למה לאנשים לא אכפת מהילדים שהם לבד בהפסקה?

הייתה ילדה אחת בבית ספר הייתה לבד כל הפסקה והיא הייתה נראת עצובה, ניגשתי אליה פעם ושאלתי אותה מה נשמע ואם הכל בסדר והיא תקעה לי מבט של "תעזבי אותי אני אוהבת להיות לבד" וזה היה ממש לא נוח.-.
מאז אני מעדיפה לא לפנות כי סתם גרמתי לה אי נוחות.

הלוואי והיה להם כן אכפת..
לא כל מי שלבד הוא סנוב שאוהב להיות לבד, לפעמים פשוט מפחדים לגשת ולא מרגישים קשורים לכן צריך לתת לאותם אנשים הרגשה טובה ולנסות לשתף אותם.
אין לכם מושג כמה אתם יכולים לשנות עולם פנימי של בן אדם

ככה זה בחברה שלנו כל אחד חושב על התחת שלו ולא אכפת לו מאחרים וככה זה בעיקר בתיכון ילדים לא יכולים להשתלב בחבורות אז יוצא שהן לבד זה הרגשה חרא אבל ככה זה.

אני לבד בהפסקות לא מבחירה.

אז מה את רוצה שנפנה לכל ילד ונארח לו חברה? זה גם לא נעים סתם ככה לגשת לבן אדם וליפול עליו מאמצע שום מקום.

למה לאנשים שלבד לא אכפת מהאנשים שביחד? כאילו הם לא נגשים לילדים שביחד כנראה כי הם מתביישים, לא רוצים או שהם לא חברים שלהם

בדיוק אותו דבר

אורן זה קצת שונה, אלו שלבד לא מבחירה רוצים להיות עם אנשים ולא יודעים איך לגשת ולא רוצים להדחף
ואנחנו יחד בבית ספר חחח

לי כן היה אכפת. לחברה הכי טובה שלי בבית הספר הייתה חרדה חברתית ככה שהסתובבנו שתינו בהפסקות

כי אנשים שנותנים יחס מיוחד למי שמסתובב כל ההפסקה לבד הם נדירים.

כי הם קקות, לא היו לי חברים, ביסודי, ובחטיבה, ואני תמיד הייתי בהפסקה.

ברונו מארס מקווה שיסתדר/הסתדר לך בתיכון

האמת שהכל הסתדר בתיכון.