום (כ ל ו ם) אני לא רוצה בחברה של אף אחד, אני לא רוצה לזוז, לא רואה טעם בשום דבר בחיים הסתמיים האלה. אני מרגישה יותר מידי סבל, אני מפחדת מכל דבר אפשרי אפילו בללכת במסדרון הומה ילדים בבית הספר(!) אני מרגישה ריקנות. פשוט כך. אני באה הבייתה, מתיישבת על המיטה בחדר שלי ובוכה. בלי סיבה הגיונית. אני נלחצת מכל דבר ונרתעת מכל דבר וכל מה שבא לי זה להיות לבד! מה לעשות? איך להעביר את התחושה הזו? יש אנשים שחוו/חווים את זה?