יש לי בעל ערבי.. 22

ברחי זריזז

אל תעברי איתו לכפר, ברצינות. אם הוא אוהב אותך הוא יסכים שתגורו בעיר.

אני לא אשקר זה לא נשמע כמו חיים טובים לילד אז הייתי בורח להורים

ברגע שתעברי לכפר זה הסוף של החיים שלך כמו שאת מכירה אותם כרגע.

לעבור לגור בכפר? או לבקר את ההורים שלו?

לברוח להורים

שואל השאלה:
ביקור אצל ההורים אולי כדי שאסכים כדי שלא נריב

אומיגדד זה מלכודת אהובתי תברחי ממנו זריז ערבים הם מראות לבנות שיש להם כסף ומפנקים אותם ואז בסוף הם אומרים להן להפוך להיות ערבייה ואם את לא רוצה הם ירביצו לך יש על זה סיפור

שואל השאלה:
אולי את צודקת..
מה אתם אומרים?

לא לעבור לגור בכפר.
הוא צריך לכבד את ההחלטה שלך כמו שהיא טיפשותך הבאת לו ילד במקום לעשות הפלה ולהתחבר עם מישהו נורמלי.
אני במקומך נשארת לגור בעיר, שיהיה לך חופש להסתובב איפה שבא לך, ושהבן שלך יקבל חיים טובים.
אם לא מסתדר לך איתו אז להתגרש.
אם האפשרות של גירושים מפחידה מידי ואין ברירה אז ברירת מחדל שלך זה לעבור להורים בתקווה שהוא יקבל את זה יפה.
בנתיים תדברי על זה עם המשפחה שלך פנים מול פנים ותראי מה הם אומרים לגבי מעבר אליהם.

רק ביקור זה סביר.
את חיה איתו, מה נראה לך? מה זה מסוכן מידי?
את חיה איתו שנתיים ולא הלכת לבקר את ההורים שלו?
אין לי מושג איך זה מתנהל.
את מפחדת שאם תלכי הוא ישאיר אותך שם?

מה לעזעזל הבעיה? הוא בן אדם כמו כולנו. ואם היית אוהבת רותו באמת לא היית שואלת את זה בכלל והיית סומכת עליו בעניים עצומות.

לא לעבור לשום כפר!
הוא אוהב אותך שיחיה איתך בעיר

אנונימית יקרה, שתדעי היו מקרים שבהם נשים יהודיות היו בכפרים של מוסלמים וזה לא נגמר טוב.

את באמת חושבת שבעלך ואבא של הילד שלך יפגע בך?
תעני לעצמך על השאלה הזו, אל תתני לילדות בנות 13 ו16 שהקשר הכי רציני שלהן נמשך יומיים להגיד דברים קשים על בעלך, אדם שהן לא ראו מעולם.
את מכירה אותו יותר טוב מכולנו, את יודעת אם הוא אלים או לא.

בכל מקרה אני אכתוב לך את התגובה הבאה מנקודת ההנחה שהוא לא אלים (אם הוא אלים אז להתגרש ומהר)

אני לא חושב שזה לא נורמלי לבקש דבר כזה ולהתעצבן כשאת לא מסכימה.
בחברה הערבית הרי החשיבות של משפחה היא עצומה וזה מאוד מאוד לא מקובל שבן יתחתן ויעזוב את הכפר של המשפחה שלו (עד כדי כך שכשנבנתה ביו"ש עיר שלמה למשפחות פלסטיניות צעירות בשם רוואבי כמעט אף אחד לא עבר אליה והיא שוממת)
תביני את המנטליות הזו, את מה שהוא מרגיש.
לבקש ממנו לעבור לעיר זה כמו להגיד לו "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך".
זה לא דבר של מה בכך.

מובן מאליו שכשהדבר חשוב לו הוא יתעצבן.
אני לא אומר שזה לגיטימי שהוא יפגע בך בשל כך, או שהוא יתחרפן, אבל זה לגיטימי לכעוס קצת.
יש משברים בזוגיות, יש קשיים בזוגיות, קורה...

אני חושב שאת לא צריכה להגיד לו אוטומטית לא נחרץ.
הוא ביקש ממך לבוא לכפר, לראות את המשפחה - תבואי, תראי את הכפר, תראי את ההורים, את הדודים, הסבים...
למה לא? תבואי לקראתו.
אחר כך תשבו איפה שהוא, תדברו ביניכם באווירה טובה ותגידי לו למה את מעדיפה לגור בעיר.
תדברי בכבוד, ברוגע, אל תלהיטי את הרוחות.
תסבירי לו שאפשר לגור בעיר קרובה לכפר (אם הוא מהצפון אז למשל טבריה או חיפה או קריית שמונה או נהריה, אם הוא מואדי ערה אז נתניה או חדרה או כפר סבא) והוא יהיה קרוב למשפחה ולא ירגיש כמעט במרחק.

אם הוא הגיוני ואוהב אותך הוא יקבל את זה.

בהצלחה!

לתשובה שמעלי אם חיי המשפחה כאלה חשובים כמו שאמרת לא היה ככ הרבה מקרי אלימות בנשים וילדים אצל הערבים. גברת יקרה אל תקשיבי למה שאומרים לך פה לתגובות שבעד להשאר איתו לא כדאי לך תברחי כל עוד אפשר! את יכולה לפנות ללב לאחים או ליד לאחים הם יעזרו לך בכל מה שאת צריכה. בהצלחה! (ואם תשימי לב רוב התשובות הם לעזוב..)