יש לכם הפרעת אכילה?

לא.

לא

הייתה, אבל יצאתי מזה.

לא

כן, אנורקסיה (בערך, סוג של יצאתי מזה אבל לא באמת יצאתי מזה)

הפרעת אכילה לא מוגדרת

הייתה לי. אני מתאוששת כבר זמן רב.

דרקולה, זה כן הפרעת אכילה


אורתורקסיה נרבוזה

אורתורקסיה נרבוזה היא במהותה עיסוק מרובה באיכות המזון הנאכל על ידי האדם: אנשים עם אורתורקסיה יבדקו לדוגמה אם יש במזון שהם אוכלים צבעי מאכל, מרכיבים מהונדסים, חומרים משמרים, עודף מלח או סוכר, חומרי הדברה, אנטיביוטיקה ומרכיבים נוספים שהוספו בתהליך היצור ועלולים לדעתם לפגוע בבריאותם. בסופו של דבר עשויים אנשים עם אורתורקסיה להציב לעצמם חוקי תזונה בלתי מתפשרים ובלתי הגיוניים (לא לאכול דברים שמכילים מרכיב מסוים כי הם שמעו שהוא מזיק ובכך לגרום לעצמם נזק מבחינה תזונתית ואף להביא את עצמם לתת תזונה או חוסרים תזונתיים משמעותיים) תופעת האורת'וקסיה נרבוזה חדשה בספרות המחקרית העולמית. נכון ל 2017 היא אינה מוכרת כיום כהפרעה רשמית ואינה נזכרת ב dsm או ב icd. עם זאת מצטבר אודותיה ידע מחקרי מגוון ואף יש הצעה להגדרת התסמינים הרשמיים לאבחנה להפרעה זו.
(ויקיפדיה)

כן, חושבים שיצאתי מזה, אבל ממש לא.

יש לי בולימיה

שואל השאלה:
אנשים שהתמודדו עם בולמיה איך הפסקתם? זו כבר ממש התמכרות בישבילי..

הייתה, אני עדיין בהחלמה.

כן יש לי כבר די הרבה זמן

אומרים שיש לי הפרעות אכילה
אני פשוט לא אוכלת.. לא אוכלת הרבה. אוכלת משהו מדי פעם

נראלי שכן, אבל לא מאובחנת ע"י רופא

בדרכי לצאת ממנה

כן...
כבר כמה שנים, יש לי עם זה באמת בעיה בראש לצערי..

לא

כן.

לא יודעת.. תבדקי את הפוסטים שלי.
נראה לי שכן אבל אני לא בטוחה.. אפשר לשאול למה?

שואל השאלה:
שאלתי כבר למעלה
על אנשים שעברו בולמיה איך הם הפסיקו עם זה

אני מקווה להגיד שיצאתי מזה. מקווה שזה באמת ככה.
ואיך יוצאים מזה? כמו ששאלת- אני אישית כל הזמן ממש נלחמתי עם להפסיק את מה שאני עושה וכל יום אמרתי לעצמי "אני מפסיקה. מחר אני אוכלת כרגיל!" אבל לא הצלחתי. ברור שלא. לא הבנתי שזה לא עובד ככה. ההתנהגות המוזרה שלי עם אוכל, בעצם לא הייתה הבעיה אלה הייתה הסמפטום לבעיות רגשיות שהיו לי. אבל אני חשבתי שזו הבעיה עצמה ולכן ניסיתי לדבר בה על ידי סידור ארוחות או כל דבר אחר שלא עבד במקום לטפל בבעיות האמיתיות שגרמו לזה. אני התכחשתי ואמרתי לעצמי תמיד שאני בסדר! שהכל טוב! שאין לי שום בעיה! ושיקרתי לעצמי. ואילו אחד הגורמים שהובילו אותי להפרעה הזו ואחד הגורמים שהפריעו לי לצאת ממנה. זה היה כאילו לבשתי חולצה רטובה וניסיתי לחמם את עצמי עם לבישת סווצרטים. יכולותי לנסות ללבוש מלא אבל עדיין היה לי קר כי משהו שם מתחת רטוב, כי משהו שם מתחת לא בסדר. משהו דורש תיקון.
אם את רוצה לצאת מהבולימה, את צריכה לטפל ברגשות שנמצאים מאחרי הנפרעה. כשהם יסתדרו, הדחפים שלך יפחתו ואפילו יעלמו. רק כשאני העזתי להסתכל על מה שאני מרגישה ולהבין את זה שמשהו לא בסדר ודרשתי שהצרכים שלי שכל החיים נדחקו, יקבלו מענה- הצלחתי להתמודד עם זה. פתאום כבר לא היו לי דחפים לעשות את מה שהייתי נוהגת לעשות כל כך הרבה שנים.
זאת הדרך הנכונה. תטפלי בבעיה עצמה ולא בסמפטום ואת תצליחי! תדרשי את העזרה שאת צריכה כדי להצליח בזה! וכדי להבין את עצמך ואת מה שמפריע לך! תהיי כנה עם עצמך ותגידי לעצמך את הדברים שאף פעם לא העזת להגיד. את מה שפחדת להגיד (אם יש דברים כאילו) תתמודדי עם הרגשות שלך ואת תצליחי!
ממש מוזמנת לדבר איתי אני ממש אבין אותך ואהיה פה בשבילך! מה שלא יהיה תבחרי לך מישהו שיעזור לך ויעבור איתך את המסע הזה. המון בהצלחה אוהבת!