מי פה כמוני, השלים עם זה שאין לו חברים אמיתיים?

אם אתה חושב שלא יהיו לך ואתה מאמין בזה, למה שיהיו לך...

שואל השאלה:
אני נותנת להם להתקרב, אבל אני לא מבינה מה אני צריכה לעשות כדי להשיג חברים. אניבת 19 ואף פעם לא היה לי חבר. כי אני פשוט לא יודעת איך להתנהג, אבל זה בסדר, השלמתי עם זה. יש לי חברים דמיוניים.

לא השלמתי עם זה לצערי

משלימה עם זה שאין לי חברים, יודעת שאם ארצה אוכל להכיר כאלו
מעדיפה את השקט שלי.
ובנוגע למה שרשמת בפירוט- ככל שתחשבי שלא יהיו (ואת רוצה שיהיו), באמת לא יהיו. את צריכה ליזום, את צריכה לעשות דברים כדי לקדם את עצמך חברתית. בהצלחה ואם את צריכה עוד עזרה תמיד תוכלי לפנות אליי

שואל השאלה:
לא כל דבר זה ספאם. ומה הקטע? שאלתי מי השלים עם זה. לא ביקשתי עזרה או עצות איך לשנות את עצמי.
אין, אני לא מסוגלת ליזום, לא יכולה. לא יודעת לקדם את עצמי חברתית. משום מה אנשים מתעניינים בי ברמה שטחית, אבל נגיד חברה שלי כשאני מציעה לה לצאת תמיד דוחה את ההצעה עם תירוץ מפגר, ואין לי דרך להשיג חברים נוספים כי בסוף כולם אותו דבר וזה סתם מיותר. עדיף להיות בבית במקום הבטוח.

אני

אני מסכימה שאת לא יכולה לסמוך על חברות אבל בטוח שיש מישהו שחושב כמוך ותתאימו בול כמו כפפה ליד בקטע זןגי.

מזמן

אני כבר מכיתה ג'

שואל השאלה:
אני לא רוצה להשתנות. אני לא מבינה למה אנשים אחרים לא מתעניינים בי? למה אנשים אחרים לא מתקשרים אליי? למה אני תמיד אחרונה ברשימת העדיפויות שלהם? מה אני עושה לא נכון.
כבר אין לי כוח להבין אנשים, גם ככה מוזיקה טובה יותר.

שואל השאלה:
על מה לדבר איתם? במה אנשים מתעניינים? לשנות את עצמי לגמרי כדי להתאים לעולם?

כל אחד בזמנו פוגש את הבן אדם הנכון.
אני מאמינה שיש אבל בגלל שיש כל כך הרבה אנשים לא אמתיים הם מסתירים את האנשים הנכונים.
פשוט תחכי קצת.

שואל השאלה:
חיכיתי 19 שנים. עזבו, אתם לא תבינו. בסך הכל חיפשתי מישהו שיזדהה איתי.
אני מסתדרת די טוב בלי חברים. יש לי את התחביבים שלי, יש לי את המוזיקה, את הגיטרה, הכתיבה, הציורים. יש לי חברים דמיוניים שאני מדברת איתם כל ערב והם תמיד מקשיבים לי ושם בשבילי. אני לא באמת מסוגלת ללמוד בגיל 19 איך להתנהג, איבדתי את ההזדמנות שהייתה לי. יש לי חברים בצורה שטחית, וזהו. אולי זה מה שמגיע לי בחיים.

שואל השאלה:
טוב לא משנה. יאללה אין לי כוח לזה. כל אחד חושב שהוא מבין גדול.

אני.