התחלתי שנה שנייה של השירות לאומי ואני ממש מתחרטת על זה. אני לא יודעת מה לעשות

ממליצה לך לעזוב.. אל תפחדי מה יגידו אין סיבה שתשארי במקום שאת סובלת בו ואת בדכאון בגללו אל תעשי מה שלא טוב לך בעיקר שיש לך זכות בחירה אם להשאר או לא

השאלה מה את מתכוונת לעשות בסיום, מה מוכן לך? אם שום דבר מיוחד, וסתם ''לא בא לך'' כלשונך, לדעתי זה חבל, אם כשתסיימי יש לך תוכנית מוסדרת או תאריך יעד ללימודים כלשהם,. ואת רוצה לנוח בין לבין וקצת להתבטל, ואז לחזור שוב מהר למסלול, אז תפרשי, אבל חבל לדעתי, למה? כי יש לנו ימים טובים וכאלה שמתחילים ברגל שמאל ואז כל העולם אפור ומרגיז היום למשל זה לא יום מוצלח והאנרגיות חלשות, לכן ההרגשה שלך הכללית המעייפת, היא זמנית, מחר יהיה מצב רוח טוב, ואולי תצטערי שהיית פזיזה ומיהרת לעזוב, אפילו בגלל מעט השקלים שאת מקבלת, כדאי להתמיד עד הסוף, אל תשברי מסגרות, במבט לעתיד, זה גורם שתתאכזבי מעצמך, מה גם ששנתיים, נותן לך יותר זכויות עם השחרור, בשנה הזו, השניה את לא צריכה לדאוג לתעסוקה -סיימי אותה בנחת, אין לאן לרוץ את צעירה, עדיין לא מחכה לך שום ג'וב מובטח בפינה, את עלולה להתאכזב אם תמצאי את עצמך לאחר שתתרגלי לשבת בבית, שאינך עושה משהו יעיל עם עצמך, ואינך נמצאת במסגרת, או ללמוד משהו.

לפי התורה גם שירות לאומי לבנות זה אסור
כך שאין מה להישאר שם.
תגידי חזרתי בתשובה וסלמת.