אני שונאת תבן זוג שלי הוא רק עושה לי עצבים

אין מה לעשות
אם זה לא עובד צריך להיפרד מה נעשה..

אבל למה לא להיפרד?

תדברי איתו על מה שמעצבן אותך ותבקשי שיפסיק עם זה.

שואל השאלה:
למה לא להיפרד? כי בדור של היום כל דבר שקשה או לא נוח ישר מחליפים. אתם שורפים קשרים כי עצבנו אתכם? צריך ללמוד לפתור בעיות אבל לא יכולה עם העצבים שהוא עושה לי כל היום

את אמרת שאת שונאת אותו אחותי

שואל השאלה:
^ גם אותך אני שונאת אז מה?

בואו ניתן תשובות קצת יותר רלוונטיות חוץ מלהיפרד שכתבתי במפורש לא להגיד את זה. סבבה?

בד כ כלל כן, צריך לתקן.
אבל רע לך איתו! אז למה להישאר באזור שאת לא אוהבת להיות בו? ודי כבר להגיד "הדור של היום"! זה כזה מעצבן

אז כנראה הבעיה בך ולא בוא
מסכן

זה קצת מזכיר לי הורים גרושים שלא סבלו אחד את השני וזה מה שהם אמרו שלא שורפים או ישר מחליפים ושצריך לטפל בבעיות אבל אם זה המצב ואת אשכרה שונאת אותו אז תיפרדו, לטובתך ולטובתו.

שואל השאלה:
אני לא באמת שונאת אותו הוא סתם עצבן אותי, אני אוהבת אותו. אני שואלת איך להתמודד עם העצבים האלה כי בסופו של יום אנחנו כן מתאימים לכן אמרתי אל תכתבו לי להיפרד! וכן הדור של היום הכוונה אליכם למה ילדים עונים לי

איך את משווה בכלל איזשהי משתמשת בסטיפס לבן זוג שלך שאת אגב לא מכירה אותה ואין לך על מה לשנוא אותה לעומת הבן זוג שלך שאת כן מכירה אותו ואת האישיות שלו מנסים פה לעזור לך ואת תקועה בשלך אז למה את מבקשת עזרה?

כי מה לעשות סטיפס היום שייך גם למבוגרים וגם לנערים, ואת לא עושה רושם של בן אדם בוגר בכלל

שואל השאלה:
איך זה עוזר לי שאתם כותבים לי להיפרד ממנו? אנחנו מאורסים
זה לא עניין של נוער זה עניין של למה לתת תשובה של תיפרדו וזהו זה לא עובד ככה.
אני מניחה שכל אדם שהיה במערכת יחסית ממושכת יודע מה זה.

אם את לא שונאת אותו אבל כתבת שאת כן שונאת אז מאיפה לנו לדעת למה את בדיוק מתכוונת? אנחנו אמורים לנחש?

לדבר איתו, לומר לך מה מפריע, תינוק שלא בוכה לא יודעים שכואב ולו, ובחורה שלא אומרת מה מפריע לה, הגבר שלה ימשיך לעצבן כרגיל, חחח בנים..

קודם כל לידע כללי... גם אם אתם מאורסים זה לא אומר שעכשיו אין דרך חזרה ואי אפשר להיפרד... אם זה משהו קטן שמעצבן אותך עדיף להגיד עכשיו שלא תמצאי את עצמך מהססת ביום החתונה חס וחלילה... ואם יצא מצב שאותו בן זוג לא יתחשב בך (וזה כבר מפריע לך כל הזוגיות) אין שום דבר רק בלחכות למישהו יותר טוב... ואם הוא דווקא כן יתחשב בך בלי עין הרע, יהיה לכם אולי יותר קל בעתיד לדבר על דברים שמפריעים לכם כי התוצאה חיובית וגם לא תצתרכי ללכת עם הרגשה מגעילה כל פעם שאת פוגשת אותו ולחשוב 24/7 על אותו דבר שמציק לך... כל הקטע במע' יחסים זה גם לדעת להתחשב אחד בשני ולא לפחד להגיד שקשה לך ומשהו מציק לך - לא לפחד שלהגיד את האמת יחמיר את המצב, אלא להפך - רק יעשה יותר טוב ביחסים

שואל השאלה:
תודה לאנשים שניסו באמת לעזור בצורה בוגרת. ולא ישר "תיפרדי תיפרדי"
אני מעריכה את זה.

תהיהי יותר פתוחה אתו?
דברי אתו על מה שמעצבן אותך בו? אבל לא בתוקפנות שלא ייפגע.

אם מדובר על חוסר הסכמה בנושאים קטנים, אפשר לשבת יחד לשיחה ולהחליט ביחד מה חשוב לך ומה חשוב לו - ולקבל ביחד החלטה של איך מתנהגים, איך מחלקים בינכם את המטלות והכי חשוב - איך יוצרים אווירה טובה בבית. זוהי עבודה של שניכם ליצור מקום חיובי ונעים יחד. עם זאת, אם מדובר בחוסר התחשבות, בפוגענות, וביחס מעליב ולא נעים - סביר להניח שזה הבסיס של האישיות שלו - ולכן זה אינו בסיס טוב לקשר אמיתי וארוך טווח. אם הוא באמת אוהב אותך והוא בחור טוב, הוא יהיה מוכן לשינויים. אבל אם את מזהה שזה חלק בלתי נפרד מהאופי שלו ואולי הדרך בה גדל. את לא הפסיכולוגית שלו - ואת לא אמורה לשנות אותו. עברי הלאה. אירוסין זה רגע לפני המחויבות הגדולה - בדקי טוב טוב אם זה באמת האיש היציב והאוהב שאת רוצה לעצמך ולילדייך