אני מרגישה שאיבדתי את כל ההנאות הקטנות האלו, הכוונה ש

פעם הייתי יכולה להתלהב מטיולים והיום זה לא מה שיעשה לי טוב, פעם הייתי דואגת להשאר במרכז החברה והיום זה הדבר האחרון שמדאיג אותי אני לא יודעת איך להסביר אבל כאילו דברים שבנות בגילי יכולות להתלהב מהם לא מזיזים לי בכלל אני יודעת שהגירושים של ההורים שלי וכל מה שסובב את זה היגרו אותי אבל אני מפחדת שזה ביגר אותי נורא עד כדי כך שקשה לי לסמוך על אנשים, אני גם לא רוצה לצאת עם אף אחד כי אני יודעת שזה לא רציני בכלל בגיל הזה ומתי שהוא אני אפגע מזה ואני כאילו חוסכת לעצמי כאב מיותר אבל מצד שני זה כל הקטע לצאת עם בנים ולחוות וללמוד דברים חדשים, נהייתי מקובעת וזקנה ואני כולה בת 16, אפילו עם החברות הכי טובות שלי במשך שנים אני מרגישה פתאום מוזר אני אומרת לעצמי כאילו למה היא מתנהגת ככה כמו ילדה קטנה או למשל אני אומרת מה היא באמת לא מבינה שהיא יוצאת סתומה או קטנונית, בקיצור חפרתי ואני לא יודעת מה הקטע שלי, עזרה פליז?