איזה הפרעות מוזרות כאלו יש לכם? נגיד אני לא יכולה לשים גקטים בלי כיסים או שלטלפון שלי לא יהיה את הכפתור של הבית...

אם אני מזיז איזה חלק בגוף נגיד את היד או את הראש לצד אני חייב להזיז את זה לצד הנגדי תוך 2 שניות - אני מוזר..

אם אני דורכת על ביוב ברחוב אז אני חייבת לדרוך עליו גם עם הרגל השנייה.

אם אני כותבת דף שלם של סיכום ופתאום התבלבלתי במילה אחת אני לא מוחקת בטיפקס אני כותבת את הכול מהתחלה.

אין לי אז נראלי אני מוזרה

אני חייבת שהכל יהיה מסודר ובמקום (סוג של ocd קל)

חחח גם לי יש את השריטה של הכיסים בגקט
וגם החדר שלי מבולגן ואפשר ללכ לאיבוד בבלאגן הזה אבל אם אני אראה שהמגרה של הפסטות מבולגנת אני אסדר אותה חח
אבל החדר מבולגן תמיד

כשאני הולך במדרגות אני חייב שזה יתחיל וייסתיים ברגל ימין

לא יכולה עם זה שאנשים אומרים לי מה לעשות. גם אם אני חשבתי על זה בעצמי, אני אעשה קצת דווקא לידם שאני לא רוצה וההפך ממה שהם אמרו ואחר כך אעשה מה שאני רוצה. אני פשוט שונאת שאנשים כופים את הדעה שלהם עלי. אני די נותנת להם להבין איך אני חושבת על זה.

שהדלת של החדר שלי לא סגורה עד הסוף

אם הווליום על נגיד 29 אני חייבת לעגל ל30

חחח לא יודע למה אבל כל מה שכתבו כאן זה גם אצלי ככה ^

אם אומרים משהו רע אני דופקת 3 פעמים בשולחן.
אני נכנסת למיטה רק אחרי מקלחת.
אם הדלת לא סגורה עד הסוף אני אשתגע

לדרוך על מדרכה של לבנים כאילו למשל יש כמה לבנים (צבע) ודרכתי על זה אז חייבת לדרוך על הלבנה גם עם הרגל השניה

1. אובססיבית לגרביים, קשה לי נפשית כשנוגעים לי בכפות רגליים או שאני בלי גרביים, בעיקר במיטה (לא נרדמת בלי גרביים).
2. כשאני עולה מדרגות אני מדלגת ואסור שתישאר מדרגה בודדה בסוף.
3. זה משגע אותי כשהדלת כמעט סגורה, היא צריכה להיות פתוחה לגמרי או סגורה לגמרי.
4. כשאני מחממת במיקרו זה חייב להיות מספר דקות לא שלם (למשל 1:28) ומספר שאני מרגישה שהוא נכון. אם אני אבין שהמספר לא נכון אני אעצור ואחמם מחדש
5. כמעט תמיד רעשים של לחישות ולעיסות ממש מעצבנים או מציקים לי.
6. אני תמיד גורבת ונועלת קודם על רגל שמאל ואז על ימין

אעצור פה

אם אני על כיסא מסתובב אני חייבת להסתובב
לשחק עם הפקק של העט והטוש מדגיש
להתעסק עם משהו תוך כדי דיבורים

עם יש כזה בלוח איזה פס שלא מחקו אני מתחרפנתת,
והכי נורא אני חייבת ללכת על הקוביות האפורות במדרכהה

אני לא יכול להירדם גם אם לא ישנתי 4 ימים אם הכרית נוגעת בקיר

אם אני עושה סוג של תנועה בצד אחד אני חייב לעשות את אותה תנועה בצד השני

יש לי עוד מלא הפרעות שמונעות ממני להירדם אבל מעבר למה שאמרתי בהתחלה כל השאר זה from time to time

אם אני הולכת לבד ברחוב אני צריכה להחזיק משהו נגיד כמו טלפון או מפתחות._.

לא מסוגלת לישון עם ארון פתוח

אני נגעלת מנקודות חן...
אני ככ סובלת מזה

1. אני חייבת לישון שהפתק של השמיכה בצד של הרגליים.
2. אני לא יכולה שהווליום לא יהיה על מספר זוגי חוץ מהמספר 14.
3. אני הולכת לישון רק אם החדר שלי מסודר, גם אני הכי עייפה בעולם.. אני פשוט לא ארדם אם הוא מבולגן.
4. אני חייבת ללכת במדרכה את אותו מספר צעדים בין כל שני קווים ואסור לדרוך על סדקים.
5. אני חייבת לעשות את אותה פעולה שלוש פעמים למשל לפתוח ולסגור את המקרר שלוש פעמים חח אני יודעת שאני מוזרה0_0

אומיגאד חשבתי שאני המוזרה היחידה שחייבת הפתק של השמיכה יהיה ברגליים

אני כל הזמן מסתכל ובודק את השיער שלי

חחח לא^^ תקשיבי זה הדבר הכי מחרפן בעולם אין מצב שאני הולכת לישון שהפתק לא בצד של הרגליים

אם הדלת רופפת ולא סגרו עד הסוף אני אשתגע.
אם נוגעים לי בכיסא ספא או כל דבר שאני עליו אני גם אשתגע.
אני מכריח את האחיות שלי לשטוף ידיים ישר לפני שהן נכנסות הביתה ואם הן נוגעות במשהו לפני שהן שטפו ידיים אני אהיה חייב לנקות אותו.
אני לא סובל שעושים את הצליל ש
אסור לשבת לי על הכיסא ולא לגעת בו ואפילו לא בטעות!
אם בטעות נכנסים לי לחדר בלי לדפוק אני עורף לבן אדם את הראש ואסור לדבר איתי לפני שאמרתי כן כשמישהו מחוץ לדלת.
בקיצור, בן אדם מסכן זה בן אדם שלא שומר על החוקים שלי.

אם קיבלתי מכהבצד ימין אני אתן לעצמי עוד אחת בצד שמאל
כי זה לא שווהה
אעע תאשפזו אותי

-שנכנסים לי לחדר, ואז כשיוצאים לא סוגרים את הדלת.
-כשלועסים לידי בפה פתוח עם רעש. שמע ישראל זה מחרפן אותי רצח.
-כשיושבים לי על המיטה/שמים רגליים. גועל נפש.
-ילדים קטנים (צריך לפרט?)

ובעיקרון כל מה שקשור לניקיון וסטריליות, השריטה בנושא הזה עמוקה מאוד.

אה ואם זה נחשב- אני מכורה קשות לאכילת (או גריסת?) קרח.

חייבת שהתאורה בפלאפון תהייה תמיד על אותו מספר.
חייבת שכל המחברת תיהיה כתובה באותו עט ואותו הצבע..

כשאני בחדר שלי, אני חייב שהדלת תהיה סגורה. אם היא פתוחה אפילו קצת, זה מחרפן אותי.

כשאני הולך ברחוב, אני חייב להחזיק משהו (בד"כ זה הפלאפון)

הכתב שלי בעברית די גרוע. אם יוצא לי מקושקש טיפה או אם אני מתבלבל במילה / אות, וכתבתי בעט, אני אכתוב הכל מחדש. (בעיפרון אני פשוט מוחק, כי... כי אפשר למחוק)

אם נכנסים למרחב האישי שלי, זה מכניס אותי ללחץ וחרדה ואני יכול להשתגע מזה

גם אני לא יכולה לשים ג'קטים בלי כיסים
אני לא יכולה לשים מכנס שהוא לא שחור, כנראה סתם הרגלxd

אם אני מריחה לק בזמן שאני לומדת, אני מתחרפנת ולא מצליחה לחזור ללמוד במשך שעה לפחות.

אם אני מתבלבלת במילים ולא יוצא לי משפט שלם, אוטומטית אני מעיפה את הראש לצד. כמו טיק מטורף כזה.

אני לא יכולה להגיש עבודות בכתב יד גם כשאפשר, (לא כי אני חושבת שיש לי כתב מכוער, פשוט לא יכולה)

אם שטפתי יד אחת אני חייבת גם את השניה כי זה לא שווה
כנל לגבי אם כואב לי נגיד ברגל אחת אני ארביץ לעצמי גם בשניה כדי שיכאב לי בשתיהן.
נכנסת תמיד לחדרים ברגל ימין

-אם אנשים עושים קולות של רוק בזמן שהם אוכלים או סתם ככה זהיכול להוציא אותי מדעתי
-נשימות ששומעים, אני יכולה נראלי לחנוק בנאדם אם הוא נושם בקול
-אם בנאדם מםר את המרחב האישי שלי כשהוא מדבר איתי הוא כנראה מת מבחינתי, וגם מי שקרוב אליי בכללי ומדבר איתי יכול להוציא אותי מדעתי
-אנשים שלא ציחצחו שיניים והם מסריחים והם פאק*נג מעזים לדבר איתיי יאוו
-זה או שאני עולה במדרגות אחד אחד, או שניים שניים, אבל אסור לערבב
-אנשים שיש להם קולות של נזלת

אם הדלת לא סגורה אני מתחרפנת והבנאדם שלא סגר עד הסוף יכול למות מחר. מסוכנת
אני חייבת ללכת עם נעליים בבית.
רעשים כאלה זימזומים מחרפן אותי. אל.
אנשים שנושמים כזה חזק חח זה מעצבן אותי ממש.
אני לא מסוגלת להתקרב לפטל. זה פשוט מגעיל אותיי.
אני לא מסוגלת לדבר עם אנשים שלועסים מסטיק. ומומלץ לאנשים שלועסים מסטיק כמו פירנות לא להתקרב אליי.
אם בנאדם עונה לי אחרי שנה אני אענה לו אחרי שנתיים.

אממ לא יודע..
חייב להיות בסטיפס לפחות פעם ביום ^_^

אני חייבת שהדלת בחדר תהייה סגורה.
אני אוכלת ציפס עם מזלג, אבל שניצל אני אוכלת עם הידיים (רק בבית ).
כשהייתי קטנה תמיד הייתי שמה את הגרב / נעל על רגל ימין ראשונה.
שונאת שמסתכלים עלי כשאני מציירת או בכללי ^-^
שונאת כשאני מתחילה לדבר ומישהו קוטע אותי ואני לא יכולה להמשיך.

חחח מהמפגרים:
"חייב למצמץ לפחות פעם אחת ביום"

לא יודעת איך להסביר אבל אני ינסה, מקווה שתבינו חח
למשל אני נוגעת בידיים אחת בשנייה אני חייבת שהם יגעו אחת בשנייה גם מאחורי הגב חח
ניראלי רק אני ככה
כןכן אני מוזרה
מקווה שיש עוד כמוני חחח

^*אנסה

אני גם לא מסוגל להתקרב למיץ תפוחים. זה מגעיל אותי. הצבע שלו גם מעלה לי זכרונות ממש רעים.

-לא נכנסת למיטה בלי לנקות את הרגליים לגמרי (לא לשטוף, פשוט להוציא את כל הלכלוכים הקטנים מהרגליים), אני לא יכולה בלי זה גם אם אני ישנה אצל חברה אני לא יכולה להיכנס למיטה בלי לנקות.
-לא יכולה לעלות או לרדת במדרגות לאט אחרת אני משתגעת, חייבת לרוץ בעליה ובירידה ואני גם חייבת לדלג 2 מדרגות בירידה.
-אם מישהו בהתקף שיעול או אפצ'י אני יכולה להשתגע פשוט.
-מי שמדבר איתי בזמן שאני עושה משהו אני לא מסוגלת להתרכז אני פשוט צורחת עליו.
-מי שמדבר יחד איתי בזמן שאני מנסה להגיד משהו אני יכולה להרביץ לו.
-מי שפשוט נכנס לחדר שאני נמצאת בו בלי לדפוק ומתחיל לתקשר איתי ואז עוד מעז להשאיר את הדלת טיפה פתוחה אני פשוט צורחת בכל הבית עליו וקמה בעצבים לסגור כי תמיד עושים לי דווקא שאני צורחת עליהם לסגור (שזה בכלל משגע אותי).

זה כל מה שאני יכולה לחשוב עליו כרגע אבל יש עוד טונות.

וואו אני מזדהה פה עם ככ הרבה! חחח יש לי מיליון שריטות כאלה

כשאני עולה במדרגות אני עושה לפי קצב של מוזיקה (כל מדרגה זה הברה).
אם זה מסיים בדיוק שורה/בית, אני מרוצה :)

אני חייבת להשאיר את הדלת *בדיוק* בזווית מסויימת, אם אני לא משאירה אותה בזווית הזאת- אני לא מסוגלת להירדם.
אני אשכרה נאלצת לקום- ולסגור את הדלת.
אוח מה לעזאזל לא בסדר איתי חחח?

אני לא יכולה לישון אם הארון פתוח/לא סגור לגמרי.. אם למשל סגרתי אותו ואיזה שרוול של ג'קט נתקע בין שתי הדלתות אני לא אוכל להירדם אם אני לא אסדר את זה