רע לי וקשה לי. בת 14 בבקשה תעזרו

לדעתי את באמת חייבת למצוא דרך לדבר אתם על זה, תנסי לספר להם בעדינות, לאט לאט. הם רק ידאגו לך.

שואל השאלה:
לשלוח לאמא פשוט הודעה בוואטספ שאני רוצה פסיכולג או משהו? וגם חברה טובה שלי יודעת מה עובר עלי ודי כועסת עלי שאני לא מספרת להם והכעס שלה גורם לעוד יותר רע וחרא

שכועסים עליך לא אומר שלא אוהבים אותך. פשוט קצת עצובים ומתוסכלים שלא אמרת להם, אבל יש לך את הסיבות שלך ולהם את יש שלהם. תספרי לה איך שאת רוצה. חברה שלך דואגת לך וכעס שלה אינו אומר שהיא לא אוהבת אותך אלא שהיא קצת פגועה מזה שלא אמרת לה את זה ושהיא יכלה לעזור לך, היא עדיין אוהבת אותך ודואגת לך מאוד, היא פשוט לא הבינה למה לא אמרת לה קודם. נסי לראות את זה מנקודת המבט שלה, אם היא הייתה במצב שלך ולא הייתה אומרת לך או להורים שלה ואת היית היא, איך את היית מרגישה שהיא לא סיפרה לך או להם את זה? קצת כועסת לא? וגם מנקודת המבט שלך, את די חוששת משפיטה ושלא יבינו אותך ויחשבו עליך דברים לא נכונים, תכלס שתיכן צודקות מנקודות המבט שלכן, מנקודת המבט שלה, זה רע שלא סיפרת לה ולהורים שלך את זה כי היו יכולים לעזור לך, וזה די קצת מובן, מצד שלה, אבל מנקודת המבט שלך, רצית לספר, אבל פחדת, חששת, שלא יבינו, ישפטו ויגרמו לך להרגיש רע יותר, טכנית זה די גרם לך להרגיש ככה שהיא כעסה עליך והיא די מרגישה רע שלא אמרת לה, כך שתיכן פגועות מה שהיה, תנסי לדבר אתה ולספר לה את הסיבות שלך, את החשש שלך מנקודת המבט שלך.

שואל השאלה:
אבל איך לספר להורים מה לעשות עם זה אני מרגישה שאני לא רוצה לספר בגלל שאני מרגישה כאילו זה לא אמיתי מה שאני מרגישה כאילו זה שקר כזה שאני מספרת לעצמי שרע לי וקשה לי אולי זה ככה בגלל שאחרי כמה שעות זה עובר הקושי אבל אז שוב חוזר והוא לא קבוע אבל עדיין אני לא יודעת איך לספר

תמצאי דרך לגרום להם להבין את זה, את בחורה חכמה ונבונה ובטוח שאת יכולה לחשוב על רעיון טוב, יש המון אפשריות ולמרות שאני לא מכירה אותך, אני מניחה ומאמינה שאת באמת יכולה לחשוב על משהו, תדברי אתם בעדינות או תרמזי להם, תציירי להם, נסי לחשוב על דרך לדבר אתם. אני מאמינה בך שתצליחי לדבר אתם בצורה טובה וחיובית ושהם יבינו אותך.