מכירים את הרגשת הפספוס הזו, כשרציתם לומר למישהו משהו, אבל לא אמרתם? מה הייתם רוצים לומר ולמי?

בטח קרה לי אבל לא שזכור לי.

שלא טוב לי, כל פעם ששואלים אותי מה קרה, פשוט אין לי מילים אני לא מצליחה לדבר.
אני רוצה להגיד את זה למישהו שבאמת יכול לעזור לי.

חחחnnnחחח קורה לי כל כך הרבה עם חברים אחרים של חברים שלי או עם אנשים שאני לא מכיר ואני שותק כמו דג
בעיקר לשתף דברים ותחומי עניין מסוימים כדי לפתח שיחה עם האנשים שאני לא מכיר אבל ממש התביישתי להגיד משהו

כל מיני סליחות שהיו אמורות להיאמר ועכשיו מאוחר מדי, או שהן לא משפיעות.
ולכל מיני אנשים..

הייתי שמחה להגיד לאבא שלי שהוא חלאה ואמן שימות

וואו מכירה את זה יותר מידיי טוב.. תמיד בריבים אני מצטרת שלא אמרתי משהו וכבר אי אפשר לחזור לזה... אין יותר מעצבן מזה
xd מחשבות מקלחת

קשה לי לשתף את המשפחה באמת במה שאני מרגישה ואני תמיד אדישה בויכוחים איתם אז הייתי רוצה להגיד להם כל מה שאני מרגישה ולפתור דברים איתם
והיה לי איזה מקרה עם חבר טוב והייתי אדישה כשהיה לי המון מה להגיד ועכשיו אנחנו כבר לא בקשר בגלל זה

כן, באייקון ראיתי את אלרומייגד ורציתי לשאול למה הוא לא הכניס אותי לסרטון סטיפסxd