3 תשובות
יאס חכה רגע
טוב תודה
תכונות הגלעין (עריכת קוד מקור | עריכה)
קוטר הגלעין הוא כמחצית מקוטר כדור הארץ, ומסתו 32.4% ממסת כדור הארץ.

שלא כמו חומרי הקרום והמעטפת הנחשפים על פני כדור הארץ או נפלטים כלבה, אין אמצעים ישירים לבחינת הרכבו של הגלעין.

על פי חישובים מתמטיים שונים, וכן על פי חישוב מהירות הגלים הסייסמיים באזור זה, צפיפות החומר בגלעין היא 1013 גרם לסמ"ק. צפיפות זו מחייבת את שכיחותם של יסודות מתכתיים כבדים בגלעין, ששקעו לשם במשך השנים. החוקרים מציעים את היסודות: ברזל, ניקל ומעט קובלט, כיסודות הסבירים ביותר להימצאותם בגלעין. בין השאר, הם נעזרים בתאוריית הדינמו, לפיה חייב להיות בגלעין יסוד מוליך חשמל. החוקרים גם מצאו שישנה הקבלה כימית ומינרלוגית מסוימת בין שלושת סוגי המטאוריטים: האירוליטים, הסידרוליטים והסידריטים, לבין שלוש השכבות של כדור הארץ: הקרום, המעטפת והגלעין. לפי הקבלה זאת על הגלעין להיות מורכב מאותו חומר שממנו מורכבים הסידריטים, הברזל. עקב שכיחות מתכות אלה בגלעין נהוג לכנותו גם "ניפֶה" הלחם הסמלים של ניקל (ni) וברזל (fe), המשמש לתיאור ההרכב הגאוכימי של הגלעין.

במרכז הגלעין מגיעה הטמפרטורה ליותר מ-6,000 מעלות צלזיוס. (1) מקור החום הוא בחלקו תוצאה מכוח הכבידה שיוצר לחץ רב והופך לאנרגיית חום, ובעיקרו התפרקויות רדיואקטיביות של איזוטופים בעלי מחצית חיים ארוכה מאוד. זוהי טמפרטורה גבוהה יותר מאשר על פני השמש, אך הלחץ שיוצר כוח הכובד במרכז הגלעין מונע ממנו להפוך לנוזל.

תאוריית הדינמו