שאדם מיזדקן הוא לוקח את זה קשה או שזה משהו שלוקח זמן ואז לא לוקחים את זה קשה?

לא שידוע לי... תראה באיזשהו גיל מסוים אתה תוכל לעשות פחות ופחות דברים
ממה שהיית מסוגל לעשות אך עם זאת יהיה לך יותר ניסיון וחכמת חיים
רבה יותר משהייתה לך... בסופו של דבר אף אחד לא חיי חיי נצח וכולנו מתי שהוא לא נהיה פה. סליחה שזה יצא קצת קודר אבל אין דרך אחדת לנסח זאת מאשר דרך זו.

הכל תלוי בסוג האדם שאתה,
באופי שלך,
בדרך שלך לקבל שינויים בחייך.

וגם.. תלוי בדברים שאותם אתה חווה במהלך חייך
אם חייך היו קשים במידה רבה, או נעימים ברוב הזמן

לא ניתן לדעת מראש
ולא ניתן להכליל לגבי כלל בני האדם

ככל שאדם מתבגר הוא חווה יותר קשיים, מחלות.. הגוף כבר לא מתפקד כמו בגיל הצעיר. יש אנשים שברוחם ובנפשם נשארים צעירים. ואז הגוף פשוט בוגד בהם. כמובן מאד תלוי איזה אורך חיים היה לך.. אני מאמינה שמי שעשה כושר כל חייו, לא עישן, אכל בריא ושמר על עצמו, ירגיש יותר טוב בעת זיקנה.
לנשים יותר קשה לאבד את היופי החיצוני. אבל דברים הכי מפחידים שנורא קשה להתמודד איתם זה מחלות, בתי חולים. תלותיות בבני משפחה או מטפלים. כל עוד בן אדם בריא הוא עדיין יהנה משמחת חיים בכל גיל.

בדרך כלל אדם מזדקן תוך כדי שהוא חי את החיים, והוא עסוק מדי בכדי להטריד את עצמו במחשבות על הזקנה. לרוב השלב שבו אתה עוצר וחושב על כך הוא השלב שהעומס יורד והראש מתפנה, השלב שבו הילדים יוצאים מהבית.
ואז אני מאמין שאתה כבר מסתכל על מה שעשית ולא על עצם זה שאתה כבר מבוגר.
אז אני מניח שהרוב לא לוקחים את זה קשה.
אבל כל זה, כמובן, רק איך שאני רואה את הסיפור.

עבדתי בבית אבות והיו שם אנשים שהיתה להם שמחה ועליזה רוח צעירה והיו צעירים לנצח, גם סבתא שלי, היתה חיה עד גיל 92, ותמיד היתה שמחה ועליזה

אפשר פרח? זה ממש חשוב לי

זה מאוד תלוי באופי והטבע של האדם
יש אחד שלוקח את זה קשה
ומנגד, אחד שתמיד מחייך ועף על החיים שלו
********
ללא כל קשר לגיל גם אצל צעירים יש כאלה שהם כמו הטיפוס ה1, ויש כאלה שהם כמו הטיפוס ה2
גם כאלה שעושים הרבה ספורט במהלך חייהם בולט שזה משפיע על מצב הרוח שלהם

מתוך ניסיון אישי ומשיחות רבות מאוד עם חברים. בגיל צעיר נתקפים בחרדות במחשבות על מוות.
בגלאים מאוחרים הפחד נעלם ההשלמה מתקיימת וישנם כאלו ששמחים להגיע לגיל זיקנה.