12 תשובות
חורטים כאילו חותכים? את הורידים?
אם התכוונת לזה אז כן
אם התכוונת לזה אז כן
אנונימית
שואל השאלה:
כן התכוונתי לזה.
כן התכוונתי לזה.
אני מכירה מישהי שחתכה פעם והיא נגמלה מזה, היא אמרה שהיא העדיפה לפגוע בה פיזית מאשר נפשית כי היא בדיכאון, למה את צריכה לדעת? את חותכת?
אני אבל הפסקתי לפני יותר מחצי שנה. באותה תקופה (שנמשכה כמה שנים עם הפסקות באמצע) זה הרגיע אותי ממש ועשה לי טוב לפרקי זמן קצרים.
כשהרגשתי שהנפש של כל כך לא יציבה עד שהיא משפיעה על העולם סביבי, הכאב הפיזי שיצרתי והסימנים שנשארו על העור היו "מורידים" אותי חזרה לקרקע, מחברים אותי למציאות. זה גם נתן לי תחושת שליטה כלשהי על החיים שלי בזה שאני החלטתי מתי יכאב לי ואיפה.
דבר נוסף שאהבתי כשחתכתי זה שהכאב היה אמיתי גם כלפי חוץ, אם מישהו היה רואה הוא לא יכל לפקפק בזה שכואב לי. סוף סוף הכאב מבפנים היה מקבל ביטוי כלשהו, גם אם הוא מאוד גס ומכוער.
אני חייבת לציין שאמנם באותו הרגע זה הרגיש ככה, אבל בפרספקטיבה ובמבט לאחור זו טעות שלא באמת מציעה פיתרון אמיתי. זה ממכר ממש אז אם עוד אפשר אני ממליצה להתרחק מזה כמה שיותר.
זה באמת לא בריא, גם לגוף וגם לנפש.
כשהרגשתי שהנפש של כל כך לא יציבה עד שהיא משפיעה על העולם סביבי, הכאב הפיזי שיצרתי והסימנים שנשארו על העור היו "מורידים" אותי חזרה לקרקע, מחברים אותי למציאות. זה גם נתן לי תחושת שליטה כלשהי על החיים שלי בזה שאני החלטתי מתי יכאב לי ואיפה.
דבר נוסף שאהבתי כשחתכתי זה שהכאב היה אמיתי גם כלפי חוץ, אם מישהו היה רואה הוא לא יכל לפקפק בזה שכואב לי. סוף סוף הכאב מבפנים היה מקבל ביטוי כלשהו, גם אם הוא מאוד גס ומכוער.
אני חייבת לציין שאמנם באותו הרגע זה הרגיש ככה, אבל בפרספקטיבה ובמבט לאחור זו טעות שלא באמת מציעה פיתרון אמיתי. זה ממכר ממש אז אם עוד אפשר אני ממליצה להתרחק מזה כמה שיותר.
זה באמת לא בריא, גם לגוף וגם לנפש.
אנונימית
לא נראה לי שמישהו פה יכתוב בלי אנונימי שהוא חותך...
אני חותכת, כל הזמן שחתכתי חתכתי בקטנה ואז הייתה הפסקה של שבועיים והיום נשברתי וחתכתי שוב אבל יותר עמוק מהרגיל, ירד לי דם
בעקרון אני חותכת כי אני בן אדם דפוק שמרגישה חולשה ללא הצלקות האלה ו אני חושבת שזה מגיע לי כי אני בן אדם נוראי
עכשיו אני אפילו לא יכולה להסתיר את זה עם צמידים ואני צריכה ללבוש מחר ג'קט ולמות מחום, אל תחתכו:)
אני חותכת, כל הזמן שחתכתי חתכתי בקטנה ואז הייתה הפסקה של שבועיים והיום נשברתי וחתכתי שוב אבל יותר עמוק מהרגיל, ירד לי דם
בעקרון אני חותכת כי אני בן אדם דפוק שמרגישה חולשה ללא הצלקות האלה ו אני חושבת שזה מגיע לי כי אני בן אדם נוראי
עכשיו אני אפילו לא יכולה להסתיר את זה עם צמידים ואני צריכה ללבוש מחר ג'קט ולמות מחום, אל תחתכו:)
אנונימית
הפסקתי עם זה.
זה פשוט היה מרגיע. אחרי פציעה המוח מפריש אנדרופינים שגורמים לגוף להרגיש טוב יותר... כמובן שזאת לא דרך להתמודד ובסוף זה רק גורם יותר צרות מאשר תועלת. גם הגוף מתרגל ובגלל זה עושים חתכים עמוקים יותר לאורך זמן וזה יכול לגרום לפציעות קשות (שיתוק של היד אפילו).
בקיצור ממש לא פתרון. אל תחשבו על לעשות את זה... ברגע שרואים לך את הצלקות הכל אבוד וחושבים שאת חולת נפש.
זה פשוט היה מרגיע. אחרי פציעה המוח מפריש אנדרופינים שגורמים לגוף להרגיש טוב יותר... כמובן שזאת לא דרך להתמודד ובסוף זה רק גורם יותר צרות מאשר תועלת. גם הגוף מתרגל ובגלל זה עושים חתכים עמוקים יותר לאורך זמן וזה יכול לגרום לפציעות קשות (שיתוק של היד אפילו).
בקיצור ממש לא פתרון. אל תחשבו על לעשות את זה... ברגע שרואים לך את הצלקות הכל אבוד וחושבים שאת חולת נפש.
אנונימית
אני חותכת כבר כמה שנים, לפעמים חתכים רגילים ולפעמים עמוקים כאלה שמורידים המון דם.
כבר קרה שלכלכתי את המיטה שלי בדם -.-
כבר קרה שלכלכתי את המיטה שלי בדם -.-
אני חותכת כי אין לי דרך להתמודד עם בעיות שלי
אנונימית
הייתה תקופה קצרה ששרטתי את עצמי חזק עד שיצא דם
אנונימירקסיה
אמנם אני לא חותכת אבל אנונימית יש לך דרך להתמודד עם הבעיות שלך, יש דרכים אחרות, זה לא חייב להיות פגיעה עצמית, גם אנונימית מעליה לא חייבת לפגוע בעצמך.
שואל השאלה:
כן אני חותכת.
כן אני חותכת.
אז בבקשה אל תעשי את זה לעצמך, אני יודעת שקשה לך ואין לך ברירה וכל זה, אבל תמיד יש דרך אחרת, זה לא חייב להיות ככה, זה לא חייב להיות פגיעה עצמית, יש מילון ואחת אפשריות, החיים הם כמו מראה, אנו בוחרים מה לראות בה, טוב או רע ואלפי דברים אחרים