6 תשובות
שואל השאלה:
לרוב זה הרגל,
אבל לפעמים גם מחשבות, רצון לרדת עוד קצת במשקל רק באיברים שנראים לי שמנים מידי יחסית לשאר הגוף
אתה כותב שאתה בתת משקל בעוד שלפעמים נדמה לך שאתה קצת בעודף משקל. ככה שיש כאן איזו תפיסה שגויה. וזו בעיה. ולא משנה איך קוראים לזה.
כמובן שאם בעבר היית מרעיב את עצמך וכיום לא, זה כבר שיפור. אבל עדיין לא מספיק.
זו דעתי כמובן


שואל השאלה:
אני לא בטיפול, ולא הייתי

הייתי בטיפול אלטרנטיבי אבל ממש קצר שהמטפלת הצליחה לגרום לי להפסיק להרעיב את עצמי

אתמול אכלתי רק כשהתחילה לכאוב לי הבטן
שואל השאלה:
בבדיקת דם יצא שחסר לי חומצה פולית, אבל עשיתי את הבדיקה בזמן שהרעבתי את עצמי ועברו מאז חודשיים שבהם כן אכלתי. עדיין אני צריך לקחת?

מבחינה פיזית מה שהכי מפריע לי זה שאין לי איזון ושיש לי חילוף חומרים מהיר

מבחינה נפשית
אני בדיכאון, אולי גם בחרדה, ויש לי פוסט טראומה כי עברתי משהו בילדות (metoo#)
לפי דעתי אתה בדרך הנכונה. ברור שלא ישר כל התסימינים נעלמים אבל כן נראה שיש שיפור. תמשיך ככה ולאט לאטתצליח לצאת מזה לחלוטין
המון בהצלחה!
עצם ההתעסקות בנושא, הספק, התחושה שהמשקל עדיין מהווה אישיו מרכזי ביום יום שלך זה מצביע על קיומה של ההפרעה.
אם אתה מרעיב את עצמך ולא אוכל כשאתה רעב, ואתה מנסה להלחם בתחושת הרעב הזו ולהתייחס אליה כאל לא בסדר, זו הפרעה.
אם אתה לא אוכל מיד כשאתה רעב, בכוונה תחילה ולא מתוך אילוץ סביבתי שלא מאפשר לך לאכול כעת, ומחכה שהתחושה אולי תחלוף זו בעצם כן הרעבה ועובדה שבסוף אתה סובל מחוסר שיווי משקל שנובע מתשישות של הגוף שלא קיבל מספיק אנרגיה.
מעבר לכך אם פעם הייתה לך הפרעת אכילה ולא טיפלת בה, הסיכויים שהיא תחזור גם לאחר שנים גבוה יותר כי לרוב הסיבה האמיתית להפרעות האלה היא לא סתם חוסר שביעות רצון מהמראה החיצוני אלא שהרבה פעמים זה בכלל מתחיל מסיבות שאנחנו לא מודעים אליהן והכאילו ניסיון הז לרזות מהווה לנו סוג של שליטה, עיסוק לא בריא לצורך הסחת דעת וכו'... ואז ברגע שלא טיפלנו בסיבה האמיתית שגרמה להפרעה היא עלולה לפרוץ שוב.
ובשאלה שלך כמו שאמרתי עצם ההתעסקות בנושא סביב האוכל והמשקל על בסיס יומי והפיכתו לנושא מרכזי מחיי היום יום שלך מעיד על כך שההפרעה עדיין קיימת.