אני וחברהשלי הסתובבנו כזה, ואז ראינו איזה חברה טובה שלה..

והלכנו לשבת לידה בספסל,וצחקנו..ואז חברהשלי אמרה לה שהייתי חותכת וחברהשלה התלהבה ובקשה שאני יראה לה את הצלקות והיא התחילה לישאול למה חתכתי,אז אמרתי לה שהיה לי קצת עצוב,וחברהשלי התפרצה ואמרה לא נכון לא נכון תספרי כבר את הסיבה האמיתית,אז אמרתי שאמאשלי עצבנה אותי ובגלל זה חתכתי ושוב פעם היא התפרצה ואמרה מה את משקרת ספרי לה למה את במאת חותכת. התחלתי להרגיש ממש לא נעים כי בכל זאת היא החברה הכי טובה שלי לא חשבתי שהיא תפתח שיחה כזאתי ליד סתם איזה ילדה. אז אמרתי: מה שקרת?אם את יודעת למה חתכתי אז תגידי בעצמך.ואז היא התלהבה ואמרה: טוב אז ככה היא חותכת בגלל שההורים שלה גרושים,לא הולך לך עם בנים קשה לה עם חברות... ו....שכחתי משו?. כל כך נעלבתי ולא הראתי את זה ולמרות הכל היא בעצמה חתכה ולא העלתי את זה אפילו. מה אתם אומרים נעלבתי בצדק? היא הייתה צריכה לספר את זה לחברהשלה?