לא מפסיקה לתלוש את השיער והוא תכף נגמר כבר

תפסיקי להגיד את זה!
אני בטוחה שאת מהממת כמו שאת!
זה אנחנו אלה שמוצאים בעצמנו חסרונות שאף אחד מעולם לא יחס אליהם משמעות
לגבי התלישת שיער את יכולה לנסות לעשות מחליקים או פנים כי להרגיש יותר טוב עם עצמך או לנסות לצבוע את השיער או כל דבר שיסיח את דעתך מהתלישה
אם את מכירה יש יוטיוברית בשם "realsmoothie"
והיא עברה את אותו הדבר. היא עשתה סרטון על תלישת השיער שלה ואיך היא עברה את זה.
אולי זה יעזור לך :)

לא הכרתי תופעה כזו של אנשים שתולשים שיער.
למה את עושה את זה? זה מספק לך הנאה? סיפוק?
אם לא אז מה כן זה נותן לך? ואם לא נותן לך כלום אז למה את ממשיכה?

שואל השאלה:
הרבה שאלות...
כן זה כיף ונותן סיפוק
ואנשים שיש להם את המחלה, זה קורה בגלל מצב נפשי קשה.

אם כך אז את צריכה לצאת מהמצב הנפשי הקשה כדי להפסיק לתלוש שערות.
חשבת אולי לטפל בעצמך? אם את לא רוצה לחשוף את הקושי הנפשי שלך בפני אנשים אחרים אז את יכולה להיכנס ליוטיוב ולחפש שם כל מיני הרצאות שמדגימות יוגה וכל מיני טיפולים מרגיעים שאת יכולה לעשות עם עצמך בחדר לבד בלי לשתף את כל העולם וכך, אחרי שתצאי מהמצב הנפשי הקשה אז גם תראי שהתלישה תיפסק ותלמדי גם לאהוב את עצמך.

שואל השאלה:
אני בטיפול כבר שנים אז...

אז... כנראה שהטיפול שאת נמצאת בו לא ממש מועיל והגיע הזמן לחפש משהו אחר.
אם כבר חשפת את המצוקות שלך אז אולי כדאי להירשם לאיזו סדנה שתאזן אותך גופנית מבחינת נשימות, אורח חיים, תזונה...
אולי גם כדאי לך להימצא יותר בחברת חברים ומשפחה ואז לא תחשבי על הדברים האלו...

שואל השאלה:
אוקיי תודה על העזרה.

האמת גםלי היה משהו דומה, כאילו לא ההפרעה הזאת זה קרה לי בגלל לחץ אבל
ואז שיניתי משהו במחשבה שלי, במוח, הפסקתי להילחץ מדברים.
התחלתי להתייחס לדברים מנקודת מבט שונה, העסקתי את הידיים שלי בדברים אחרים.
אבל להגיד לך מתי באמת הפסקתי לגמרי?
כשהלכתי לספר שלי (אחרי שאמרתי לאמא שלי שיש לי קרחות ושיער דליל והיא לא האמינה לי, כי זה לא משהו שעוד ראו כל כך די בקטנה ובגדול היא התעלמה בגלל שבכללי אני די היפוכונדר), אבל אז הספר שלי התחיל לספר אותי והוא אמר לנו פשוט תשמעו יש פה איזושהי קרחת קטנה שאני רואה, והוא הסביר מה למרוח וכל זה. אני ידעתי שזה לא סתם בגלל השיער שלי שפתאום נושר, זה היה בגלל שתלשתי שיער אבל לא סיפרתי על זה לאף אחד.
ובקיצור, שזה קרה ומישהו כבר באמת אמר לי שיש לי קרחת, קיבלתי סוג של 'שוק' כזה והבנתי שאני חייב להפסיק. זה עזר, מרוב ההלם כבר פחדתי לגעת בשיער שלי למשך כמה זמן חח.
זה קרה מתחילת כיתה ז ועד איפשהוא באמצע ח, עכשיו אני בכיתה יא והבעיה הזאת לא חזרה אליי ולא תחזור אליי אף פעם.
בהצלחה.
(אגב, באופן כללי, אני תמיד מציע לך להתמודד עם הבעיות שלך בעצמך. לא עם אנשים אחרים, הכל נמצא במוח שלך)

תשלחי לי הודעה בפרטי אני חושבת שאני יכולה לעזור לך.

שואל השאלה:
מעדיפה פה... בפרטי את תדעי מי אני

היי, יש לי טריכו. אני יודעת מה עובר עליך..
תנסי להקלע למקום שבו את לא לבד, שלא תוכלי לתלוש או להתעסק בזה בכלל (אם את לא תולשת כשאנשים לידך)... תנסי לא לחשוב על זה,
אולי לקחת פאות, לשים אותם על הראש ולתלוש את השיער משם.. תנסי כשאת נקלעת למצב של דחף לתלוש.. פשוט תצמידי את האגודל לאצבע מורה עם סלוטייפ. וכך לא תהיינה אפשרות לתלוש.. זה נשמע קריפי לאנשים שאין להם את ההפרעה.. נא לא לשפוט

שואל השאלה:
אני עכשיו בתיכון שאני מרגישה בו לבד ולא יכולה לעבור אז אני אהיה לבד גם כל שאר השנה
ותודה לך.