11 תשובות
אני חושבת שהם לא לוקחים אותך ברצינות בגלל הגיל שלך וחושבים שאת לא באמת השקעת או משהו.
הם טועים ובכל זאת הם היו צריכים לכבד אותך.
אני חושבת שאת צריכה לדבר איתם על זה, לשנוא אותם זה מוגזם אבל כן זה מוצדק מאוד שאת כועסת עליהם. אם זה היה קורה לי הייתי נפגעת.
הם טועים ובכל זאת הם היו צריכים לכבד אותך.
אני חושבת שאת צריכה לדבר איתם על זה, לשנוא אותם זה מוגזם אבל כן זה מוצדק מאוד שאת כועסת עליהם. אם זה היה קורה לי הייתי נפגעת.
שואל השאלה:
יצאתי מהקבוצה של המשפחה
יצאתי מהקבוצה של המשפחה
אנונימית
אני חושבת שזה ממש נחמד שהשקעת, כל הכבוד לך!
שנאה זו מילה גדולה מידי תנסי לברר בשיחה פנים מול פנים עם אמא שלך ואז תמשיכי הלאה לשאר בני המשפחה אבל בכל מקרה אל תגידי שאת שונאת אותם כי בעוד שנה או שנתיים את ממש תתחרטי על זה.
בהצלחה ושבת שלום
בהצלחה ושבת שלום
זה באמת לא נעים, אבל אני מבינה את סבתא שלך שרוצה לשבת ליד סבא שלך... בכל זאת את צריכה להבין... אולי לשים עוד היא מצדו השני... בכל מקרה נשמע שממש השקעת ואת חמודה בטירוף! תדברי עם אמא שלך ותשאלי אותה מה קרה... בהצלחה!
אוי גיל 11
זה הגיל הכי דרמטי שתמידד בטוחים שכולם נגדך...
תנשמי עמוק
לכי לאמא שלך תסבירי לה מה קרה ומה את מרגישה ותעשי את זה ברוגע והיא תעזור לך למצוא פיתרון הגיוני..
ואת יצאת ממש חמודה עם המתנות כל הכבוד!
זה הגיל הכי דרמטי שתמידד בטוחים שכולם נגדך...
תנשמי עמוק
לכי לאמא שלך תסבירי לה מה קרה ומה את מרגישה ותעשי את זה ברוגע והיא תעזור לך למצוא פיתרון הגיוני..
ואת יצאת ממש חמודה עם המתנות כל הכבוד!
אנונימית
חח איזה דרמות, קודם כל זה ממש לא יפה שלא הבאת חסבתא שלך לשבת בכל זאת היא אישה מבוגרת וזה היום הולדת של בעלה.
ממש כל הכבוד לך שהשקעת ואני מבינה שאת מאוכזבת אבל לא צריך לעשות סיפור, סבא שלך אמר לך יפה וכל הכבוד אני יודעת שזה לא הדבר הכי טוב שהוא יכל להגיד אבל גם סבא שלי כזה הוא מחבק אותי פעם בשנה ביוזמתי ביום הולדת שלי ובחיים לא אומר על משהו שהוא מעולה.. ככה זה צריך לקבל את המשפחה כמו שהם ולאהוב אותם :)
הוא מבין מה עשית בשבילו אבל ברצינות לא צריך להיות דרמטית..
ממש כל הכבוד לך שהשקעת ואני מבינה שאת מאוכזבת אבל לא צריך לעשות סיפור, סבא שלך אמר לך יפה וכל הכבוד אני יודעת שזה לא הדבר הכי טוב שהוא יכל להגיד אבל גם סבא שלי כזה הוא מחבק אותי פעם בשנה ביוזמתי ביום הולדת שלי ובחיים לא אומר על משהו שהוא מעולה.. ככה זה צריך לקבל את המשפחה כמו שהם ולאהוב אותם :)
הוא מבין מה עשית בשבילו אבל ברצינות לא צריך להיות דרמטית..
תדברי איתם. תגידי שהכנת הרבה דברים ושנעלבת שלא העריכו אותך ואת ההשקעה שלך.
זה נשמע כאילו את מחפשת צומי ומנסה להוצא את עצמך מסכנה.
"הלכתי לחדר לבכות"- מה? חח מה אכפת לך, זה לא יפה שהם לא התייחסו אבל למה לרוץ לבכות כל שנייה?
איזו דרמטיות..
מה שהם עשו זה באמת לא נחמד במיוחד אבל את פשוט לא צריכה להתייחס.
גם אני שונאת שמתעלמים ממני, הכל בסדר.
"הלכתי לחדר לבכות"- מה? חח מה אכפת לך, זה לא יפה שהם לא התייחסו אבל למה לרוץ לבכות כל שנייה?
איזו דרמטיות..
מה שהם עשו זה באמת לא נחמד במיוחד אבל את פשוט לא צריכה להתייחס.
גם אני שונאת שמתעלמים ממני, הכל בסדר.
את כועסת ובצדק! ולא אני לא ילדה קטנה או מתבגרת שחושבת בצורה ילדותית, אני מבוגרת ממך בהרבה שנים (31).
לא כולם יבינו אותך, כי לא כולם חווים את זה. הם יכולים לנסות לדמיין את הסיטואציה, אבל מי שיכול להבין הכי טוב, זה מישהו שעבר חוויה דומה או חי עם משפחה כזאת.. את השקעת ונתת את כולך ומגיע לך שיעריכו אותך ולא משנה מהו גילך ומהי המתנה שעשעית. את צריכה להבין שיש אנשים שזה האופי שלהם, הם לא יודעים לפרגן מספיק, הם לא מצליחים לראות את הפרטים הקטנים.. הם לא יכולים להבין מה זה כשאדם ובפרט ילד משקיע ונותן את כולו ואח"כ לא מתייחסים או מעיפים את זה.. אני דיי מבינה אותך.. אני אספר לך משהו שלי- פעם אימי הייתה אצל אחותי וכשהיא חזרה רציתי להפתיע אותה ליום הולדתה, אני היחידה שהייתה מתייחסת ליום הולדתה ומזכירה לאבי.. קניתי לה מתנה בכל כספי והנחתי לה בלונים בתיקרה מעל מיטתה שתהיה לה הפתעה וכתבתי לה ברכה ועיצבתי עם התמונה שלה... כשהיא הגיעה ציפיתי שתגיד משהו והיא לקחה את מתנה, השתמשה בה ואת הברכה עם התמונה שלה מצאתי אח"כ בארון מקומט כשהיא בדרך לפח.. לא תודה ולא כלום.. (וגם אם היא אמרה מתי שהוא תודה, זה לצאת ידי חובה) ואת יודעת מה הכי כואב.. שאני כמעט היחידה שכל הזמן זכרתי את יום הולדתה וקונה לה מתנה ואבא שלי היה קונה לה בגלל שאני הייתי מזכירה לו ואומרת לו שיקנה לה (אימי כבר נפטרה לצערי) ופעם אחת שאחותי עשתה טובה שחגגה לה יום הולדת בבית והזמינה את כולם רק כדי להרשים אנשים והכל היה בכלל על חשבון אבא שלי והיא גרמה לכולם לחשוב שהכל מכיסה.. אימא שלי הזכירה אותה כל הזמן... כשבפועל אני השקעתי יותר אומנם לא הזמנתי אנשים, אבל הייתי זוכרת ומברכת אותה וקונה לה מתנות-דברים שהיא צריכה וישמשו אותה ומכיסי... אז אני בטוחה שהבנת למה אני מתכוונת -למה סיפרתי לך...
בקשר לזה שסבא שלך הוציא אותך מהמקום ונתן לסבתך, אני רוצה לומר לך משהו. מלכתחילה, היה ראוי שתכבדי את סבתך ברגע שראית אותה, היא יותר מבוגרת ממך וגם תמיד המקום שליד הסבא צריך להיות שמור לה, כי היא אשתו... אבל גם הוא היה צריך להבין שאת מתעקשת, כי את מאוד אוהבת אותו ולא כל יום אתם יחד (אני משערת), אז הוא היה יכול לומר לה, הנכדה מאוד רוצה לשבת לא כל יום יוצא לנו ככה... אז שתשב הפעם לידי ולדאוג לה למקום נוח ומכובד..
את נפגעת ובצדק, גם אני הייתי נפגעת, אבל כמו שציינתי קודם את צריכה להבין שיש אנשים שלא יודעים להעריך ולא תמיד הם לא מעריכים מכוונה רעה. יש אנשים שככה האופי שלהם או ככה הם גדלו בבית שלהם גם להם לא פירגנן מספיק, אז ככה הם ממשיכים..
אל תיקחי ללב. את מקסימה ונכדה נפלאה.. הלוואי ובעתיד תהיה לי נכדה כמוך.
לא כולם יבינו אותך, כי לא כולם חווים את זה. הם יכולים לנסות לדמיין את הסיטואציה, אבל מי שיכול להבין הכי טוב, זה מישהו שעבר חוויה דומה או חי עם משפחה כזאת.. את השקעת ונתת את כולך ומגיע לך שיעריכו אותך ולא משנה מהו גילך ומהי המתנה שעשעית. את צריכה להבין שיש אנשים שזה האופי שלהם, הם לא יודעים לפרגן מספיק, הם לא מצליחים לראות את הפרטים הקטנים.. הם לא יכולים להבין מה זה כשאדם ובפרט ילד משקיע ונותן את כולו ואח"כ לא מתייחסים או מעיפים את זה.. אני דיי מבינה אותך.. אני אספר לך משהו שלי- פעם אימי הייתה אצל אחותי וכשהיא חזרה רציתי להפתיע אותה ליום הולדתה, אני היחידה שהייתה מתייחסת ליום הולדתה ומזכירה לאבי.. קניתי לה מתנה בכל כספי והנחתי לה בלונים בתיקרה מעל מיטתה שתהיה לה הפתעה וכתבתי לה ברכה ועיצבתי עם התמונה שלה... כשהיא הגיעה ציפיתי שתגיד משהו והיא לקחה את מתנה, השתמשה בה ואת הברכה עם התמונה שלה מצאתי אח"כ בארון מקומט כשהיא בדרך לפח.. לא תודה ולא כלום.. (וגם אם היא אמרה מתי שהוא תודה, זה לצאת ידי חובה) ואת יודעת מה הכי כואב.. שאני כמעט היחידה שכל הזמן זכרתי את יום הולדתה וקונה לה מתנה ואבא שלי היה קונה לה בגלל שאני הייתי מזכירה לו ואומרת לו שיקנה לה (אימי כבר נפטרה לצערי) ופעם אחת שאחותי עשתה טובה שחגגה לה יום הולדת בבית והזמינה את כולם רק כדי להרשים אנשים והכל היה בכלל על חשבון אבא שלי והיא גרמה לכולם לחשוב שהכל מכיסה.. אימא שלי הזכירה אותה כל הזמן... כשבפועל אני השקעתי יותר אומנם לא הזמנתי אנשים, אבל הייתי זוכרת ומברכת אותה וקונה לה מתנות-דברים שהיא צריכה וישמשו אותה ומכיסי... אז אני בטוחה שהבנת למה אני מתכוונת -למה סיפרתי לך...
בקשר לזה שסבא שלך הוציא אותך מהמקום ונתן לסבתך, אני רוצה לומר לך משהו. מלכתחילה, היה ראוי שתכבדי את סבתך ברגע שראית אותה, היא יותר מבוגרת ממך וגם תמיד המקום שליד הסבא צריך להיות שמור לה, כי היא אשתו... אבל גם הוא היה צריך להבין שאת מתעקשת, כי את מאוד אוהבת אותו ולא כל יום אתם יחד (אני משערת), אז הוא היה יכול לומר לה, הנכדה מאוד רוצה לשבת לא כל יום יוצא לנו ככה... אז שתשב הפעם לידי ולדאוג לה למקום נוח ומכובד..
את נפגעת ובצדק, גם אני הייתי נפגעת, אבל כמו שציינתי קודם את צריכה להבין שיש אנשים שלא יודעים להעריך ולא תמיד הם לא מעריכים מכוונה רעה. יש אנשים שככה האופי שלהם או ככה הם גדלו בבית שלהם גם להם לא פירגנן מספיק, אז ככה הם ממשיכים..
אל תיקחי ללב. את מקסימה ונכדה נפלאה.. הלוואי ובעתיד תהיה לי נכדה כמוך.
אנונימית
אם היית הבת שלי באמת הייתי גאה בך.. כשהייתי בסביבות הגיל שלך גם אני הייתי כזו. ואל תקחי דברים בפרופורציות. להגיד לך למה? כי אז את תרשי לעצמך שיינצלו אותך. כנראה שלא היית צריכה כל כך להשקיע, כן הוא סבא שלך אבל תביאי משהו קטן והכל.. יכול להיות גם שהתלהבת נורא מיום הולדתו. בקיצור שנה הבאה אל תעשי את זה.
אנונימית
באותו הנושא: