16 תשובות
שואל השאלה:
3 שנים? מי חרוץ מספיק בשביל לאיים עליו 3 שנים? לא אכפת לו כמה ההורים שלי מסתבכים בגללו, אמא שלי בכתה ממנו גם פעם אחת
זו הייתה הפעם היחידה שראיתי אותה בוכה.
צריך לקחת אותו לטיפול רגשי כנראה עובר משהו שאת לא יודעת זה לא קורה סתם זה משהו עמוק לא יעזור איומים
שואל השאלה:
אף אחד לא מאיים עליו, יש לו כבר הצעות למלא טיפולים, אבל הוא לא מוכן לזוז! אי אפשר להכריח אותו..
בהתחלה גם אני הייתי בצד שלו, אבל כשראיתי איך. הוא מתנהג, איך הוא מתייחס להורים שלי, לאנשים שמנסים לעזור לו, עברתי צד, זה עצוב לי, מאוד, אבל כן..
אחיך זקוק באופן דחוף למומחה שיכול לפתוח אותו לדבר על מה שקרה, כנראה שהיה אירוע כלשהו שממנו הוא נסגר בעצמו (חרדה? התעללות? חרם? ) מפספסים פה משהו, צריך לחזור לאותו רגע לאותה הכיתה לאותו היום ולהתחיל לשחזר עם התלמידים וצוות בית הספר מה קרה לו באותו היום - זה המפתח. לא העניין של רצון ללמוד.. זה לא האישיו.
צריך פסיכולוג קליני מומחה שיבוא לדובב אותו ולהתחיל טיפול שהוא יצא מהמצב הזה. זה ברור שזה הרסני חייבים לעצור את זה ומהר.
בשורות טובות שיהיה
אנונימי
שואל השאלה:
הוא נער חביב מאוד וכשהוא כן היה הולך לבית הספר לפני 4 שנים, היו לו הרבה חברים והוא היה מאושר, אבל יום אחד הוא פשוט חזר מבית הספר להתחיל להתנהג רע..
שואל השאלה:
הוא לא מוכן לדבר עם אף אחד, איך אפשר להביא מישהו ידבר איתו, ידובב אותו, אם הוא לא מדבר? אי אפשר לשחזר כי אף אחד לא זוכר, ניסינו..
תבדקי מה השתנה. מה קרה לו שבגלל זה הוא ככה.
משהו קרה זה בטוח אתם כנראה מפספסים פה משהו, דיברתם עם החברים שלו שהיו איתו אותו יום בבית הספר? בנאדם צריך טריגר (משהו שיעיר בו את זה ) כדי לשנות את ההתנהגות מהקצה לקצה) ומשהו קרה באותו היום או בימים שקדמו.
אנונימי
שואל השאלה:
זו השאלה, מה עובר לו בראש, מה הדבר הנוראי כל-כך שגרם לו להפוך מילד נפלא לפשוט.. ההפך.. ובעיני כולם אני רק ילדה קטנה, לא לוקחים אותי ברצינות אומרים שזה עניין של גדולים.
תנסי לדבר עם אח שלך.
בכל זאת הוא אח שלך ואת צריכה לדעת מה עובר עליו.
תבקשי שייגידו לך.
תהי חזקה.
נשמע שהמצב שלו תקוע.
איך הקשר בינכם?
תנסי לדרבן אותו ליציאה לביליום או עבודה או לימודים אחרים, מסגרת שיהיה לו בה קל יותר.
חשוב שיהיו לו חברים שירגיש בנוח איתם. שתהיה לו משמעת עצמית ומשמעות. אם את מזהה אצלו הרגלים רעים תדרבני אותו להרגלים טובים ותנסו לחשוב ביחד מה כן יכול להתאים לו ובקצב שלו בלי לחץ. בינתיים אפשר לצאת איתו קצת להליכה מדי פעם במקום פתוח / פארק / ים...
איך חיי החברה שלו? איך המשפחה מקבלת את זה? יש תמיכה ורצון לשתף פעולה איתו לגבי צעדים להמשך בשבילו?
זה ממש עצוב אבל אתם לא יכולים להתעלם מהעובדה שקרה משהו. מן הסתם דברים כאלה לא סתם קורים.
בטוח קרה לו משהו תכריחו אותו ללכת לפסיכולוג או מומחה כלשהו או תביאו מומחה לבית שלכם.
אל תשאלו אותו בכלל פשוט תעשו את זנ
בן כמה הוא? תכניסו אותו לפנימייה.
אנונימית
שואל השאלה:
תיכף 17, פנימייה לא אופציה, אמא שלי כל-כך דואגת, היא לא תעמוד בזה
יכול להיות שזה היה משהו שנמשך הרבה זמן ןהוא הסתיר את זה ויום אחד הוא לא יכל יותר
יכול להיות שהוא בדיכאון
תנסי לדבר איתו או שילך לפסיכולוג
הוא סובל ממשהו? מישהו פגע בו או צחק עליך? יש לו דיכאון קליני? אולי באמת תשאלי את החברים שלו, יש המון אפשריות, אחת מהן יכולה להיות הדבר שגרם לו להיות ההפך.