63 תשובות
זה הגיוני לקנא
אני בכיתה שלי נתפס
כטיפה מוזר
ולא חברותי
ואין לי ממש חברים
ואני מקנא בילדים בכיתה שלי פשוט אין לי איך לפנות אליהם
זה הגיוני לגמרי לקנא
(ובנוגע לציונים הם לא יעזרו בחיים בשיט)
אני בכיתה שלי נתפס
כטיפה מוזר
ולא חברותי
ואין לי ממש חברים
ואני מקנא בילדים בכיתה שלי פשוט אין לי איך לפנות אליהם
זה הגיוני לגמרי לקנא
(ובנוגע לציונים הם לא יעזרו בחיים בשיט)
כן זה הגיוני
הגיוני, אותי תמיד רואים כתור המוזר
וזה שכל הזמן עסוק במוזיקה.
גם אני מקנא באלה שלא משעמם להם.
וזה שכל הזמן עסוק במוזיקה.
גם אני מקנא באלה שלא משעמם להם.
אם פשוט תהיי בצד כזה וכמו שאת מתארת פה, הם יחשבו שאת מתנשאת.
פשוט תחברי אליהם, עזבי שיעמום הזה מהלימודים ואת הפחד מהתדמית וכל מה שכתבת פה, תתחילי שיחה איתם.
פשוט תחברי אליהם, עזבי שיעמום הזה מהלימודים ואת הפחד מהתדמית וכל מה שכתבת פה, תתחילי שיחה איתם.
שואל השאלה:
נכון שלא יעזרו בחיים אבל נמאס לי שאומרים על מישהו מהכיתה שלי שהיא הכי חכמה כשהיא סתם חרשניות שלא מבינה כלום, וכולם מתנשאים מעלי כל הזמן. אני לומדת באוניברסיטה עכשיו כדי שיהיה לי קצת חומר מאתגר, אומרים לי שהתוכנית שבחרתי מעפנה למרות שהיא התוכנית הכי משתלמת בארץ, ודיי צחקו לי בפרצוף על החומר שאני לומדת עכשיו. אוף עם זה.
נכון שלא יעזרו בחיים אבל נמאס לי שאומרים על מישהו מהכיתה שלי שהיא הכי חכמה כשהיא סתם חרשניות שלא מבינה כלום, וכולם מתנשאים מעלי כל הזמן. אני לומדת באוניברסיטה עכשיו כדי שיהיה לי קצת חומר מאתגר, אומרים לי שהתוכנית שבחרתי מעפנה למרות שהיא התוכנית הכי משתלמת בארץ, ודיי צחקו לי בפרצוף על החומר שאני לומדת עכשיו. אוף עם זה.
אני גם כזו.. i:
ויש לי גם פחד חברתי.. אז בכלל.. ואני בין המצטיינות בכיתה וזה לא עוזר לי בכלל
ויש לי גם פחד חברתי.. אז בכלל.. ואני בין המצטיינות בכיתה וזה לא עוזר לי בכלל
אנונימית
אני ממש מבין אותך ואת הבעיה שהעלת לכאן
ואני באמת חושב שתנסי להתחבר עם ילדים אולי מכיתה אחרת או משכבה אחרת
ואני באמת חושב שתנסי להתחבר עם ילדים אולי מכיתה אחרת או משכבה אחרת
שואל השאלה:
אני עושה את זה לפעמים, ועכשיו חברים שלי תופסים אותי כילדותית. אני כבר לא ממש רוצה להתחבר לרוב הבנות כי הן סתם מגעילות, אבל זה פשוט מרגיז אותי שככה אני מרגישה. עכשיו גם אם אני אנסה לפתח איתן שיחה זה יראה מאוד מוזר אחרי כל הוויכוחים שהיו לנו.
וכן, אני באמת חושבת על זה יותר מידי, זה קצת בלתי נמנע אצלי.
תמיד מחפשת היגיון, תמיד מפחדת לצאת מוזרה.
אני עושה את זה לפעמים, ועכשיו חברים שלי תופסים אותי כילדותית. אני כבר לא ממש רוצה להתחבר לרוב הבנות כי הן סתם מגעילות, אבל זה פשוט מרגיז אותי שככה אני מרגישה. עכשיו גם אם אני אנסה לפתח איתן שיחה זה יראה מאוד מוזר אחרי כל הוויכוחים שהיו לנו.
וכן, אני באמת חושבת על זה יותר מידי, זה קצת בלתי נמנע אצלי.
תמיד מחפשת היגיון, תמיד מפחדת לצאת מוזרה.
סליחה, אבל זה טיפה מזלזל להגיד "הם פחות חכמים ממני" "יש להם iq נמוכה"
אפשר להיות עם iq גבוה גם עם ציונים של 70-80.
יש אנשים שבעלים iq גבוה והם כן מסתדרים חברתית iq לא מגביל בכלום זה פשוט את שמפחדת ליצור תדמית של "מוזרה" ואני יכולה להבין אותך שזה מאוד מרתיע אותך. אבל רציני הכיתה שאת לומדת עכשיו עוד כמה שנים לא תזכרי... תדברי, תצעקי תנסי לחבור לחברויות, תעשי מה שאת רוצה
שיחשבו מה שהם רוצים.
לדעתי זה יותר מוזר אם תהיי שקטה ולא תדברי.
אפשר להיות עם iq גבוה גם עם ציונים של 70-80.
יש אנשים שבעלים iq גבוה והם כן מסתדרים חברתית iq לא מגביל בכלום זה פשוט את שמפחדת ליצור תדמית של "מוזרה" ואני יכולה להבין אותך שזה מאוד מרתיע אותך. אבל רציני הכיתה שאת לומדת עכשיו עוד כמה שנים לא תזכרי... תדברי, תצעקי תנסי לחבור לחברויות, תעשי מה שאת רוצה
שיחשבו מה שהם רוצים.
לדעתי זה יותר מוזר אם תהיי שקטה ולא תדברי.
אנונימית
זה שאת מוזרה אומר שאת מיוחדת בצורה מסוימת
להיות נורמלי זה מה שהופך אותנו ליצורים משועבדים בחברה שהיום
במקום להיות נאורים
להיות נורמלי זה מה שהופך אותנו ליצורים משועבדים בחברה שהיום
במקום להיות נאורים
נאור זה בן אדם
שמקשיב לשכל שלא ומנסה לדעת דברים
ולא עוקב אחרי אדם או מכונה בלי לחשוב
שמקשיב לשכל שלא ומנסה לדעת דברים
ולא עוקב אחרי אדם או מכונה בלי לחשוב
שואל השאלה:
אנונימית, צודקת. זה מזלזל.
אבל אני איתם 3 שנים, ואני דיי מודעת ליכולות שלי.
אייקיו גבוה בהחלט יכול להגביל אותך בעניין הזה, ונכון שהאייקיו שלי לא סופר גבוה במידה בלתי רגילה או משהו, אבל הוא כן מגביל אותי בעניין הזה, וגם לאמא שלי היתה את הבעיה הזאת בילדות. היא לא הבינה איך שתי בנות יכולות להיות חברות הכי טובות ולרכל אחת על השנייה.
ולא אמרתי שאני יותר חכמה בגלל האייקיו שלי. זאת אחת הסיבות, כי אני קולטת מהר יותר חומר, אבל לא רק. אני מתעניינת בנושאים ולומדת אותם, יש לי ניסיון בכל מיני דברים. אני מחוננת שמנצלת את היכולות שלה.
שישמע כמה מתנשא שזה, אני מודעת לעצמי. גם אם אני מתנשאת, זה לא אומר שאני לא צודקת. ומה לעשות שכן יש בכיתה שלי פחות חכמים ממני? או עם רמת אייקיו נמוכה ממני?
אנונימית, צודקת. זה מזלזל.
אבל אני איתם 3 שנים, ואני דיי מודעת ליכולות שלי.
אייקיו גבוה בהחלט יכול להגביל אותך בעניין הזה, ונכון שהאייקיו שלי לא סופר גבוה במידה בלתי רגילה או משהו, אבל הוא כן מגביל אותי בעניין הזה, וגם לאמא שלי היתה את הבעיה הזאת בילדות. היא לא הבינה איך שתי בנות יכולות להיות חברות הכי טובות ולרכל אחת על השנייה.
ולא אמרתי שאני יותר חכמה בגלל האייקיו שלי. זאת אחת הסיבות, כי אני קולטת מהר יותר חומר, אבל לא רק. אני מתעניינת בנושאים ולומדת אותם, יש לי ניסיון בכל מיני דברים. אני מחוננת שמנצלת את היכולות שלה.
שישמע כמה מתנשא שזה, אני מודעת לעצמי. גם אם אני מתנשאת, זה לא אומר שאני לא צודקת. ומה לעשות שכן יש בכיתה שלי פחות חכמים ממני? או עם רמת אייקיו נמוכה ממני?
פשוט תנסי לדבר ותעשי מה שאת רוצה לעשות בסופו של דבר
החיים קצרים (או שלא ממש כנרה שימצאו שיטה להגביר את תוחלת החיים)
אבל זה גיל חטיבה זה לא שמישהו יזכור מה שעשית
החיים קצרים (או שלא ממש כנרה שימצאו שיטה להגביר את תוחלת החיים)
אבל זה גיל חטיבה זה לא שמישהו יזכור מה שעשית
היי חח אני מבין את המצב שלך (גם אני באוניברסיטה ד"א)
תמיד מתלהבים כשמקבלים נגיד ציונים גבוהים ממני או מתפלאים כשלא הולך לי במבחן.. זה מעצבן אבל בסופו של דבר הם יודעים מה את שווה וסתם מחפשים אותך בקטנות.
תתחברי לאנשים שאת אוהבת, אל תעשי חשבון לאחרים.
תמיד מתלהבים כשמקבלים נגיד ציונים גבוהים ממני או מתפלאים כשלא הולך לי במבחן.. זה מעצבן אבל בסופו של דבר הם יודעים מה את שווה וסתם מחפשים אותך בקטנות.
תתחברי לאנשים שאת אוהבת, אל תעשי חשבון לאחרים.
לדעתי, את טיפה מתנשאת. את חושבת שאת חכמה כל כך ושהם נחותים ממך ופחות טובים, וכביכול בגלל זה את מקנאה בהם. את מקנאה בהם כי להם יש יכולות חברתיות שלך אין, אבל לך אין היכולות האלו לא בגלל שאת כאילו "חכמה". אלא בגלל שאת מתביישת. יש לך חוסר ביטחון במעשים שלך. אולי יש לך חרדה חברתית
את לא יכולה להשעין את חוסר היכולות החברתיות שלך וחוסר הביטחון על זה שיש לך איי קיו גבוה, זאת לא הסיבה
כל החיים את תהי בראש הזה? שאת מעל אחרים ואת לא לרמה שלהם של הצחוקים וכאלה? את פשוט צריכה להשתחרר. לא לחשוב על תדמית. מהי בכלל תדמית? תהי מי שבאלך להיות. תשאפי להיות חברותית מצחיקה וזורמת, ולא תקועה עם מחשבות יתר..
וגם אני, תלמידה חכמה בלימודים שמאוד משקיעה. ושנה שעברה הייתי ילדה שקטה שכמעט ולא מדברת (שנה ראשונה בתיכון.), והשנה אני משוחררת ממש. מדברת בשיעורים, צוחקת בקולות, מתנהגת איך שאני באמת. מתנהגת איך שנוח לי. הפסקתי להירתע ממה יחשבו עלי (כמו שהייתי שנה שעברה בפול במחשבות האלה), הפסקתי לחשוב על זה. אני פשוט שמה ז*ן. וככה הכי טוב.
את צריכה להבין שמדובר בבעיה אחרת שהיא לא בגלל שיש לך איי קיו גבוה. ותפתרי אותה. או לפחות תנסי
את לא יכולה להשעין את חוסר היכולות החברתיות שלך וחוסר הביטחון על זה שיש לך איי קיו גבוה, זאת לא הסיבה
כל החיים את תהי בראש הזה? שאת מעל אחרים ואת לא לרמה שלהם של הצחוקים וכאלה? את פשוט צריכה להשתחרר. לא לחשוב על תדמית. מהי בכלל תדמית? תהי מי שבאלך להיות. תשאפי להיות חברותית מצחיקה וזורמת, ולא תקועה עם מחשבות יתר..
וגם אני, תלמידה חכמה בלימודים שמאוד משקיעה. ושנה שעברה הייתי ילדה שקטה שכמעט ולא מדברת (שנה ראשונה בתיכון.), והשנה אני משוחררת ממש. מדברת בשיעורים, צוחקת בקולות, מתנהגת איך שאני באמת. מתנהגת איך שנוח לי. הפסקתי להירתע ממה יחשבו עלי (כמו שהייתי שנה שעברה בפול במחשבות האלה), הפסקתי לחשוב על זה. אני פשוט שמה ז*ן. וככה הכי טוב.
את צריכה להבין שמדובר בבעיה אחרת שהיא לא בגלל שיש לך איי קיו גבוה. ותפתרי אותה. או לפחות תנסי
"נכון שלא יעזרו בחיים אבל נמאס לי שאומרים על מישהו מהכיתה שלי שהיא הכי חכמה כשהיא סתם חרשניות שלא מבינה כלום, וכולם מתנשאים מעלי כל הזמן. אני לומדת באוניברסיטה עכשיו כדי שיהיה לי קצת חומר מאתגר, אומרים לי שהתוכנית שבחרתי מעפנה למרות שהיא התוכנית הכי משתלמת בארץ, ודיי צחקו לי בפרצוף על החומר שאני לומדת עכשיו. אוף עם זה."
דבר ראשון מה אכפת לך שאומרים לה שהיא חכמה? היא עובדת קשה כדי להגיע לציונים האלה ומגיע לה. מאוד לא אהבתי את האמירה הזאת שלך.
ואם התכנית הזאת הכי משתלמת בארת, מה אכפת לך מה שהם אומרים? תמשיכי ותראי איך בסוף את תהיי מעליהם. מה שהם אומרים עכשיו ממש לא ישנה לך עוד כמה שנים.
וממה שאני רואה את נמצאת בחברה לא משהו, אני מבינה את זה כי הייתי באותה הסיטואציה. קשה להתחבר לאנשים שאת מרגישה שלא נמצאים באותו ראש כמו שלך.
אני כן אמליץ לך לשנות קצת את הגישה שלך ולנסות להתחבר, להשתדל לא להסתכל עליהם כאילו הם יותר "נחותים" ממך כי אנשים מרגישים את זה וזה מרתיע אותם.
בהמשך החיים את תמצאי לעצמך חברה שיותר תתאים לך, שאת יותר תתחברי אליה. אבל בינתיים את צריכה לנסות להסתגל למה שיש.
דבר ראשון מה אכפת לך שאומרים לה שהיא חכמה? היא עובדת קשה כדי להגיע לציונים האלה ומגיע לה. מאוד לא אהבתי את האמירה הזאת שלך.
ואם התכנית הזאת הכי משתלמת בארת, מה אכפת לך מה שהם אומרים? תמשיכי ותראי איך בסוף את תהיי מעליהם. מה שהם אומרים עכשיו ממש לא ישנה לך עוד כמה שנים.
וממה שאני רואה את נמצאת בחברה לא משהו, אני מבינה את זה כי הייתי באותה הסיטואציה. קשה להתחבר לאנשים שאת מרגישה שלא נמצאים באותו ראש כמו שלך.
אני כן אמליץ לך לשנות קצת את הגישה שלך ולנסות להתחבר, להשתדל לא להסתכל עליהם כאילו הם יותר "נחותים" ממך כי אנשים מרגישים את זה וזה מרתיע אותם.
בהמשך החיים את תמצאי לעצמך חברה שיותר תתאים לך, שאת יותר תתחברי אליה. אבל בינתיים את צריכה לנסות להסתגל למה שיש.
את לא חושבת שאת קצת מתנשאת?
אישית, לא הייתי רוצה להתחבר למישהי שבטוחה שהיא מעל כולם.
אני מכירה ילדים גאונים שיש להם הרבה חברים, אין קשר בין מנת המשכל שלך לבין היכולות החברתיות שלך.
מה שכן, זה יכול לנבוע מחוסר ביטחון, ביישנות וכו'.
אני למשל מתקשה להתחבר לילדים בגלל החרדה החברתית שלי.
אני נוטה לחשוב שמבקרים אותי כל הזמן, שמסתכלים עלי בעין לא יפה ובגלל זה אני מנסה להסתיר את עצמי כמה שיותר.
את לא חייבת לחבק בנות בלי סיבה או להתחיל לעשות שטויות בכיתה בשביל להשיג חברים, יש די והותר דרכים יותר נורמטיביות.
אישית, לא הייתי רוצה להתחבר למישהי שבטוחה שהיא מעל כולם.
אני מכירה ילדים גאונים שיש להם הרבה חברים, אין קשר בין מנת המשכל שלך לבין היכולות החברתיות שלך.
מה שכן, זה יכול לנבוע מחוסר ביטחון, ביישנות וכו'.
אני למשל מתקשה להתחבר לילדים בגלל החרדה החברתית שלי.
אני נוטה לחשוב שמבקרים אותי כל הזמן, שמסתכלים עלי בעין לא יפה ובגלל זה אני מנסה להסתיר את עצמי כמה שיותר.
את לא חייבת לחבק בנות בלי סיבה או להתחיל לעשות שטויות בכיתה בשביל להשיג חברים, יש די והותר דרכים יותר נורמטיביות.
אנונימית
מה יש לכם? איפה אתם רואים פה התנשאות?
פשוט תתחילי לדבר עם אנשים, זה מה שיש לי לומר לך. את חושבת יותר מדי. זו בעיה מוכרת..
פשוט תתחילי לדבר עם אנשים, זה מה שיש לי לומר לך. את חושבת יותר מדי. זו בעיה מוכרת..
אין קשר בין חוכמה לבין חרדה חברתית.
תלכי לייעוץ פסיכולוגי.
תלכי לייעוץ פסיכולוגי.
אנונימי
אני לא חושבת שזה בגלל האייקיו שלך.
לי יש אייקיו יחסית גבוה ואין לי בעיות חברתיות ואותו הדבר לגביי ילדים שאני מכירה עם אייקיו גבוה.
אולי זה נובע מחוסר ביטחון?
יש עוד דרכים להשיג חברים מלבד לרקוד בכיתה ולהתחיל לחבק סתם כך בנות.
נניח אחרי מבחן, את יכולה לשאול את אחת הבנות בכיתה איך עבר לה המבחן ואז תתפתח גם שיחה וכו'.
בקיצור, לא חסרות דרכים אחרות.
תחשבי פחות על התדמית שלך, מה זה מעניין מה יגידו עליך?
אני יודעת שקל לומר את המשפט הזה אך קשה להפנים, אבל תנסי לעבוד על זה.
פשוט תיהי מי שאת.
לי יש אייקיו יחסית גבוה ואין לי בעיות חברתיות ואותו הדבר לגביי ילדים שאני מכירה עם אייקיו גבוה.
אולי זה נובע מחוסר ביטחון?
יש עוד דרכים להשיג חברים מלבד לרקוד בכיתה ולהתחיל לחבק סתם כך בנות.
נניח אחרי מבחן, את יכולה לשאול את אחת הבנות בכיתה איך עבר לה המבחן ואז תתפתח גם שיחה וכו'.
בקיצור, לא חסרות דרכים אחרות.
תחשבי פחות על התדמית שלך, מה זה מעניין מה יגידו עליך?
אני יודעת שקל לומר את המשפט הזה אך קשה להפנים, אבל תנסי לעבוד על זה.
פשוט תיהי מי שאת.
אנונימית
לי יש 138 והבעיה אצלי זה שאני קולט הרבה יותר מדי מהסביבה. התערבות של זיכרון צילומי גורמת למידע להציף את המוח ולמנוע ריכוז. בלי מחשבות אין טעם בiq. גם לי יש קטע כזה שאני לא מצליח להבין את התענוג שאנשים מוצאים בחברה. אני בספק אם זה בקשר לאינטליגנציה שלנו. אולי הקונספט שלנו שגוי. אנחנו מחפשים הגיון בתענוג אבל כאן העניין. אין הגיון ברגש. אל תנסי להבין ותיהיני מהפשטות.
בעיות של עשירי שכל..
זה לא קשור לחוכמה זה קשור עד כמה חברותית את.
זה לא קשור לחוכמה זה קשור עד כמה חברותית את.
אנונימית
זה לא כזה קשור כי אני דיי נחשבת חכמה בכיתה וסתם בכללי ואני יצור חברותי שעדיין רוקדת בכיתה משתוללת עושה שטויות לפעמים, לא נראלי שזה קשור לחכמה
קשור יותר לטבע שלך שאיתו נולדת שאת מחושבת יותר אולי פחות חברותית לא קשור לחכמה
גם זה שבנאדם חכם לא אומר שהוא יותר שכלי אני נורא רגשית ועדיין ככה אנשים אומרים שאני חכמה
קשור יותר לטבע שלך שאיתו נולדת שאת מחושבת יותר אולי פחות חברותית לא קשור לחכמה
גם זה שבנאדם חכם לא אומר שהוא יותר שכלי אני נורא רגשית ועדיין ככה אנשים אומרים שאני חכמה
אתם באמת עונים ברצינות על שאלת צומי?
אנונימית
"מה יש לכם? איפה אתם רואים פה התנשאות?
פשוט תתחילי לדבר עם אנשים, זה מה שיש לי לומר לך. את חושבת יותר מדי. זו בעיה מוכרת.."
השאלה הזאת בהחלט שאלה מתנשאת, בין אם היא צודקת ובין אם לא.
פשוט תתחילי לדבר עם אנשים, זה מה שיש לי לומר לך. את חושבת יותר מדי. זו בעיה מוכרת.."
השאלה הזאת בהחלט שאלה מתנשאת, בין אם היא צודקת ובין אם לא.
אני אומרת לכם שאני לא רואה התנשאות. כמעט כולם חושבים ככה.
מבחני אינטרנט זה לא מבחן אמין לiq, וiq זה לא מדד טוב לחוכמה. משעמם לך? תעשי חומר של כיתות גבוהות יותר בשיעור ואל תאשימי את החוסר יכולת חברתית שלך בחוכמה שלך. ואחרון חביב, את לא כזאת חכמה כמו שאת חושבת אם את אפילו לא הכי טובה בכיתה שלך.
אנונימי
אין קשר לחוכמה, ולא הבנתי מה הקשר לזה שהילדים בכיתה שלך "פחות" חכמים? מי את שתקבעי מי חכם ומי לא? מי את שתקבעי מה זה חוכמה? חוכמה משתנה מאחד לשני, זה לא דבר מוגדר. וזה לא חכם להפיל את הבעיות שלך על אחרים ולמצוא סיבה מתנשאת כדי להשלים עם הבעיה. כי הבעיה לא תיעלם אם לא תפתרי אותה לא משנה כמה גבוה האייקיו שלך, הבעיה היא שאת צריכה להתחיל לפתח ביטחון עצמי ולהיות יותר חברותית, להשתלב עם החברה.
אנונימית
זה שבמבחן במאקו אמרו לך שהאייקיו שלך הוא 139 לא אומר שהאייקיו שלך 139.
ואין קשר בין להיות מפותחת רגשית לאנשים לבין להיות חכמה במתמטיקה או במדעים._.
ואין קשר בין להיות מפותחת רגשית לאנשים לבין להיות חכמה במתמטיקה או במדעים._.
מסכימה עם תגובות מעליי. ממתיי כאלו שלא טובים במתמטיקה הם לא חכמים? שמעת על "חכמת חיים"? חוץ מזה אם את מחוננת כמו שאת מתארת את עצמך אז יש מקומות לאנשים כמוך ויש דרכים שתאכלי ללמוד חומר ברמה שלך. דברי עם אחת המורות או משהו. גם ממתיי איקיו גבוהה קשור להתנהגות רגשית? סורי זה פשוט נשמע טיפה מתנשא
וואי את חתיכת ילדת כאפות.
את לא מבינה איזה לא כייף זה להרגיש שהחומר לא מובן, או שלא מצליחים לפתור תרגיל. יש פעמים שזה פשוט גורם להרגיש אפס.
תשמחי במתנה שנתן לך אלוהים.
בחיי שאני לא מבינה אותך.
את לא מבינה איזה לא כייף זה להרגיש שהחומר לא מובן, או שלא מצליחים לפתור תרגיל. יש פעמים שזה פשוט גורם להרגיש אפס.
תשמחי במתנה שנתן לך אלוהים.
בחיי שאני לא מבינה אותך.
אנונימית
אין קשר בין עד כמה את אינטיליגנטית לבין הכישורים החברתיים שלך.
יש ויש. יש אנשים חברותיים וחכמים כמו שבאותה מידה יש כאלה טיפשים ולא חברותיים.
דרך אגב, לקנא באנשים פחות אינטליגנטים ממך זה גם לא ממש חכם מצידך.
יש ויש. יש אנשים חברותיים וחכמים כמו שבאותה מידה יש כאלה טיפשים ולא חברותיים.
דרך אגב, לקנא באנשים פחות אינטליגנטים ממך זה גם לא ממש חכם מצידך.
תגידי את רואה ריק ומורטי?
אנונימית
שואל השאלה:
אוקי, אתם כל כך הבנתם לא נכון.
מבחן במאקו עאלק.
בואו אני אספר להם סיפור.
אז עוד בכיתה א המורים שלי קלטו שאני שונה מאחרים, ובמקום לסווג אותי כמחוננת הם סיווגו אותי כמופרעת, כמטומטמת, כילדה עם בעיות. ילדים כאלו צריכים מסגרת שונה, אבל גם ילדים כמוני. בכיתה ב הם הכריחו את ההורים שלי לקחת אותי לאיבחון, והלכנו למבחן אייקיו והתוצאה היתה 139. אז לא, זה לא מבחן של מאקו.
בית הספר ההוא נחשב טוב, אבל הוא לא היה בנוי לילדים חריגים שצריכים מסגרת מיוחדת, הוא התאים רק לאלו שבאמצע, ואני נדפקתי. הלכתי לפסיכולוגית בכיתה ה', וגם לפני עברתי כל מיני טיפולים, ועברתי בית ספר לבית ספר יותר גרוע שבו הייתי רק עם אחותי כל הזמן, אבל גם אם הייתי מנסה הם לא היו נותנים לי לחזור. אני זוכרת את היום שבו אמא אספה אותי ואת אחותי ובית הספר עצבנית ובוכה בסוף כיתה ה' וסיפרה לי שאנחנו עוברות בית ספר שנה הבאה כאילו זה היה אתמול.
בנוגע לבעיות חברתיות וחרדות חברתיות - אין לי את זה. יש לי חברים בכיתה ובכיתה אחרת, לא אמרתי שאין לי, אבל אין לי חברים טובים וקרובים. החברה הכי טובה שלי היא מישהי מהאינטרנט שאני מכירה כמעט 4 שנים.
אני לא אלך לטיפול פסיכולוגי כי כבר הלכתי פעם והוא לא עזר, ואין לנו בכלל כסף מיותר. גם ככה האוניברסיטה יקרה.
אלו שעשו לי אנלייק על זה שאמרתי שאני מודעת לעצמי - בכיף, אל תאמינו. זה לא שאני צועקת מול כל הכיתה "אני הכי גאונה ביקום! תסגדו לי, אנשים נחותים!". ממש לא. גם לא אמרתי שזה שאני "חכמה" מפריע לי בחברויות, אני מקנאה כי הם פשוט לא משתעממים. אני קולטת את החומר מהר מידי והקצב פשוט איטי לי מידי, ואני בהקבצה הכי גבוה.
אני לא מתייחסת לאחרים כנחותים, ולא תהיה לי בעיה להיות חברה של מישהו בהקבצה ג עם אייקיו 110 או פחות אם הוא נחמד. יש לי חברה בהקבצה ב במתמטיקה, וחברים אוטיסטים וכל מיני. אמרתי שאני מקנאה בהם שהם זורמים ולא חושבים יותר מידי, כי באמת שרמת האייקיו מפריעה לי בעניין הזה.
זאת שאמרה שגם לה יש iq גבוה ולה זה לא מפריע - התמזל מזלך. יש כאלו שזה מפריע להם ויש כאלו שלא. לאמא שלי זה הפריע, לאבא שלי לא. לאחותי הקטנה זה לא מפריע, לי זה כן. זה תלוי בבן אדם. ואני פשוט יותר בוגרת מנטלית מאנשים אחרים, וזה משפיע.
בעקבות מה שרשמתי בהתחלה עם המורים נהייתי רגישה, ולפעמים יש תקופות שאני מתחילה לבכות מכל מיני סיטואציות. בכיתי לפני כמה ימים כשביקשו ממנו לצאת מהכיתה לאכול בחוץ ולא רציתי (להגנתי זה היה מרק ואין שולחנות בחוץ, ולפחות 10 ילדים התנפלו עלי למרות שלא נשאר לי הרבה אוכל והריח בכיתה שלנו מתנדף הכי מהר מבין כל הכיתות בשכבה ופתחתי חלונות), ואתמול כשהתחלקנו ל2 קבוצות באוטובוסים לטיול השנתי כי המורה נחמדה ונתנה לנו, ומישהי השתלטה על האיש ורשמה את כל השמות של החברים שלה ומי שביקש ממנה חוץ ממני ומ2 חברים שלי למרות שהיינו שם קודם וביקשנו ממנה מיליון פעם, ובסוף אני היחידה שלא נשאר לה מקום אבל בסוף זה הסתדר, וגם עכשיו כשרקאתי את התגובות ואמרו שאני מחפשת צומי ומתנשאת.
לא חיפשתי צומי, חיפשתי מישהו שמבין אותי.
אבל נראה שאין פה כאלו שמבינים את צורת החשיבה שלי.
ניסיתי לפרוק משהו שיושב לי על הלב הרבה זמן וזה רק פגע בי.
למה זה תמיד קורה לי?
אוקי, אתם כל כך הבנתם לא נכון.
מבחן במאקו עאלק.
בואו אני אספר להם סיפור.
אז עוד בכיתה א המורים שלי קלטו שאני שונה מאחרים, ובמקום לסווג אותי כמחוננת הם סיווגו אותי כמופרעת, כמטומטמת, כילדה עם בעיות. ילדים כאלו צריכים מסגרת שונה, אבל גם ילדים כמוני. בכיתה ב הם הכריחו את ההורים שלי לקחת אותי לאיבחון, והלכנו למבחן אייקיו והתוצאה היתה 139. אז לא, זה לא מבחן של מאקו.
בית הספר ההוא נחשב טוב, אבל הוא לא היה בנוי לילדים חריגים שצריכים מסגרת מיוחדת, הוא התאים רק לאלו שבאמצע, ואני נדפקתי. הלכתי לפסיכולוגית בכיתה ה', וגם לפני עברתי כל מיני טיפולים, ועברתי בית ספר לבית ספר יותר גרוע שבו הייתי רק עם אחותי כל הזמן, אבל גם אם הייתי מנסה הם לא היו נותנים לי לחזור. אני זוכרת את היום שבו אמא אספה אותי ואת אחותי ובית הספר עצבנית ובוכה בסוף כיתה ה' וסיפרה לי שאנחנו עוברות בית ספר שנה הבאה כאילו זה היה אתמול.
בנוגע לבעיות חברתיות וחרדות חברתיות - אין לי את זה. יש לי חברים בכיתה ובכיתה אחרת, לא אמרתי שאין לי, אבל אין לי חברים טובים וקרובים. החברה הכי טובה שלי היא מישהי מהאינטרנט שאני מכירה כמעט 4 שנים.
אני לא אלך לטיפול פסיכולוגי כי כבר הלכתי פעם והוא לא עזר, ואין לנו בכלל כסף מיותר. גם ככה האוניברסיטה יקרה.
אלו שעשו לי אנלייק על זה שאמרתי שאני מודעת לעצמי - בכיף, אל תאמינו. זה לא שאני צועקת מול כל הכיתה "אני הכי גאונה ביקום! תסגדו לי, אנשים נחותים!". ממש לא. גם לא אמרתי שזה שאני "חכמה" מפריע לי בחברויות, אני מקנאה כי הם פשוט לא משתעממים. אני קולטת את החומר מהר מידי והקצב פשוט איטי לי מידי, ואני בהקבצה הכי גבוה.
אני לא מתייחסת לאחרים כנחותים, ולא תהיה לי בעיה להיות חברה של מישהו בהקבצה ג עם אייקיו 110 או פחות אם הוא נחמד. יש לי חברה בהקבצה ב במתמטיקה, וחברים אוטיסטים וכל מיני. אמרתי שאני מקנאה בהם שהם זורמים ולא חושבים יותר מידי, כי באמת שרמת האייקיו מפריעה לי בעניין הזה.
זאת שאמרה שגם לה יש iq גבוה ולה זה לא מפריע - התמזל מזלך. יש כאלו שזה מפריע להם ויש כאלו שלא. לאמא שלי זה הפריע, לאבא שלי לא. לאחותי הקטנה זה לא מפריע, לי זה כן. זה תלוי בבן אדם. ואני פשוט יותר בוגרת מנטלית מאנשים אחרים, וזה משפיע.
בעקבות מה שרשמתי בהתחלה עם המורים נהייתי רגישה, ולפעמים יש תקופות שאני מתחילה לבכות מכל מיני סיטואציות. בכיתי לפני כמה ימים כשביקשו ממנו לצאת מהכיתה לאכול בחוץ ולא רציתי (להגנתי זה היה מרק ואין שולחנות בחוץ, ולפחות 10 ילדים התנפלו עלי למרות שלא נשאר לי הרבה אוכל והריח בכיתה שלנו מתנדף הכי מהר מבין כל הכיתות בשכבה ופתחתי חלונות), ואתמול כשהתחלקנו ל2 קבוצות באוטובוסים לטיול השנתי כי המורה נחמדה ונתנה לנו, ומישהי השתלטה על האיש ורשמה את כל השמות של החברים שלה ומי שביקש ממנה חוץ ממני ומ2 חברים שלי למרות שהיינו שם קודם וביקשנו ממנה מיליון פעם, ובסוף אני היחידה שלא נשאר לה מקום אבל בסוף זה הסתדר, וגם עכשיו כשרקאתי את התגובות ואמרו שאני מחפשת צומי ומתנשאת.
לא חיפשתי צומי, חיפשתי מישהו שמבין אותי.
אבל נראה שאין פה כאלו שמבינים את צורת החשיבה שלי.
ניסיתי לפרוק משהו שיושב לי על הלב הרבה זמן וזה רק פגע בי.
למה זה תמיד קורה לי?
שואל השאלה:
^^ לא, אני לא רואה ריק ומורטי, ראיתי כמה קטעים וזה קצת הגעיל אותי, אז חשבתי לראות אולי עוד שנה או שנתיים. גם ככה אין לי זמן.
חוץ מזה נתתי דוגמא עם המתמטיקה.
אם אתם לא מאמינים לי שאני חכמה, אז דוגמא:
שלשום המורה נתנה שאלת בונוס להוכיח את המשפט שבמשולש ישר זווית, התיכון ליתר שווה למחצית היתר.
אתמול כשהיא שאלה מי הצליח לפתור רק אני ועוד ילד הצבענו, וכשהיא הדגישה את בלבד רק אני הצבעתי. אז היא נתנה לי להסביר ואמרה שזה נכון, ואז היא אמרה "אז יש גם דרך לפתור בלי סרטוט עזר", ובאה להסביר ואז שכחה את הדרך, ובסוף היא הבינה שלא למדנו את זה.
אל תגידו שזה לא הופך אותי לחכמה כי זה כן אומר שאני חכמה, ראיתי דרך שעובדת ושמאפשרת לי לפתור וראיתי אותה לבד.
(אגב אם אתם רוצים לדעת מה היא אז אי אפשר להסביר בלי סרטוט ואני מהטלפון אז אני לא יכולה)
ובוכה גם שאני בוגרת מנטלית, זה קטע שכתבתי בגיל 13 בעקבות יום השואה:
מה זה אומר, להיות בן אדם?
רוב האנשים יענו שזה אומר להרגיש, להתחשב, לאהוב מבלי דעות קדומות.
אז מדוע איש לא עושה זאת?
מדוע בני האדם כל כך אנוכיים, גאוותנים, רכושניים?
מדוע הדעות הקדומות אינן מתפוגגות, ומדוע אין שלום?
כיוון שזה לא להיות בן אדם, זה להיות אנושי.
להיות אנושי זה לאהוב, להעיז, להרגיש, לכעוס ולסלוח.
אבל להיות בן אדם?
להיות בן אדם זה להרוויח כבוד, כסף ותהילה. להיזכר בדפי ההיסטוריה כאדם שעשה שינוי, לטוב ולרע. להיות בן אדם זה לעשות כל מה שנדרש כדי לנצח.
אבל זה לא חייב להיות כך.
מדוע שלא נהיה אנושיים, וגם בני אדם?
מדוע להיות בן אדם ולהיות אנושי הם שני דברים שונים?
להיות אנושי זה להגיע לשיא בחיים, לדעתי. ללמוד איך להיות אנושי, זה למצוא שלווה ושלמות עצמית.
אך זה בלתי אפשרי. ומדוע זאת?
כי תמיד יהיה מישהו - בן אדם - שיקנא באנושיות שלך. שישנא אותך. שיקרע ממך את האנושיות, ויחזיר אותך ל? נורמל?
מדוע בני האדם כל כך אוהבים כסף?
פיסות הנייר הללו, שאנשים משתמשים בהן בכדי להשיג רכוש ולהיכנס למקומות.
ומדוע אנו כה אוהבים רכוש?
חפצים יפים שמקשטים את המקום, דרכים לאכסן, שולחנות, מחשבים וטלפונים.
אין דבר רע בכל זה. במידה הנכונה.
מדוע שנשנא מישהו אחד, אבל נאהב את הטלפון שמונח לנו בכיס? הרי הנייד הוא חפץ דומם, והאדם הוא יצור חי ואינטליגנטי.
אנו כל הזמן מחפשים איך לתת למכונות אינטליגנציה, למרות שיש ישר מולנו אינטליגנציה מפותחת. כל אדם שאתם רואים ברחוב, יכל להיות מכר או חבר שלכם, אם לשם היו מובילים אתכם החיים.
אז מה ההבדל בין להיות בן אדם ללהיות אנושי?
להיות אנושי לחלוטין זה להיות אינטליגנטי, מתחשב ורגיש, בעוד שלהיות בן אדם לחלוטין זה להיות בור שחושב אך ורק על תועלתו האישית.
למה לא לשלב בין שניהם? לחשוב על אחרים, אבל גם על עצמך? להתחשב, גם אם הצרות שלך גדולות יותר? לנסות להבין, גם אם זה לא קרה לך?
למה לא לנסות לעזור?
מה רע בלבכות? בלצחוק? בלכעוס? בלאהוב?
מה רע בחופש? בלהאמין?
מה עשה לך האדם ההוא, שצחקת עליו בגלל המראה והאמונה? שלעגת לו על הבעת רגשותיו? מדוע לפגוע בו? זה עניין של כבוד? של התנשאות?
שניכם אנשים, שניכם מדברים באותה השפה, גרים באותה המדינה. אז למה?
זה לא מוציא אותך? גיבור? זה לא מוציא אותך? גבר?
זה לא מוציא אותך? מגניבה? זה לא גורם לך להיראות טובה יותר.
זה גורם לכם להיראות שפלים ומגעילים, חסרי התחשבות.
כל אחד עובר את מה שהוא עובר, כל אחד חיי את החיים אחרת.
אמנם כל אחד בוחר מה הוא רוצה לעשות, אבל הוא לא יכול לבחור מה אחרים יעשו, ואיך זה ישפיע עליו.
אם רק היינו חושבים פעמיים, לפני שהיינו פולטים הערה.
תבחרו לאהוב, ולא לשנוא.
תבחרו ידידות, ולא עוינות.
תבחרו לעזור, ולא לפגוע.
תבחרו בשוויון, ולא בגזענות.
תבחרו ביושר, ולא בכבוד.
תבחרו להיות אנושיים, וגם בני אדם.
כולנו אנשים. לכולנו מגיע להיות שווים.
יש לנו כוח להשפיע על עצמנו, ועל הסביבה שלנו.
אז למה שלא נבחר בשלום, במקום במלחמה?
כתבתי את הדוגמאות הללו כי אני מתגוננת ואני לא אוהבת שחושבים עלי דברים רעים, וזה הרגל. קשה לי להרגיש שאנשים חושבים עלי דברים רעים, וזה הופך אותי לדיי ילדותית. הילדותי הזאת גם היא נגרמה בעקבות המורים מהיסודי. זה קצת סותר שאני גם בוגרת מנטלית וגם ילדותית, אני יודעת, אבל זה כן אמיתי.
דרך אגב, להיות מודע לעצמך ולהתנשא זה דומה, נכון, אבל זה לא אותו הדבר. כמו שהגבול בין אומץ לטיפול הוא דק. אבל אני כן מודעת לעצמי, ואני מקשיבה לדברים שאנשים שאני אוהבת חושבים עלי. כמו שצייר יעיד על עצמו שהוא מצייר מדהים, יש גבול מאוד דק בין כשהוא מתנשא לבין כשהוא פשוט מודע לעצמו. אני לא אומרת לאף אחד "אני הכי חכמה יותר מכולכם, יש לי אייקיו גבוה יותר, כולכם נחותים!". זה שהעדתי על עצמי כרגע שאני חכמה ועם יכולת חשיבה מפותחת לא אומר שאני מתנשאת, כמו שאם מישהו ירשום פה "אני מצייר ממש מדהים, יש לי טכניקות מאוד מפותחות ואני נורא מוכשר, אבל אף אחד לא מעריך את היכולות שלי לאנשים מזלזלים בי, למה?" אתם יכולים לחשוב שהוא מתנשא, אבל אם פתאום הוא ישלח לכם דוגמא של ציור מדהים ביופיו אתם תבינו, נכון? וגם אם הוא רשם את זה, זה לא מעיד על זה שהיא תמיד משוויץ ביכולות שלו ותמיד מתנשא מעל הסובבים אותו, הוא היה כן במה שהוא חושב על עצמו וזה לא פסול.
ואגב, האנונימית שקראה לי ילדת כאפות - אני פשוט מקנאה הילדים שבשיעור המורה מלמדת בקצב הלמידה שלהם, כי קצב הלמידה שלי יותר מהיר מהם ואני קולטת יותר מהר ואז זה משעמם. לא אמרתי שאני שונאת את זה שרמת האייקיו שלי גבוה או שאני חכמה, אני פשוט מקנאה באלו שקצב הלמידה שלהם או קצב הלימוד של המורה. ואת לא מבינה איזה לא כיף זה לשבת בכיתה, להבין כל מילה שיוצאת למורה מהפה, לשמוע מישהו שואל את הדבר הכי מובן מאליו ואז לשמוע אותה מסבירה שוב והוא עדיין לא מבין. את לא מבינה איזה לא כיף זה לראות את הפיתרון מול העיניים שלך כמעט בשנייה שאתה רואה את התרגיל (וכן, זה קורה לי. ג
^^ לא, אני לא רואה ריק ומורטי, ראיתי כמה קטעים וזה קצת הגעיל אותי, אז חשבתי לראות אולי עוד שנה או שנתיים. גם ככה אין לי זמן.
חוץ מזה נתתי דוגמא עם המתמטיקה.
אם אתם לא מאמינים לי שאני חכמה, אז דוגמא:
שלשום המורה נתנה שאלת בונוס להוכיח את המשפט שבמשולש ישר זווית, התיכון ליתר שווה למחצית היתר.
אתמול כשהיא שאלה מי הצליח לפתור רק אני ועוד ילד הצבענו, וכשהיא הדגישה את בלבד רק אני הצבעתי. אז היא נתנה לי להסביר ואמרה שזה נכון, ואז היא אמרה "אז יש גם דרך לפתור בלי סרטוט עזר", ובאה להסביר ואז שכחה את הדרך, ובסוף היא הבינה שלא למדנו את זה.
אל תגידו שזה לא הופך אותי לחכמה כי זה כן אומר שאני חכמה, ראיתי דרך שעובדת ושמאפשרת לי לפתור וראיתי אותה לבד.
(אגב אם אתם רוצים לדעת מה היא אז אי אפשר להסביר בלי סרטוט ואני מהטלפון אז אני לא יכולה)
ובוכה גם שאני בוגרת מנטלית, זה קטע שכתבתי בגיל 13 בעקבות יום השואה:
מה זה אומר, להיות בן אדם?
רוב האנשים יענו שזה אומר להרגיש, להתחשב, לאהוב מבלי דעות קדומות.
אז מדוע איש לא עושה זאת?
מדוע בני האדם כל כך אנוכיים, גאוותנים, רכושניים?
מדוע הדעות הקדומות אינן מתפוגגות, ומדוע אין שלום?
כיוון שזה לא להיות בן אדם, זה להיות אנושי.
להיות אנושי זה לאהוב, להעיז, להרגיש, לכעוס ולסלוח.
אבל להיות בן אדם?
להיות בן אדם זה להרוויח כבוד, כסף ותהילה. להיזכר בדפי ההיסטוריה כאדם שעשה שינוי, לטוב ולרע. להיות בן אדם זה לעשות כל מה שנדרש כדי לנצח.
אבל זה לא חייב להיות כך.
מדוע שלא נהיה אנושיים, וגם בני אדם?
מדוע להיות בן אדם ולהיות אנושי הם שני דברים שונים?
להיות אנושי זה להגיע לשיא בחיים, לדעתי. ללמוד איך להיות אנושי, זה למצוא שלווה ושלמות עצמית.
אך זה בלתי אפשרי. ומדוע זאת?
כי תמיד יהיה מישהו - בן אדם - שיקנא באנושיות שלך. שישנא אותך. שיקרע ממך את האנושיות, ויחזיר אותך ל? נורמל?
מדוע בני האדם כל כך אוהבים כסף?
פיסות הנייר הללו, שאנשים משתמשים בהן בכדי להשיג רכוש ולהיכנס למקומות.
ומדוע אנו כה אוהבים רכוש?
חפצים יפים שמקשטים את המקום, דרכים לאכסן, שולחנות, מחשבים וטלפונים.
אין דבר רע בכל זה. במידה הנכונה.
מדוע שנשנא מישהו אחד, אבל נאהב את הטלפון שמונח לנו בכיס? הרי הנייד הוא חפץ דומם, והאדם הוא יצור חי ואינטליגנטי.
אנו כל הזמן מחפשים איך לתת למכונות אינטליגנציה, למרות שיש ישר מולנו אינטליגנציה מפותחת. כל אדם שאתם רואים ברחוב, יכל להיות מכר או חבר שלכם, אם לשם היו מובילים אתכם החיים.
אז מה ההבדל בין להיות בן אדם ללהיות אנושי?
להיות אנושי לחלוטין זה להיות אינטליגנטי, מתחשב ורגיש, בעוד שלהיות בן אדם לחלוטין זה להיות בור שחושב אך ורק על תועלתו האישית.
למה לא לשלב בין שניהם? לחשוב על אחרים, אבל גם על עצמך? להתחשב, גם אם הצרות שלך גדולות יותר? לנסות להבין, גם אם זה לא קרה לך?
למה לא לנסות לעזור?
מה רע בלבכות? בלצחוק? בלכעוס? בלאהוב?
מה רע בחופש? בלהאמין?
מה עשה לך האדם ההוא, שצחקת עליו בגלל המראה והאמונה? שלעגת לו על הבעת רגשותיו? מדוע לפגוע בו? זה עניין של כבוד? של התנשאות?
שניכם אנשים, שניכם מדברים באותה השפה, גרים באותה המדינה. אז למה?
זה לא מוציא אותך? גיבור? זה לא מוציא אותך? גבר?
זה לא מוציא אותך? מגניבה? זה לא גורם לך להיראות טובה יותר.
זה גורם לכם להיראות שפלים ומגעילים, חסרי התחשבות.
כל אחד עובר את מה שהוא עובר, כל אחד חיי את החיים אחרת.
אמנם כל אחד בוחר מה הוא רוצה לעשות, אבל הוא לא יכול לבחור מה אחרים יעשו, ואיך זה ישפיע עליו.
אם רק היינו חושבים פעמיים, לפני שהיינו פולטים הערה.
תבחרו לאהוב, ולא לשנוא.
תבחרו ידידות, ולא עוינות.
תבחרו לעזור, ולא לפגוע.
תבחרו בשוויון, ולא בגזענות.
תבחרו ביושר, ולא בכבוד.
תבחרו להיות אנושיים, וגם בני אדם.
כולנו אנשים. לכולנו מגיע להיות שווים.
יש לנו כוח להשפיע על עצמנו, ועל הסביבה שלנו.
אז למה שלא נבחר בשלום, במקום במלחמה?
כתבתי את הדוגמאות הללו כי אני מתגוננת ואני לא אוהבת שחושבים עלי דברים רעים, וזה הרגל. קשה לי להרגיש שאנשים חושבים עלי דברים רעים, וזה הופך אותי לדיי ילדותית. הילדותי הזאת גם היא נגרמה בעקבות המורים מהיסודי. זה קצת סותר שאני גם בוגרת מנטלית וגם ילדותית, אני יודעת, אבל זה כן אמיתי.
דרך אגב, להיות מודע לעצמך ולהתנשא זה דומה, נכון, אבל זה לא אותו הדבר. כמו שהגבול בין אומץ לטיפול הוא דק. אבל אני כן מודעת לעצמי, ואני מקשיבה לדברים שאנשים שאני אוהבת חושבים עלי. כמו שצייר יעיד על עצמו שהוא מצייר מדהים, יש גבול מאוד דק בין כשהוא מתנשא לבין כשהוא פשוט מודע לעצמו. אני לא אומרת לאף אחד "אני הכי חכמה יותר מכולכם, יש לי אייקיו גבוה יותר, כולכם נחותים!". זה שהעדתי על עצמי כרגע שאני חכמה ועם יכולת חשיבה מפותחת לא אומר שאני מתנשאת, כמו שאם מישהו ירשום פה "אני מצייר ממש מדהים, יש לי טכניקות מאוד מפותחות ואני נורא מוכשר, אבל אף אחד לא מעריך את היכולות שלי לאנשים מזלזלים בי, למה?" אתם יכולים לחשוב שהוא מתנשא, אבל אם פתאום הוא ישלח לכם דוגמא של ציור מדהים ביופיו אתם תבינו, נכון? וגם אם הוא רשם את זה, זה לא מעיד על זה שהיא תמיד משוויץ ביכולות שלו ותמיד מתנשא מעל הסובבים אותו, הוא היה כן במה שהוא חושב על עצמו וזה לא פסול.
ואגב, האנונימית שקראה לי ילדת כאפות - אני פשוט מקנאה הילדים שבשיעור המורה מלמדת בקצב הלמידה שלהם, כי קצב הלמידה שלי יותר מהיר מהם ואני קולטת יותר מהר ואז זה משעמם. לא אמרתי שאני שונאת את זה שרמת האייקיו שלי גבוה או שאני חכמה, אני פשוט מקנאה באלו שקצב הלמידה שלהם או קצב הלימוד של המורה. ואת לא מבינה איזה לא כיף זה לשבת בכיתה, להבין כל מילה שיוצאת למורה מהפה, לשמוע מישהו שואל את הדבר הכי מובן מאליו ואז לשמוע אותה מסבירה שוב והוא עדיין לא מבין. את לא מבינה איזה לא כיף זה לראות את הפיתרון מול העיניים שלך כמעט בשנייה שאתה רואה את התרגיל (וכן, זה קורה לי. ג
אוייש לא צריך לספר את הסיפור חיים שלך ועל היום הארור ההוא בכיתה א אוי לא.
גם לי יש חרא בחיים אני לא רצה לעשות שאלות צומי ומחפשת שירחמו עלי ושיחמיאו לי.
גם לי יש חרא בחיים אני לא רצה לעשות שאלות צומי ומחפשת שירחמו עלי ושיחמיאו לי.
שואל השאלה:
המשך:
גם קורה לי שלוקח לי יותר זמן וגם לפעמים אני לא רואה את הפיתרון, זה תלוי בתרגיל), להצביע כמעט מיד, לשים לב שהמורה ראתה שהצבעת ובסוף רואה אותה נותנת לילד שדיבר כבר 5 פעמים באותו השיעור לפתור את התרגיל.
זה מבאס.
המשך:
גם קורה לי שלוקח לי יותר זמן וגם לפעמים אני לא רואה את הפיתרון, זה תלוי בתרגיל), להצביע כמעט מיד, לשים לב שהמורה ראתה שהצבעת ובסוף רואה אותה נותנת לילד שדיבר כבר 5 פעמים באותו השיעור לפתור את התרגיל.
זה מבאס.
שמעי זה שאת חושבת יותר מידיי לא קשור לאייקיו שלך. גם הקבצה ג יכול לחשוב יותר מידיי בסיטואציות. את פשוט היית חייבת להתרברב עלזה שאת חכמה יותר מאחרים וקשה לך להבין את שאר האנשים. סורי אבל את לא שונה ומיוחדת. כנראה אוליי בגלל זה חשבו שאת מתנשאת...
שואל השאלה:
באמת?
באמת?!
ניסיתי להסביר לכם למה אני לא מתנשאת אלה מודעת לעצמי, וזו התגובה?
אנשים, אתם פשוט חרא.
לא התלוננתי על החיים שלי, חיפשתי מישהו שמבין אותי.
באמת?
באמת?!
ניסיתי להסביר לכם למה אני לא מתנשאת אלה מודעת לעצמי, וזו התגובה?
אנשים, אתם פשוט חרא.
לא התלוננתי על החיים שלי, חיפשתי מישהו שמבין אותי.
שואל השאלה:
קראתם בכלל את הקטע שכתבתי בגיל 13 ששלחתי?
כי פרסמתי אותו פה פעם לאנשים היו בשוק שכתבתי אותו.
גם המורה שלי.
מה אתם מנסים לעשות? להוריד לי את הביטחון?! מה פסול בזה שאני חושבת שאני מיוחדת?!?!
יודעים מה? בסדר! אני מטומטמת שלא יודעת כלום! אין לי שום סיבה להתנשא, אני סתם מישהו שלא מודעת לעצמה וחושבת שהיא הכי מושלמת חוכמה בעולם!
מרוצים עכשיו?! כי תמיד כשאני מנסה להוריד משהו מהלב פשוט יורדים עלי. אני פשוט אשמור הכל בלב בפעם הבאה.
מה רע בלחפש קצת תשומת לב, בחייאת?! לחפש קצת הזדהות?! זה הופך אותי לשטן או משהו?!
מקווה שאתם מרוצים.
קראתם בכלל את הקטע שכתבתי בגיל 13 ששלחתי?
כי פרסמתי אותו פה פעם לאנשים היו בשוק שכתבתי אותו.
גם המורה שלי.
מה אתם מנסים לעשות? להוריד לי את הביטחון?! מה פסול בזה שאני חושבת שאני מיוחדת?!?!
יודעים מה? בסדר! אני מטומטמת שלא יודעת כלום! אין לי שום סיבה להתנשא, אני סתם מישהו שלא מודעת לעצמה וחושבת שהיא הכי מושלמת חוכמה בעולם!
מרוצים עכשיו?! כי תמיד כשאני מנסה להוריד משהו מהלב פשוט יורדים עלי. אני פשוט אשמור הכל בלב בפעם הבאה.
מה רע בלחפש קצת תשומת לב, בחייאת?! לחפש קצת הזדהות?! זה הופך אותי לשטן או משהו?!
מקווה שאתם מרוצים.
למה זה שאת חזקה במתמטיקה אומר שאת חכמה ומי שחלש במטמתיקה הוא לא?
גם לי יש iq גבוה, אבל אני ממש ממש גרוע במטמתיקה. אני סינסתיז של מספרים, וכשמחברים מספרים עם אותיות, אני מאבד את זה...
גם לי יש iq גבוה, אבל אני ממש ממש גרוע במטמתיקה. אני סינסתיז של מספרים, וכשמחברים מספרים עם אותיות, אני מאבד את זה...
שואל השאלה:
השתמשתי במתמטיקה כדוגמא! רק דוגמא!
איך עוד אתה מצפה שאוכיח שאני חכמה? כי נראה שאתם לא מאמינים לי וחושבים שאני סתם משוויצה.
תפסיקו לשפוט אנשים בגלל מה שהם כותבים באינטרנט, זה שאני חושבת ומרגישה ככה לא אומר שאני אומרת לכולם שאני כזאת ומשוויצה בזה.
זה לא פשע לחשוב על עצמך דברים. גם אם אני חיה בסרט.
ותפסיקו לומר "לי יש אייקיו גבוה וזה לא קורה לי, אז תפסיקי להמציא שטויות". זה כמו שתבואו למישהו בדיכאון ותגידו "איך זה יכול להיות שאתה בדיכאון? החיים שלי הרבה יותר חרא ואני לא בדיכאון!"
על כל אדם זה משפיע שונה. זה כמו שתיקח שני אנשים ותעמיד אותם מתחילת החיים שלהם באותן סיטואציות כל הזמן, הם עדיין יושפעו שונה, גם אם הם תאומים זהים עם אותה רמת אייקיו ולא יודעת מה. הם לא יחשבו כל שנייה בדיוק אותו הדבר, מה שכבר אומר שהם יושפעו שונה. הם לא יוכלו לקרוא אחד לשני את המחשבות.
כל אחד מושפע שונה, אני הושפעתי ככה, תרדו לי מהגב.
השתמשתי במתמטיקה כדוגמא! רק דוגמא!
איך עוד אתה מצפה שאוכיח שאני חכמה? כי נראה שאתם לא מאמינים לי וחושבים שאני סתם משוויצה.
תפסיקו לשפוט אנשים בגלל מה שהם כותבים באינטרנט, זה שאני חושבת ומרגישה ככה לא אומר שאני אומרת לכולם שאני כזאת ומשוויצה בזה.
זה לא פשע לחשוב על עצמך דברים. גם אם אני חיה בסרט.
ותפסיקו לומר "לי יש אייקיו גבוה וזה לא קורה לי, אז תפסיקי להמציא שטויות". זה כמו שתבואו למישהו בדיכאון ותגידו "איך זה יכול להיות שאתה בדיכאון? החיים שלי הרבה יותר חרא ואני לא בדיכאון!"
על כל אדם זה משפיע שונה. זה כמו שתיקח שני אנשים ותעמיד אותם מתחילת החיים שלהם באותן סיטואציות כל הזמן, הם עדיין יושפעו שונה, גם אם הם תאומים זהים עם אותה רמת אייקיו ולא יודעת מה. הם לא יחשבו כל שנייה בדיוק אותו הדבר, מה שכבר אומר שהם יושפעו שונה. הם לא יוכלו לקרוא אחד לשני את המחשבות.
כל אחד מושפע שונה, אני הושפעתי ככה, תרדו לי מהגב.
תראי, את לא חייבת לעשות שטויות כדי לרכוש חברים.
אני נתפסת בכיתה כילדה שקטה ומוזרה למרות שבפועל יש לי המון מה לומר ובהשקפת העולם שלי כולנו מוזרים/מיוחדים - כל אחד בדרכו שלו.
גם לי יוצא הרבה לחשוב על מה תהיה תגובת הסביבה, נגיד האם אנשים כבר לא יתפסו ממני אם אעשה כך וכך, אולי יחשבו שאני טיפשה אולי יחשבו שאני אינפנטילית וכו', וואלה הגיע הזמן שאני אפסיק.
איך אומרים? קל לומר קשה ליישם.
צריך להפסיק לחשוש בנוגע ל"תדמית" ופשוט להיות עצמך.
זה לא דבר רע לרצות תשומת לב, זה לגיטימי.
את לא יכולה לשאול שאלה במיוחד מהסוג הזה ולצפות שכל התגובות כאן יהיו לאבי דאבי.
שמתי לב כאן באתר למשהו, שמישהו רושם שהוא חכם או יפה או טוב לב אנשים ישר אומרים לו "מתנשא" או "ילד צומי" אבל שמישהו רושם שהוא מכוער או טיפש ישר ינסו להעלות לו את הביטחון.
אז מה הקטע בעצם? שלמישהו יש ביטחון להוריד לו אותו? אז מה עשיתם בזה שהעלתם לחסר ביטחון את הביטחון העצמי שלו?
אני נתפסת בכיתה כילדה שקטה ומוזרה למרות שבפועל יש לי המון מה לומר ובהשקפת העולם שלי כולנו מוזרים/מיוחדים - כל אחד בדרכו שלו.
גם לי יוצא הרבה לחשוב על מה תהיה תגובת הסביבה, נגיד האם אנשים כבר לא יתפסו ממני אם אעשה כך וכך, אולי יחשבו שאני טיפשה אולי יחשבו שאני אינפנטילית וכו', וואלה הגיע הזמן שאני אפסיק.
איך אומרים? קל לומר קשה ליישם.
צריך להפסיק לחשוש בנוגע ל"תדמית" ופשוט להיות עצמך.
זה לא דבר רע לרצות תשומת לב, זה לגיטימי.
את לא יכולה לשאול שאלה במיוחד מהסוג הזה ולצפות שכל התגובות כאן יהיו לאבי דאבי.
שמתי לב כאן באתר למשהו, שמישהו רושם שהוא חכם או יפה או טוב לב אנשים ישר אומרים לו "מתנשא" או "ילד צומי" אבל שמישהו רושם שהוא מכוער או טיפש ישר ינסו להעלות לו את הביטחון.
אז מה הקטע בעצם? שלמישהו יש ביטחון להוריד לו אותו? אז מה עשיתם בזה שהעלתם לחסר ביטחון את הביטחון העצמי שלו?
אנונימית
זה הגיוני... את פוחדת לא להשתלב ואת מקנא בהם כי כנראה את רוצה להיות כמו כולם.
תנסי להתחבר עם בנות/בנים. ואל תפחדי להיות ה"מוזרה" אני גם "מוזרה" ואני גאה בזה וגם חברה שלי גאה בזה שהיא "מוזרה" ועם את מוזרה אז הכל בסדר:) זה הופל אותך ומעניינת.
תנסי להתחבר עם בנות/בנים. ואל תפחדי להיות ה"מוזרה" אני גם "מוזרה" ואני גאה בזה וגם חברה שלי גאה בזה שהיא "מוזרה" ועם את מוזרה אז הכל בסדר:) זה הופל אותך ומעניינת.
בעיניי זה הגיוני לקנא בהם על שיש להם משהו שלך אין וחסר לך אבל לא בגלל שהם "פחות חכמים" ממך על פי ההגדרה שלך. לא שאני מפקפקת ביכולות שלך, אני פשוט חושבת שחבל שאת נמצאת בסביבה שלא מתאימה לך. לא יודעת אם הם חכמים או לא אבל ברור שהם לא באותו הראש שלך ולגיטימי לגמרי שתרגישי בסביבה כזו בודדה ותקנאי במי שלא בודד. אני ממליצה לך לחפש סביבה חדשה בה יש אנשים שחושבים באותו הראש שלך ואת יכולה להתחבר אליהם ומקום שבו תרגישי שאת מממשת את עצמך. היכולות שלך הן מתנה ואת לא צריכה לוותר עליה ולהסתוות או להתחבא רק כי סביבך יש אנשים שהם שונים ממך, זה יהיה בזבוז
שואל השאלה:
אני יודעת שלא, פשוט אני רואה אותם וזה נראה כאילו הרבה יותר קל להם לזרום ולהשתחרר, ואני לא מסוגלת לעשות את זה.
וגם כשאני מצליחה, אחר כך מצד אחד אני מתביישת בעצמי ומפחדת שיתחילו להתרחק ממני בגלל מה שעשיתי, ומצד שני אני כועסת על עצמי שאני חושבת ככה.
באמת שקל לומר שאני צריכה להשתחרר ולהפסיק לפחד על מה יחשבו עלי, אבל זה מרגיש בלתי אפשרי. אני לא מצליחה. אני לא אוהבת שמסתכלים עלי מוזר או כשזה נראה כאילו חושבים עלי דברים רעים, זה משגע אותי וגורם לי לחשוב שאני לא בסדר.
אני יודעת שלא, פשוט אני רואה אותם וזה נראה כאילו הרבה יותר קל להם לזרום ולהשתחרר, ואני לא מסוגלת לעשות את זה.
וגם כשאני מצליחה, אחר כך מצד אחד אני מתביישת בעצמי ומפחדת שיתחילו להתרחק ממני בגלל מה שעשיתי, ומצד שני אני כועסת על עצמי שאני חושבת ככה.
באמת שקל לומר שאני צריכה להשתחרר ולהפסיק לפחד על מה יחשבו עלי, אבל זה מרגיש בלתי אפשרי. אני לא מצליחה. אני לא אוהבת שמסתכלים עלי מוזר או כשזה נראה כאילו חושבים עלי דברים רעים, זה משגע אותי וגורם לי לחשוב שאני לא בסדר.
שואל השאלה:
דרך אגב, אני גם מגדירה את עצמי כמוזרה וגם כחנונית (זה מקובל אצלנו בכיתה, או לפחות בין החברים שלי). אבל אני מפחדת מדעות של אחרים.
דרך אגב, אני גם מגדירה את עצמי כמוזרה וגם כחנונית (זה מקובל אצלנו בכיתה, או לפחות בין החברים שלי). אבל אני מפחדת מדעות של אחרים.
שואל השאלה:
אבל שימו לב למשהו.
אמרתי שאני מקנאה בפחות חכמים ממני כי הם לא משתעממים.
אמרתי שאני מקנאה בכאלה עם iq נמוך יותר כי יותר קל להם להשתחרר ולזרום.
אל תערבבו ביניהם, כי אם תערבבו בין השניים זה יוצר מצב שונה לגמרי, וכן הופך אותי ליותר מתנשאת.
אבל שימו לב למשהו.
אמרתי שאני מקנאה בפחות חכמים ממני כי הם לא משתעממים.
אמרתי שאני מקנאה בכאלה עם iq נמוך יותר כי יותר קל להם להשתחרר ולזרום.
אל תערבבו ביניהם, כי אם תערבבו בין השניים זה יוצר מצב שונה לגמרי, וכן הופך אותי ליותר מתנשאת.
אז את אומרת שכל מי שנפתח במהירות הוא לא חכם?
נו באמת זה שאת לא נפתחת לאנשים לא קשור לציונים שלך נו באמת זה קשור
לזה שאם את רגשית.
נו באמת זה שאת לא נפתחת לאנשים לא קשור לציונים שלך נו באמת זה קשור
לזה שאם את רגשית.
אמג זה בדיוק הסיפור שלי.
תיראי, בית ספר זה כלום. באמת. בעולם יש כל כך הרבה מידע מכל כך הרבה נושאים וכל כך הרבה שאלות וכל כך הרבה דברים לא מובנים ולא פתורים וכל כך הרבה דברים לשפר ולהמציא ולחדש ותאמיני לי שאם את רוצה למצוא עניין אז עדיף לך שהוא לא יהיה בבית ספר כי בית ספר זה כלום ויש דברים כל כך הרבה יותר מעניינים ומורכבים מזה שלהצליח להתעסק בהם זו באמת מתנה אחת היותר גדולות שאת יכולה לקבל. בית ספר זה בסיס. זה רק משהו שכולם צריכים לדעת זה לא אמור להיות מעניין זה אמור "להכין אותך לחיים" כביכול ושיהיה לך ידע בסיסי להסתדר (לא שזה עובד מי יודע מה אבל נניח.). להיפתח או לא להיפתח, ברור שלפעמים זה קשה ועל אחת כמה וכמה כשכולם סביבך חושבים בצורה שונה ממך. זה מרגיש שכל דבר שתגידי הוא מרד, זה מרגיש כמו לעמוד על שלך למרות שלא באמת חשבת על תובנה מהפכנית מנומקת וכתבת עליה דוקטורט אלא פשוט חשבת על הדעה שלך כמו כולם ואת רוצה לחשוב עליה בנחת בלי להצטרך להוכיח ולנמק והנציח אותה כל הזמן כמו שאחרים לא צריכים עם דעות ותחושות שכביכול בשבילם מובנות מאליהן. לכן, שוב, אם היית בסביבה שחושבת בצורה דומה לשלך, לא היית מרגישה חריגה ולא היית מרגישה צורך להתנצל או להסס לגבי הדעות או המחשבות שלך כי תרגישי שמבינים אותך ואוהבים אותך. לכי על פי תחומי עניין. חכמה זה לא גרף אחד מוגדר שכל אחד ממוקם במקום אחר שלו על פי רמת קושי. iq זה דבר אחד אבל חכמה זה דבר כל כך רחב ומגוון ומשתנה. בדרך כלל אם את מסתובבת עם אנשים שבעלי אותם תחומי עניין כמו שלך תמצאי טעם בדברים שהם אומרים ותצליחי להתחבר אליהם ולהביע דעה ולנהל דיון. אני למשל במגמת מוזיקה ופיזיקה ואני הרבה יותר אוהבת מוזיקה וראש של מוזיקאים ונחשבת יחסית לחכמה (הרבה אומרים לי את זה וגם אני משתעממת בבית ספר וגם אני כבר לא משקיעה בכלום) אבל אני מרגישה שכשאני מדברת עם ילדים מהכיתה שלי עם ראש של מוזיקאים ו3 יחידות במתמטיקה ו4 באנגלית וציון עובר בקושי אז יש לי עם מי לדבר, לעומת הילדים מפיזיקה ו5 יחידות מתמטיקה ואנגלית שאני מרגישה שאטומים לכל מה שיש לי לומר ואין טעם אפילו לנסות לדבר איתם. לא מכלילה אבל על פי רוב באופן מובהק זה המצב.
שואל השאלה:
cry baby
וואו, את כל כך מבינה לא נכון.
תגובה מעלייך אמרתי שהחוכמה קשורה לעניין בשיעור והiq קשור לחברות.
אל תערבבי ביניהם, קיבינימט.
את לא מבינה למה התכוונתי ונמאס לי שאת מוציאה אותי רעה.
cry baby
וואו, את כל כך מבינה לא נכון.
תגובה מעלייך אמרתי שהחוכמה קשורה לעניין בשיעור והiq קשור לחברות.
אל תערבבי ביניהם, קיבינימט.
את לא מבינה למה התכוונתי ונמאס לי שאת מוציאה אותי רעה.
וואי חלאס מה הקטע שלך? מה את מצפה שיענו לך, אני לא מבינה
יש לך בעיות חברתיות! וכמו שאמרת שיש לך חברים פשוט לא קרובים, זאת בדיוק הסיבה. וחברות מהאינטרנט היא לא חברות אמיתית. היא לא באה לידי ביטוי, את לא מתנהגת בחברות מהאינטרנט כפי שאת מתנהגת במציאות.
יש לך קושי ביצירת קשרים חברתיים קרובים. ויש לך קשיים בהזדהות עם אנשים
אבל את חושבת שהבעיות האלה הן בגלל שאת כל כך חכמה וגאונה. וכל שנייה את מזכירה את זה שהאיי קיו שלך כל כך גבוה. ואת כל כך מעל אחרים. וכן, קראתי את כל התגובות שכתבת ואני חושבת שהן פשוט שטויות.
חוץ מזה, אם זה המשפט שנתנו לך להוכיח במתמטיקה, איזה כיתה את? כיתה ח'? תחכי שתתבגרי. תגדלי. וזהו
ותפסיקי לחשוב את עצמך ככה, וכן, גם תפסיקי להיות מודעת לעצמך יתר על המידה.
יש לך שתי בעיות: הראשונה היא שאת לא יודעת ליצור קשרים חברתיים עם אנשים ויש לך בעיות חברתיות מאוד מאוד חמורות, השנייה היא שאת חושבת שהסיבות לכך הן כי יש לך איי קיו גבוה, את לא מבינה שזה לא קשור בשיט, ואת לא מנסה לפתור את הבעיות שלך- כי כרגיל, את חושבת שאת יודעת הכי טוב מכולם וכולם טועים בעצות שלהם אלייך
אפילו שכתבת את השאלה הזו רק לפריקה, זה מובן מאליו שאלו התשובות שיהיו.
ואנשים פה מנסים לעזור לך, וצודקים במה שהם אומרים. ואת נלחמת עם כל תגובה כאילו אנחנו לא מבינים כלום מהחיים שלנו, ואנחנו מדברים שטויות, וכביכול לא עוזרים לך בכלום. אז אם את לא מוכנה לשמוע דעות של אחרים- באמת אין לך מה לכתוב כאן שאלות התייעצות מסוג כזה.
לדעתי כן יש לך חרדה חברתית. וכן, גם לי היו תקופות שהייתי מודעת לעצמי יתר על המידה ותמיד פחדתי להתפרש מוזרה, סוטה, בעלת התנהגות גברית או משהו כזה ותמיד ניסיתי להיות עדינה ושקטה שלא מדברת. אבל זה עבר. והייתי ככה כשהייתי ילדה קטנה.
את חושבת שאת מודעת להכל, ושאת מעל אחרים. וכן זה לא קשור למודעות עצמית, כמו שאת חושבת. (שוב מנסה להוכיח שאת היחידה שצודקת והשאר לא) את מודעת להתנהגות שלך, את מודעת למה שאחרים חושבים עליך. אבל זה לא נכון, מה שעובר לך בראש זה לווא דווקא מה שקורה באמת. את מודעת למודעות של עצמך, לא למועדות של אחרים. מבינה? אז תפסיקי לחשוב ככה, ותלמדי לקבל את החברה, את הילדים מהכיתה שלך, מהשכבה, מהסביבה הקרובה אלייך!
בקיצור. תפתרי את הבעיות שלך. תקשיבי לאחרים, ולהרבה מהתגובות החכמות שבאמת מנסות לעזור לך פה. תחשבי על זה שרובנו בתגובות הקדשנו לך זמן ומחשבה, ותעריכי אחרים ואת המחשבות שלהם, גם אם יש להם איי קיו פחות משלך! תפסיקי להילחם בכולנו, ולהוכיח לנו שאת זו שצודקת. שאת זו "שהכי טובה".
כנראה את ככה גם במציאות, ואולי זו הסיבה העיקרית לכל העניין...
דבר נוסף לכל זה, למה את חושבת בכלל שאיי קיו הוא מדד לזה שאת חכמה מכולם והכי טובה בעולם? בסהכ יותר קל לך מאחרים לקלוט מידע וחומר. והרבה יותר קשה לך מהם במצבים אחרים. אז אני הייתי ממליצה לך לחשב מסלול מחדש.. ולנחות על הקרקע, ובאמת, לא בקטע רע. זה בשבילך ורק יועיל לך.
בהצלחה חמודה
יש לך בעיות חברתיות! וכמו שאמרת שיש לך חברים פשוט לא קרובים, זאת בדיוק הסיבה. וחברות מהאינטרנט היא לא חברות אמיתית. היא לא באה לידי ביטוי, את לא מתנהגת בחברות מהאינטרנט כפי שאת מתנהגת במציאות.
יש לך קושי ביצירת קשרים חברתיים קרובים. ויש לך קשיים בהזדהות עם אנשים
אבל את חושבת שהבעיות האלה הן בגלל שאת כל כך חכמה וגאונה. וכל שנייה את מזכירה את זה שהאיי קיו שלך כל כך גבוה. ואת כל כך מעל אחרים. וכן, קראתי את כל התגובות שכתבת ואני חושבת שהן פשוט שטויות.
חוץ מזה, אם זה המשפט שנתנו לך להוכיח במתמטיקה, איזה כיתה את? כיתה ח'? תחכי שתתבגרי. תגדלי. וזהו
ותפסיקי לחשוב את עצמך ככה, וכן, גם תפסיקי להיות מודעת לעצמך יתר על המידה.
יש לך שתי בעיות: הראשונה היא שאת לא יודעת ליצור קשרים חברתיים עם אנשים ויש לך בעיות חברתיות מאוד מאוד חמורות, השנייה היא שאת חושבת שהסיבות לכך הן כי יש לך איי קיו גבוה, את לא מבינה שזה לא קשור בשיט, ואת לא מנסה לפתור את הבעיות שלך- כי כרגיל, את חושבת שאת יודעת הכי טוב מכולם וכולם טועים בעצות שלהם אלייך
אפילו שכתבת את השאלה הזו רק לפריקה, זה מובן מאליו שאלו התשובות שיהיו.
ואנשים פה מנסים לעזור לך, וצודקים במה שהם אומרים. ואת נלחמת עם כל תגובה כאילו אנחנו לא מבינים כלום מהחיים שלנו, ואנחנו מדברים שטויות, וכביכול לא עוזרים לך בכלום. אז אם את לא מוכנה לשמוע דעות של אחרים- באמת אין לך מה לכתוב כאן שאלות התייעצות מסוג כזה.
לדעתי כן יש לך חרדה חברתית. וכן, גם לי היו תקופות שהייתי מודעת לעצמי יתר על המידה ותמיד פחדתי להתפרש מוזרה, סוטה, בעלת התנהגות גברית או משהו כזה ותמיד ניסיתי להיות עדינה ושקטה שלא מדברת. אבל זה עבר. והייתי ככה כשהייתי ילדה קטנה.
את חושבת שאת מודעת להכל, ושאת מעל אחרים. וכן זה לא קשור למודעות עצמית, כמו שאת חושבת. (שוב מנסה להוכיח שאת היחידה שצודקת והשאר לא) את מודעת להתנהגות שלך, את מודעת למה שאחרים חושבים עליך. אבל זה לא נכון, מה שעובר לך בראש זה לווא דווקא מה שקורה באמת. את מודעת למודעות של עצמך, לא למועדות של אחרים. מבינה? אז תפסיקי לחשוב ככה, ותלמדי לקבל את החברה, את הילדים מהכיתה שלך, מהשכבה, מהסביבה הקרובה אלייך!
בקיצור. תפתרי את הבעיות שלך. תקשיבי לאחרים, ולהרבה מהתגובות החכמות שבאמת מנסות לעזור לך פה. תחשבי על זה שרובנו בתגובות הקדשנו לך זמן ומחשבה, ותעריכי אחרים ואת המחשבות שלהם, גם אם יש להם איי קיו פחות משלך! תפסיקי להילחם בכולנו, ולהוכיח לנו שאת זו שצודקת. שאת זו "שהכי טובה".
כנראה את ככה גם במציאות, ואולי זו הסיבה העיקרית לכל העניין...
דבר נוסף לכל זה, למה את חושבת בכלל שאיי קיו הוא מדד לזה שאת חכמה מכולם והכי טובה בעולם? בסהכ יותר קל לך מאחרים לקלוט מידע וחומר. והרבה יותר קשה לך מהם במצבים אחרים. אז אני הייתי ממליצה לך לחשב מסלול מחדש.. ולנחות על הקרקע, ובאמת, לא בקטע רע. זה בשבילך ורק יועיל לך.
בהצלחה חמודה
קודם כל אני חייב לומר שתי דברים, אחד זה שנראה לי שהסיכוי קלוש שמישהו פה באמת יבין למה את מתכוונת ויתייחס לזה בצורה רצינית כי הרוב פה בני 13-16 ואני חושב שזה פחות משהו שאפשר להבין בשלב הזה, ובכלל רק חכמים יחסית ואנשים עם ראש פתוח יצליחו להבין את הבעיה שלך, הדבר השני הוא שבעיניי את לא מתנשאת, להתנשא זה להתרברב בפני מישהו שאת יותר טובה ממנו, אבל כאן זה לא המצב, את שיתפת את הבעיה אם אנשים באינטרנט שבכלל לא מכירים אותך, כך שאין לך פה איך להתנשא כל כך. אם לדוגמה את מתרברבת ביכולות שלך בפני האנשים הקרובים לך/שאת מכירה זה נקרא להתנשא.
עכשיו בגדול אני מבין מה שאת אומרת שקשה לך להתחבר לאנשים כאלו, זה באמת כמו שאני למשל לא מתחבר לאנשים שפחות חכמים/טיפשים ממני פשוט כי אנחנו לא מדברים באותה שפה ולא מתעניינים באותם דברים בכלל. אנשים מתחברים לאנשים שגומים להם ברמת החוכמה. בלי שום קשר את יכולה להשתדל וליצור אינטראקציות פשוטות אתם, אולי לא חברים אבל שיחות חולין כאלה. דבר נוסף זה לחפש אנשים שדומים לך במידת החוכמה או ה iq (בין אם בני גילך או מבוגרים) שאתם תהני לדבר בין אם זה למשל באוניברסיטה או כל מקום אחר או באינטרנט.
מעבר לכל את צריכה לזכור שאם את לגמרי לא מדברת עם אף אחד את גורמת לעצמך להיות מוזרה מבלי שאת בכלל באמת כזו, את צריכה להתנתק מהמחשבות האלה ולהיות משוחררת, זה אכן משהו שצריך לעבוד עליו, אבל הוא חשוב! הרי כידוע מחשבות יוצרות מציאות! אל תנתקי את עצמך מאחרים כי זה מה שיקרה, אבל בו בזמן תחפשי חברים אחרים גם.
מקווה שעזרתי, אם תרצי תדברי אתי בהודעות כי אני לא אכנס לפה לכל תגובה שתהיה, אם בכלל.
עכשיו בגדול אני מבין מה שאת אומרת שקשה לך להתחבר לאנשים כאלו, זה באמת כמו שאני למשל לא מתחבר לאנשים שפחות חכמים/טיפשים ממני פשוט כי אנחנו לא מדברים באותה שפה ולא מתעניינים באותם דברים בכלל. אנשים מתחברים לאנשים שגומים להם ברמת החוכמה. בלי שום קשר את יכולה להשתדל וליצור אינטראקציות פשוטות אתם, אולי לא חברים אבל שיחות חולין כאלה. דבר נוסף זה לחפש אנשים שדומים לך במידת החוכמה או ה iq (בין אם בני גילך או מבוגרים) שאתם תהני לדבר בין אם זה למשל באוניברסיטה או כל מקום אחר או באינטרנט.
מעבר לכל את צריכה לזכור שאם את לגמרי לא מדברת עם אף אחד את גורמת לעצמך להיות מוזרה מבלי שאת בכלל באמת כזו, את צריכה להתנתק מהמחשבות האלה ולהיות משוחררת, זה אכן משהו שצריך לעבוד עליו, אבל הוא חשוב! הרי כידוע מחשבות יוצרות מציאות! אל תנתקי את עצמך מאחרים כי זה מה שיקרה, אבל בו בזמן תחפשי חברים אחרים גם.
מקווה שעזרתי, אם תרצי תדברי אתי בהודעות כי אני לא אכנס לפה לכל תגובה שתהיה, אם בכלל.
אני פשוט כל כך מסכימה ומזדהה איתך.. תכתבי לי אם תרצי לדבר.
שואל השאלה:
תודה למי שעזר לי :) (הייתי נותנת עוד פרחים אם הייתי יכולה)
all you need is love, כנראה שלא הצלחתי להעביר את מה שרציתי נכון.
לא התכוונתי להתנשא פה מעל אף פחד, אבל פשוט יש כאלו שלא הבינו נכון את הכוונה שלי הוציאו אותי מגעילה, ומתוך הרגל התגוננתי, כי אני מפחדת מדעות של אחרים.
אין לי חרדה חברתית, כמו שאמרתי כבר, וכן יש לי חברים. כן יש לי. חברים שאני מדברת איתם כל יום, שאני נפגשת איתם, וחברים שגם מגדירים אותי כחברה שלהם. אין לי חברה הכי טובה, ואני לא מדברת איתם על הצרות שלי, אבל הם חברים שלי. אני לא מפחדת ליצור חברויות, אני יותר מפחדת להרוס אותן, וגם כן תלוי עם מי, בעיקר עם אנשים חדשים. יש כאלו שאני יודעת שהחברות לא תהרס גם אם אתנהג מוזר ברמות. האמת? אני מפחדת להרוס חברויות רק עם ילדים מהכיתה, כי הם כאלו שהחברות איתם לא הכי חזקה, אבל אני רואה אותם כל יום, ואחרי שנה שבה החברה היחידה שלי היתה אחותי אני לא רוצה שהאנשים שאני רואה כל יום יפסיקו לדבר איתי.
כשפסלתי תשובות של אחרי זה היה כי הם הבינו לא נכון. אין לי בעיה להיות חברה של אנשים שונים ממני, לא מעניין אותי כמה הם חכמים או מה רמת האייקיו או מגזר או מין או צבע או וואטאבר.
אני מקנאה ב"פחות חכמים" (במחשבה לאחור הייתי צריכה לשים את זה במרכאות, כי קשה להגדיר מה זאת חוכמה. טעות שלי) רק כי לא משעמם להם בשיעורים וזהו, תשכחו מהנושא הזה. אני סתם משועממת בשיעורים ולפעמים הייתי רוצה להבין קצת פחות כדי שיהיה לי עניין, או לפחות שיתנו לי לדבר יותר.
אני מקנאה בכאלה עם רמת iq נמוכה כי הם פשוט פחות חושבים על מה יחשבו עליהם. יש כאלו עם אותה רמה כמוני ויותר אפילו שהם לא חושבים ככה, אבל אני מרגישה ככה ומותר לי, ועובדה שגם לאמא שלי זה קרה ולאבא שלי לא, ולאחותי הקטנה זה לא קורה אבל לתאומה שלי כן (וגם כן בצורה שונה משלי).
אני כן מודעת לעצמי כי אני יודעת שיש לי רמת אייקיו גבוה מהממוצע, ואני מודעת לזה שאני חכמה כי אני מנצלת את היכולות שלי. לא אמרתי שאני חכמה יותר מכם, ואני לא אומרת לאף אחד במציאות (גם אם אני חושבת ככה) שאני חכמה יותר ממנו. מותר לי לחשוב מה שבא לי, גם אם אני טועה, נכון? זאת לא התנשאות. לא אמרתי שאני לא רוצה להתחבר איתם בגלל זה, אמרתי שאני *מקנאה* בהם כי אז לא משעמם להם בשיעור.
מה שאני מצפה שיענו זה לא שאני מתנשאת, אלא שמזדהים איתי או לא, ואם זה הגיוני לקנא. כי זאת היתה השאלה שלי, אם אני מקנאה מסיבה הגיונית ואם מישהו מבין אותי. יש פה כאלו שכן ענו לשאלה שלי ואני מעריכה את זה, תודה, אבל אני מתגוננת גם מכאלו שהתייחסו אלי כאילו אני מתנשאת ומגעילה, או מכאלו שחשבו שמפריעה לי לדבר עם "נחותים" ממני לכאורה, כי זה לא נכון וזה גורם לי להרגיש רע שככה חושבים עלי, אז אני מתגוננת. כי אני חושבת שאם אבחר את המילים הנכונות הם יבינו וישנו את דעתם עלי, כי אני שונאת שחושבים עלי דברים רעים. ובזמן האחרון אני עוברת תקופה שאני רגישה יותר בגלל סיבה שאני לא אציין כרגע ודברים גורמים לי לבכות ולהתגונן יותר בקלות, שזאת אחת הסיבות שפרסמתי את זה, כי הקנאה הקטנה הזאת הפריעה לי יותר מבדרך כלל.
רק אל תתייחסו למה שאני אומרת כאילו אני גם מדברת ככה מול כולם במציאות כי אני לא מתנשאת מעל אחרים, זה צבוע לעשות את זה, ואל תעוותו לי את הדברים, כי אתם משנים לי את המילים. תתעלמו מהחלק של החוכמה אם אתם רוצים, מהדיכאון בבית הספר, אבל אל תקחו את המילה חוכמה ותדביקו אותה לנושא החברויות כי היא לא קשורה לזה בשום צורה, אוקי? לא אמרתי שלאנשים "מטומטמים" יש יותר חברים או משהו, או ש"החוכמה העצומה" שלי מפריעה לאנשים להבין אותי וזה למה אין לי חברים, זה ממש לא זה, אמרתי שיכולת החשיבה שלי, צורת החשיבה שלי, מגבילה אותי בקטע החברתי.
תודה למי שעזר לי :) (הייתי נותנת עוד פרחים אם הייתי יכולה)
all you need is love, כנראה שלא הצלחתי להעביר את מה שרציתי נכון.
לא התכוונתי להתנשא פה מעל אף פחד, אבל פשוט יש כאלו שלא הבינו נכון את הכוונה שלי הוציאו אותי מגעילה, ומתוך הרגל התגוננתי, כי אני מפחדת מדעות של אחרים.
אין לי חרדה חברתית, כמו שאמרתי כבר, וכן יש לי חברים. כן יש לי. חברים שאני מדברת איתם כל יום, שאני נפגשת איתם, וחברים שגם מגדירים אותי כחברה שלהם. אין לי חברה הכי טובה, ואני לא מדברת איתם על הצרות שלי, אבל הם חברים שלי. אני לא מפחדת ליצור חברויות, אני יותר מפחדת להרוס אותן, וגם כן תלוי עם מי, בעיקר עם אנשים חדשים. יש כאלו שאני יודעת שהחברות לא תהרס גם אם אתנהג מוזר ברמות. האמת? אני מפחדת להרוס חברויות רק עם ילדים מהכיתה, כי הם כאלו שהחברות איתם לא הכי חזקה, אבל אני רואה אותם כל יום, ואחרי שנה שבה החברה היחידה שלי היתה אחותי אני לא רוצה שהאנשים שאני רואה כל יום יפסיקו לדבר איתי.
כשפסלתי תשובות של אחרי זה היה כי הם הבינו לא נכון. אין לי בעיה להיות חברה של אנשים שונים ממני, לא מעניין אותי כמה הם חכמים או מה רמת האייקיו או מגזר או מין או צבע או וואטאבר.
אני מקנאה ב"פחות חכמים" (במחשבה לאחור הייתי צריכה לשים את זה במרכאות, כי קשה להגדיר מה זאת חוכמה. טעות שלי) רק כי לא משעמם להם בשיעורים וזהו, תשכחו מהנושא הזה. אני סתם משועממת בשיעורים ולפעמים הייתי רוצה להבין קצת פחות כדי שיהיה לי עניין, או לפחות שיתנו לי לדבר יותר.
אני מקנאה בכאלה עם רמת iq נמוכה כי הם פשוט פחות חושבים על מה יחשבו עליהם. יש כאלו עם אותה רמה כמוני ויותר אפילו שהם לא חושבים ככה, אבל אני מרגישה ככה ומותר לי, ועובדה שגם לאמא שלי זה קרה ולאבא שלי לא, ולאחותי הקטנה זה לא קורה אבל לתאומה שלי כן (וגם כן בצורה שונה משלי).
אני כן מודעת לעצמי כי אני יודעת שיש לי רמת אייקיו גבוה מהממוצע, ואני מודעת לזה שאני חכמה כי אני מנצלת את היכולות שלי. לא אמרתי שאני חכמה יותר מכם, ואני לא אומרת לאף אחד במציאות (גם אם אני חושבת ככה) שאני חכמה יותר ממנו. מותר לי לחשוב מה שבא לי, גם אם אני טועה, נכון? זאת לא התנשאות. לא אמרתי שאני לא רוצה להתחבר איתם בגלל זה, אמרתי שאני *מקנאה* בהם כי אז לא משעמם להם בשיעור.
מה שאני מצפה שיענו זה לא שאני מתנשאת, אלא שמזדהים איתי או לא, ואם זה הגיוני לקנא. כי זאת היתה השאלה שלי, אם אני מקנאה מסיבה הגיונית ואם מישהו מבין אותי. יש פה כאלו שכן ענו לשאלה שלי ואני מעריכה את זה, תודה, אבל אני מתגוננת גם מכאלו שהתייחסו אלי כאילו אני מתנשאת ומגעילה, או מכאלו שחשבו שמפריעה לי לדבר עם "נחותים" ממני לכאורה, כי זה לא נכון וזה גורם לי להרגיש רע שככה חושבים עלי, אז אני מתגוננת. כי אני חושבת שאם אבחר את המילים הנכונות הם יבינו וישנו את דעתם עלי, כי אני שונאת שחושבים עלי דברים רעים. ובזמן האחרון אני עוברת תקופה שאני רגישה יותר בגלל סיבה שאני לא אציין כרגע ודברים גורמים לי לבכות ולהתגונן יותר בקלות, שזאת אחת הסיבות שפרסמתי את זה, כי הקנאה הקטנה הזאת הפריעה לי יותר מבדרך כלל.
רק אל תתייחסו למה שאני אומרת כאילו אני גם מדברת ככה מול כולם במציאות כי אני לא מתנשאת מעל אחרים, זה צבוע לעשות את זה, ואל תעוותו לי את הדברים, כי אתם משנים לי את המילים. תתעלמו מהחלק של החוכמה אם אתם רוצים, מהדיכאון בבית הספר, אבל אל תקחו את המילה חוכמה ותדביקו אותה לנושא החברויות כי היא לא קשורה לזה בשום צורה, אוקי? לא אמרתי שלאנשים "מטומטמים" יש יותר חברים או משהו, או ש"החוכמה העצומה" שלי מפריעה לאנשים להבין אותי וזה למה אין לי חברים, זה ממש לא זה, אמרתי שיכולת החשיבה שלי, צורת החשיבה שלי, מגבילה אותי בקטע החברתי.
אם את חושבת שהצורת מחשבה שלך מגבילה אותך בקטע החברתי. תנסי לפעמים לשכוח מהמחשבות יתר שלך, בקטע של התדמית כמו שאמרת. תתייחסי לעצמך כרגילה בין כולם ולא מעל הממוצע וכאלה
אם יש לך חברים שאת מדברת איתם כל יום, וחסרה לך חברה עם יותר קרבה, תנסי להתחבר לחברים שלך יותר, להיפתח אליהם. לספר להם דברים אישיים, גם הם יספרו לך.
בסהכ כל החיים האלה מורכבים מחברה, אנשים, ותקשורת, ואם לא תהיה לך תקשורת ברמה ממש טובה עם אנשים- את תמצאי את עצמך במקום מאוד בעייתי מאוד מהר
את עדיין בגיל צעיר מאוד שהאופי שלך וצורת המחשבה יכולה להשתנות בשניות, ימים, ואפילו תוך שנה האופי שלך יכול להשתנות ב180 מעלות שלא תאמיני שככה חשבת לפני שנה. תנסי להשתפר, אם היום של אתמול הלך לא משהו, זה לא אומר שהיום של המחר לא יכול להיות הרבה יותר טוב
ואני באמת מעריכה את זה שענית לי על התשובה, אבל באמת, לטובתך, תפנימי את כל מה שכתבנו לך פה, זה רק יעזור לך
אם יש לך חברים שאת מדברת איתם כל יום, וחסרה לך חברה עם יותר קרבה, תנסי להתחבר לחברים שלך יותר, להיפתח אליהם. לספר להם דברים אישיים, גם הם יספרו לך.
בסהכ כל החיים האלה מורכבים מחברה, אנשים, ותקשורת, ואם לא תהיה לך תקשורת ברמה ממש טובה עם אנשים- את תמצאי את עצמך במקום מאוד בעייתי מאוד מהר
את עדיין בגיל צעיר מאוד שהאופי שלך וצורת המחשבה יכולה להשתנות בשניות, ימים, ואפילו תוך שנה האופי שלך יכול להשתנות ב180 מעלות שלא תאמיני שככה חשבת לפני שנה. תנסי להשתפר, אם היום של אתמול הלך לא משהו, זה לא אומר שהיום של המחר לא יכול להיות הרבה יותר טוב
ואני באמת מעריכה את זה שענית לי על התשובה, אבל באמת, לטובתך, תפנימי את כל מה שכתבנו לך פה, זה רק יעזור לך
שואל השאלה:
"דבר נוסף לכל זה, למה את חושבת בכלל שאיי קיו הוא מדד לזה שאת חכמה מכולם והכי טובה בעולם? בסהכ יותר קל לך מאחרים לקלוט מידע וחומר. והרבה יותר קשה לך מהם במצבים אחרים. אז אני הייתי ממליצה לך לחשב מסלול מחדש.. ולנחות על הקרקע, ובאמת, לא בקטע רע. זה בשבילך ורק יועיל לך"
שונאת כשאנשים מנסים לקרוא לי את המחשבות.
תגידי, אני אמרתי מתישהו פה שבגלל רמת ה,iqשלי אני יותר חכמה מאחרים?
תני לי ציטוט.
אני לא אמרתי את זה ואני גם לא חושבת ככה.
אמרתי שהזכות זה ש*ניצלתי* את יכולות הלמידה שלי אני קצת יותר ברמה מה*סביבה* שלי.
לא אמרתי שאני חכמה יותר מכולם או מכל העולם, אני לא חושבת ככה, אני יודעת שיש אנשים הרבה יותר חכמים ממני, אני דיברתי על הכיתה שלי.
ויש גם ילד בכיתה שלי שהוא יותר חכם ממני, הוא קפץ כיתה והוא גם כן בתוכנית באוניברסיטה (אחרת אבל עדיין) וגם הוא לומד לתואר, ואני מודה בזה באמת, הוא יותר חכם ממני. בלי קשר לציונים ובלי קשר לכלום, הוא אדם מרשים וחכם. אין לי מושג מה רמת האייקיו שלו וזה גם לא קשור, הוא פשוט מדהים בהישגים שלו (אגב יש לו פתור ממתמטיקה כי הוא בבר אילן, אז אם לא היה לו הוא כנראה גם היה מצליח לפתור את התרגיל, רק אומרת). ואולי יש כאלו שאני לא מכירה לעומק מהכיתה שהם גם כן חכמים יותר ממני, אבל אני מדברת על ילדים בכיתה שאני מכירה יותר, יש כמה שבחיים לא דיברתי איתם יותר משני משפטים.
את לא יכולה לדעת מה אני חושבת אלא אם כן אמרתי את זה, ולא זכור לי שאמרתי את זה, את מקצינה ומעוותת את המילים שלי וזה לא לעניין. נכון, בסך הכל יותר קל לי מהם לקלוט מידע וחומר, אבל אני מנצלת את המתנה הזאת ומחפשת מידע לקלוט. מה גם שיש לי ניסיון חיים בכל מיני דברים (ובבקשה בואו לא ניכנס לזה עכשיו).
"דבר נוסף לכל זה, למה את חושבת בכלל שאיי קיו הוא מדד לזה שאת חכמה מכולם והכי טובה בעולם? בסהכ יותר קל לך מאחרים לקלוט מידע וחומר. והרבה יותר קשה לך מהם במצבים אחרים. אז אני הייתי ממליצה לך לחשב מסלול מחדש.. ולנחות על הקרקע, ובאמת, לא בקטע רע. זה בשבילך ורק יועיל לך"
שונאת כשאנשים מנסים לקרוא לי את המחשבות.
תגידי, אני אמרתי מתישהו פה שבגלל רמת ה,iqשלי אני יותר חכמה מאחרים?
תני לי ציטוט.
אני לא אמרתי את זה ואני גם לא חושבת ככה.
אמרתי שהזכות זה ש*ניצלתי* את יכולות הלמידה שלי אני קצת יותר ברמה מה*סביבה* שלי.
לא אמרתי שאני חכמה יותר מכולם או מכל העולם, אני לא חושבת ככה, אני יודעת שיש אנשים הרבה יותר חכמים ממני, אני דיברתי על הכיתה שלי.
ויש גם ילד בכיתה שלי שהוא יותר חכם ממני, הוא קפץ כיתה והוא גם כן בתוכנית באוניברסיטה (אחרת אבל עדיין) וגם הוא לומד לתואר, ואני מודה בזה באמת, הוא יותר חכם ממני. בלי קשר לציונים ובלי קשר לכלום, הוא אדם מרשים וחכם. אין לי מושג מה רמת האייקיו שלו וזה גם לא קשור, הוא פשוט מדהים בהישגים שלו (אגב יש לו פתור ממתמטיקה כי הוא בבר אילן, אז אם לא היה לו הוא כנראה גם היה מצליח לפתור את התרגיל, רק אומרת). ואולי יש כאלו שאני לא מכירה לעומק מהכיתה שהם גם כן חכמים יותר ממני, אבל אני מדברת על ילדים בכיתה שאני מכירה יותר, יש כמה שבחיים לא דיברתי איתם יותר משני משפטים.
את לא יכולה לדעת מה אני חושבת אלא אם כן אמרתי את זה, ולא זכור לי שאמרתי את זה, את מקצינה ומעוותת את המילים שלי וזה לא לעניין. נכון, בסך הכל יותר קל לי מהם לקלוט מידע וחומר, אבל אני מנצלת את המתנה הזאת ומחפשת מידע לקלוט. מה גם שיש לי ניסיון חיים בכל מיני דברים (ובבקשה בואו לא ניכנס לזה עכשיו).
שואל השאלה:
מתייחסת לעצמי מעל הממוצע?
כבר אמרתי לך, אני לא מתנשאת.
זה שאמרתי שאני מקנאה בהם כי הם "פחות ממני" במשהו מסויים, לא אומר שאני חושבת שאני יותר טובה מהם.
יש לי חברים שיותר טובים ממני בספורט לדוגמא ולפעמים גם מתרברבים בזה.
או חברה שטובה בתנך בעוד שאני לא מצליחה להבין את צורת הניסוח של התנך, היא מבלבלת אותי והנושא הזה נשמע לי כמו ג'יבריש.
ואני ממש גרועה בגאוגרפיה (ברמה כזאת שעד כיתה ז חשבתי שאנגלייה נמצאת מעל ארצות הברית ושקנדה היא חלק מארצות הברית, וגם שקיסריה זה בחול וברצלונה זה בארהב (עד עכשיו אני לא בטוחה אם ברצלונה זה בארהב או לא אבל נראה לי שלא)).
וחברים שלי, דרך אגב, קוראים לי נחותה עוד מאז כיתה ז. בצחוק, אבל הם מתנשאים מעלי. לא כזה מפריע לי שהם עושים את זה כי זה בכל זאת בצחוק, אבל נתתי דוגמא.
אני מתייחסת לחברים שלי כמו שהם מתייחסים אלי. להפך ממה שאמרת, אני מפחדת להתנשא אפילו בדברים הכי קטנים כי אני יודעת שזה ירחיק ממני אנשים.
לדוגמא בקיץ אני וחברה ששלחנו עברנו מבחנים מאוד קשים במהלך השנה התקבלנו למכינה כדי להתקבל לתוכנית. אני הייתי במסלול יותר קשה ממנה, היא היתה במסלול הכי קל ואני בהכי קשה כי אלו הדברים שעניינו אותנו. לא העזתי להזכיר יותר מפעם אחת שהמסלול שלי יותר קשה, כשהתלוננו על כמה שזה קשה וכמה שאנחנו לא מבינות לשטויות כאלו. היא מודעת לחלוטין שהיא במסלול הכי קל וזו אחת הסיבות שהיא בחרה אותו, אבל ממש לא רציתי להתנשא מעליה. וגם בסוף יצא שהיא התקבלה ואני לא. וגם היא לא מתרברבת על זה, היא אפילו הזכירה כמה פעמים שזה היה המסלול הכי קל למזלה וזה. היא לא משוויצה שהיא התקבלה ואני לא כמו שאני לא השווצתי שאני התקבלתי למכינה במסלול קשה יותר שהמבחנים אליו היו קשים יותר.
מתייחסת לעצמי מעל הממוצע?
כבר אמרתי לך, אני לא מתנשאת.
זה שאמרתי שאני מקנאה בהם כי הם "פחות ממני" במשהו מסויים, לא אומר שאני חושבת שאני יותר טובה מהם.
יש לי חברים שיותר טובים ממני בספורט לדוגמא ולפעמים גם מתרברבים בזה.
או חברה שטובה בתנך בעוד שאני לא מצליחה להבין את צורת הניסוח של התנך, היא מבלבלת אותי והנושא הזה נשמע לי כמו ג'יבריש.
ואני ממש גרועה בגאוגרפיה (ברמה כזאת שעד כיתה ז חשבתי שאנגלייה נמצאת מעל ארצות הברית ושקנדה היא חלק מארצות הברית, וגם שקיסריה זה בחול וברצלונה זה בארהב (עד עכשיו אני לא בטוחה אם ברצלונה זה בארהב או לא אבל נראה לי שלא)).
וחברים שלי, דרך אגב, קוראים לי נחותה עוד מאז כיתה ז. בצחוק, אבל הם מתנשאים מעלי. לא כזה מפריע לי שהם עושים את זה כי זה בכל זאת בצחוק, אבל נתתי דוגמא.
אני מתייחסת לחברים שלי כמו שהם מתייחסים אלי. להפך ממה שאמרת, אני מפחדת להתנשא אפילו בדברים הכי קטנים כי אני יודעת שזה ירחיק ממני אנשים.
לדוגמא בקיץ אני וחברה ששלחנו עברנו מבחנים מאוד קשים במהלך השנה התקבלנו למכינה כדי להתקבל לתוכנית. אני הייתי במסלול יותר קשה ממנה, היא היתה במסלול הכי קל ואני בהכי קשה כי אלו הדברים שעניינו אותנו. לא העזתי להזכיר יותר מפעם אחת שהמסלול שלי יותר קשה, כשהתלוננו על כמה שזה קשה וכמה שאנחנו לא מבינות לשטויות כאלו. היא מודעת לחלוטין שהיא במסלול הכי קל וזו אחת הסיבות שהיא בחרה אותו, אבל ממש לא רציתי להתנשא מעליה. וגם בסוף יצא שהיא התקבלה ואני לא. וגם היא לא מתרברבת על זה, היא אפילו הזכירה כמה פעמים שזה היה המסלול הכי קל למזלה וזה. היא לא משוויצה שהיא התקבלה ואני לא כמו שאני לא השווצתי שאני התקבלתי למכינה במסלול קשה יותר שהמבחנים אליו היו קשים יותר.
היי :)
אז רציתי להבהיר כמה דברים...
ה iq שלי הוא 147.
ראיתי שהיה דיבור על זה למעלה, אז אני אציין שאני הקבצה ג' במתמטיקה.
אני טובה בהרבה דברים אחרים. יש מקצועות שבהם אני משתעממת ממש כי הכל הולך לי ממש בקלות, אבל אני יודעת איך זה מרגיש לא להצליח. אין קשר בין מתמטיקה לחכמה או בין iq לכישורים החברתיים שלך.. מה שיש לך נקרא חרדה חברתית.. אפילו אם את לא מרגישה ירדה במיוחד, זה סוג כלשהו של חרדה חברתית שמשפיע על היכולת שלך ליצור קשרים עם אנשים אחרים.. לי יש הרבה חברות, אני בן אדם מאוד חברותי. אולי גם לאמא שלך הייתה חרדה חברתית כזו או אחרת.. לא נראה לי שזה קשור לאיי קיו שלך..
אז רציתי להבהיר כמה דברים...
ה iq שלי הוא 147.
ראיתי שהיה דיבור על זה למעלה, אז אני אציין שאני הקבצה ג' במתמטיקה.
אני טובה בהרבה דברים אחרים. יש מקצועות שבהם אני משתעממת ממש כי הכל הולך לי ממש בקלות, אבל אני יודעת איך זה מרגיש לא להצליח. אין קשר בין מתמטיקה לחכמה או בין iq לכישורים החברתיים שלך.. מה שיש לך נקרא חרדה חברתית.. אפילו אם את לא מרגישה ירדה במיוחד, זה סוג כלשהו של חרדה חברתית שמשפיע על היכולת שלך ליצור קשרים עם אנשים אחרים.. לי יש הרבה חברות, אני בן אדם מאוד חברותי. אולי גם לאמא שלך הייתה חרדה חברתית כזו או אחרת.. לא נראה לי שזה קשור לאיי קיו שלך..
אנונימית
שואל השאלה:
היי :)
קודם כל מעריכה את איך שענית לי, בלי ישר לשפוט וכדומה ^_^
כמו שאמרתי גם מקודם, רמת הiq משפיעה על אנשים שונים בצורה שונה, וצורת החשיבה שלי משפיעה בעניין החברויות, וצורת החשיבה שלי מושפעת מהiq שלי.
השתמשתי במתמטיקה כי זה פשוט אחד המקצועות החזקים שלי. אני משתעממת גם במחשבים ובמדעים לדוגמא, כי הם מקצועות שאני חזקה בהם. בגיאוגרפיה למשל אני לא מבינה בשיט xd
הקטע הוא שזה לא שיש לי ציונים של 100 עגול כל הזמן אז אני משתמשת בזה כמדד, אני מדברת יותר על ההבנה שלי של חומר ועל היכולת לפתור תרגילים למשימות, כי זאת דרך שיותר נוח למדוד בה חוכמה. חוכמה זה משהו שקשה להסביר ולמדוד.
אני לא חושבת שיש לי חרדה חברתית, וגם אם כן, אני מעדיפה לא לחשוב ככה. לחשוב ככה זה כמו לומר לעצמי שאין לי הרבה מה לעשות עם זה. אם אני אאשים את צורת החשיבה שלי אז זה משהו שיותר יש לי איך לשנות אותו ויש לי יותר מה לעשות איתו. הפחדים שלי הם כן כן, כמו שאמרתי, בעיקר עם אנשים חדשים או אנשים שאני צריכה אותם איתי כי אני רואה אותם כל יום. יש אנשים שאני מרגישה שאני זקוקה לקשר הזה איתם, אחרת אני מרגישה שאני אשתגע בסופו של דבר.
כשכמעט הפרידו ביני לבין החברים שלי באוטובוס (ציינתי את זה מקודם נכון?), התחלתי לבכות כי ידעתי איך אני ארגיש אם אהיה בלעדיהם בנסיעות. אני זקוקה לקשר הזה, אני דיי תלוייה בו.
וגם אחותי התאומה שרוב הביטחון העצמי שלי תלוי בה מאז כיתה ו לא מגיעה לטיול הזה, אז בכלל אני חייבת אותם.
זה לא נשמע לי כמו חרדה חברתית כי עם אנשים שאני נתראה איתם פחות זה לא קורה ואני סומכת על הקשר בינינו, זה קורה לי רק עם אנשים שאני צריכה אותם.
(אגב אני גם יודעת איך זה מרגיש לא להצליח, כי גם לי יש מקצועות חלשים ויש דברים שלא עובדים לי, כמו כולם. והיה משהו שהיה לי ממש חשוב להצליח בו ובניתי עליו הרבה תוכניות לעתיד ולא הצלחתי שזאת היתה תחושה נוראה, כמה דברים כאלו האמת שלא הצלחתי אותם אחד אחרי השני, פשוט רצף של אי הצלחות)
היי :)
קודם כל מעריכה את איך שענית לי, בלי ישר לשפוט וכדומה ^_^
כמו שאמרתי גם מקודם, רמת הiq משפיעה על אנשים שונים בצורה שונה, וצורת החשיבה שלי משפיעה בעניין החברויות, וצורת החשיבה שלי מושפעת מהiq שלי.
השתמשתי במתמטיקה כי זה פשוט אחד המקצועות החזקים שלי. אני משתעממת גם במחשבים ובמדעים לדוגמא, כי הם מקצועות שאני חזקה בהם. בגיאוגרפיה למשל אני לא מבינה בשיט xd
הקטע הוא שזה לא שיש לי ציונים של 100 עגול כל הזמן אז אני משתמשת בזה כמדד, אני מדברת יותר על ההבנה שלי של חומר ועל היכולת לפתור תרגילים למשימות, כי זאת דרך שיותר נוח למדוד בה חוכמה. חוכמה זה משהו שקשה להסביר ולמדוד.
אני לא חושבת שיש לי חרדה חברתית, וגם אם כן, אני מעדיפה לא לחשוב ככה. לחשוב ככה זה כמו לומר לעצמי שאין לי הרבה מה לעשות עם זה. אם אני אאשים את צורת החשיבה שלי אז זה משהו שיותר יש לי איך לשנות אותו ויש לי יותר מה לעשות איתו. הפחדים שלי הם כן כן, כמו שאמרתי, בעיקר עם אנשים חדשים או אנשים שאני צריכה אותם איתי כי אני רואה אותם כל יום. יש אנשים שאני מרגישה שאני זקוקה לקשר הזה איתם, אחרת אני מרגישה שאני אשתגע בסופו של דבר.
כשכמעט הפרידו ביני לבין החברים שלי באוטובוס (ציינתי את זה מקודם נכון?), התחלתי לבכות כי ידעתי איך אני ארגיש אם אהיה בלעדיהם בנסיעות. אני זקוקה לקשר הזה, אני דיי תלוייה בו.
וגם אחותי התאומה שרוב הביטחון העצמי שלי תלוי בה מאז כיתה ו לא מגיעה לטיול הזה, אז בכלל אני חייבת אותם.
זה לא נשמע לי כמו חרדה חברתית כי עם אנשים שאני נתראה איתם פחות זה לא קורה ואני סומכת על הקשר בינינו, זה קורה לי רק עם אנשים שאני צריכה אותם.
(אגב אני גם יודעת איך זה מרגיש לא להצליח, כי גם לי יש מקצועות חלשים ויש דברים שלא עובדים לי, כמו כולם. והיה משהו שהיה לי ממש חשוב להצליח בו ובניתי עליו הרבה תוכניות לעתיד ולא הצלחתי שזאת היתה תחושה נוראה, כמה דברים כאלו האמת שלא הצלחתי אותם אחד אחרי השני, פשוט רצף של אי הצלחות)
את נשמעת לי פשוט מאוד רגישה.. גם לי יצא להרגיש כמו שאת מרגישה פעם.. לי זה פשוט עבר. האמת שאין לי ממש מה להציע לך.. כן, זה מעצבן לפעמים לראות את כולם בחבורות ואת לבד ולכולן יש מלא חברות וחבר וחברה הכי טובה ועוד כל מיני דברים שחשבתי שבחיים לא יהיו לי וקינאתי בהם. מאוד. לדעתי טיפול פסיכולוגי יכול לעזור אבל זה תלוי באדם, אמרת שאין לך יותר מידי כסף, גם אני לא הלכתי בגלל זה. אני לא חושבת שאת מתנשאת, לפחות לא בחיים האמיתיים, פשוט משהו בניסוח של השאלה קצת נשמע ככה.
בהצלחה :)
בהצלחה :)
אנונימית
שואל השאלה:
תודה רבה! ^_^
אני באמת רגישה, זה בא והולך ולאחרונה יש לי תקופה של רגישות יתר כזאת (זה קשור לכשלונות שהיו לי ברצף).
כבר ניסיתי בכיתה ה' טיפול פסיכולוגי ולפי מה שאני רואה היום זה לא עזר. כרגע אין לנו כסף מיותר כי לאחותי הקטנה יש שיעורים פרטיים באנגלית כי בית הספר שלה ממש לא ברמה וההורים לא רוצים שהיא תפגר בחומר כמו שקרה לי, ושלא ניכנס לכמה שהם מוציאים עלי כדי שיהיה לי עתיד טוב יותר ושיהיה לי קל יותר מלהם xd אבל היום גם לא נראה לי שיש הרבה פסיכולוגים טובים.
בכל מקרה, תודה לך ^_^ הייתי נותנת לך פרח אבל כבר חילקתי 3 :)
תודה רבה! ^_^
אני באמת רגישה, זה בא והולך ולאחרונה יש לי תקופה של רגישות יתר כזאת (זה קשור לכשלונות שהיו לי ברצף).
כבר ניסיתי בכיתה ה' טיפול פסיכולוגי ולפי מה שאני רואה היום זה לא עזר. כרגע אין לנו כסף מיותר כי לאחותי הקטנה יש שיעורים פרטיים באנגלית כי בית הספר שלה ממש לא ברמה וההורים לא רוצים שהיא תפגר בחומר כמו שקרה לי, ושלא ניכנס לכמה שהם מוציאים עלי כדי שיהיה לי עתיד טוב יותר ושיהיה לי קל יותר מלהם xd אבל היום גם לא נראה לי שיש הרבה פסיכולוגים טובים.
בכל מקרה, תודה לך ^_^ הייתי נותנת לך פרח אבל כבר חילקתי 3 :)