אני אוהבת אותו, וזה יותר מסובך ממה שאהבה בדרך כלל אמורה להיות, הוא הכל בשבילי העבר וההווה... בבקשה תענו

כשהייתי קטנה (בת 4) הייתה לי חברה שהייתה צרפתיה, אהבתי אותה מאוד. כל פעם כשהייתי שומעת משהו שקשור לצרפת הייתי בוכה כי זה הזכיר לי אותה, מאז עד עכשיו כבר הפסקנו להיות חברות. אני זוכרת את כל הילדות שלי שהייתה סביב צרפת, אמא שלי למדה צרפתית באותה תקופה, נסענו לצרפת המון פעמים ואמא שלי הייתה מראה לי סדרות של ילדים בצרפתית כדי להכניס בי את השפה. באיזשהו יום אני לא זוכרת מה קרה אבל הכל הפסיק. ומאז שכחתי שכל זה קרה, לא שמעתי צרפתית בכלל, עד שנה שעברה... כשהגיע ילד חדש לבית ספר, עולה חדש מצרפת ולא ידעתי על קיומו בכלל. באחת ההפסקות שמעתי אותו מדבר ולא ידעתי באיזה שפה זה אבל ידעתי שאני מבינה חלקית את מה שהוא אמר, שאלתי אותו באיזה שפה זה היה, אם זה צרפתית. ואז הוא אמר לי שכן ומאותו רגע כל הילדות שלי חזרה אליי, כל התחושות הטובות שהיו לי כשהייתי ילדה קטנה, הזכרונות מפריז, הטעמים הריחות הכל חזר אלי בזכותו ובאותו יום לא הפסקתי לבכות הרגשתי שאני רוצה את הילדות שלי בחזרה הכל הרגיש כל כך טוב.. והתאהבתי בו...
אני כל כך מאוהבת בו כבר שנה וחצי כמעט, הוא גרם לכל הנוסטלגיות שלי לצוף הוא הבעיר בי את כל הדברים האלה שוב, כל המקומות האלה שהרגשתי בהם כל כך מוגנת וכל פעם שאני רואה אותו אני מרגישה הרגשה שאני לא יודעת איך להסביר אותה, הוא מחזיר אלי את כל העבר שלי כי גם היינו פעם דתיים כאלה ועכשיו אנחנו מאוד חילוניים והוא דתי ואני באמת כבר לא יודעת מה הסיבה שאני מאוהבת בו כל כך, זה בגלל שהוא מזכיר לי את העבר או שזה בגלל שזה הוא? אני בחיים שלי לא אהבתי מישהו ככה, לא ידעתי שאפשר להרגיש דבר כזה ושזה כל כך עוצמתי ואין לי מילים לתאר את כל מה שאני מרגישה אליו וזה גם יותר מידי מסובך לי, הוא לא אוהב אותי והוא אמר לי את זה (בכיתי מלא) ואני לא מצליחה לשחרר ממנו כי אני מכורה להרגשה הזאת של הנוסטלגיה ואני נמצאת כל כך עמוק באהבה הזאת... מה אני יכולה לעשות?