3 תשובות
לחברה שלי היה חשש לבולמיות.
אבל זה עבר לה, היא לא בחרה בזה.
לרוב מי שלוקה בזה, לא בחר בזה, או שהוא רצה להקיא באופן חד פעמי וזה התדרדר.
אם זה מעניין אותך מציעה לך לקרוא על זה באינטרנט ותבין מה המניעים שגורמים בעצם להפרעה הזאת.
צירפתי לך קישור המסביר היטב על הנושא.
מכירה כמה והאמת שיש לי די ידע בזה, אם יש לך שאלות מוזמן לשאול.
למה הן עושות את זה לעצמן? הפרעות אכילה זה כבר שלא אכפת לך מכלום, לא מהנזקים שנגרמים ולא מכל הרע שזה עושה, הדבר היחיד שאת רוצה זה להיות רזה. לא משנה במה זה כרוך.
בולמיה זה מחלה מאוד ממכרת, הגוף והמוח כבר נשלטים בהקאות ובאיך להיפטר מהאוכל. גם אם רוצים להפסיק, ויודעים שזה לא טוב לך, זה קשה לצאת מזה כי בולמיה זה כזה מעגל שלא נפסק וחוזר על עצמו כל הזמן.
זה לא תמיד נעשה מרצון וזה לא כאילו שזה כיף ומהנה, זה כמו להיות מכור לסמים.
אני בולמית.
למה אני עושה את זה לעצמי?
אממ תמיד חשבתי שיש לי גוף רזה
ואז מישהו כל יום כל היום אמר לי שאני שמנה,
כל פעם שעברתי לידו, כל פעם שאכלתי לידו, כל פעם שהוא ראה אותי.
זה ממש פגע בי בביטחון, זה היה מישהו שאני אהבתי.
התחלתי להאמין בזה שאני שמנה, כל יום הייתי מרימה את החולצה במראה ורואה שומן.
והשאר אני לא אפרט.
אני יודעת שהסיפור הזה נשמע קצת מפגר אבל זאת הייתה בתקופה חלשה וזה היה הקש ששבר את גב הגמל.
אני מנסה לצאת מזה, אני מקווה שאני אצליח.
באותו הנושא: