17 תשובות
כן.
גם אם לא הייתי מחשיבה אותו,
הוא עדיין היה נחשב הילד שלי,
כי הוא יצא ממני.
גם אם לא הייתי מחשיבה אותו,
הוא עדיין היה נחשב הילד שלי,
כי הוא יצא ממני.
כן
כי אבל הייתי נגעל ממנו ומלשין למשטרה
כן.
תלוי גם בנסיבות.
תלוי גם בנסיבות.
ברור שבתור הילד שלי כן
אבל הייתי מתחרפנת נכנסת לדיכאון ולא מדברת איתו!
אבל ברור שהייתי מחשיבה אותו בתור הבן שלי
אבל הייתי מתחרפנת נכנסת לדיכאון ולא מדברת איתו!
אבל ברור שהייתי מחשיבה אותו בתור הבן שלי
כן.. זה שהוא רצח (אם כמה שזה כואב) זה לא אומר שהוא לא הילד שלי יותר
כן. אני לא יכול להתכחש לביולוגיה ולקשר הגנטי שלנו. אני כן אתבייש בו ואהיה מזועזע שהוא עשה את זה, אבל אני לא אתכחש אליו.
שואל השאלה:
אבל כאילו, הייתם שומרים איתו על קשר?
אני לא
הייתי מכחישה שהוא הילד שלי
אבל כאילו, הייתם שומרים איתו על קשר?
אני לא
הייתי מכחישה שהוא הילד שלי
אנונימית
תכלס? אני לא יודעת.
הייתי מפחדת, לא הייתי רוצה קשר אליו.
הייתי מפחדת, לא הייתי רוצה קשר אליו.
תלוי בנסיבות אבל כנראה שלא אוכל לדבר איתו תקופה מאוד ארוכה
כן.
לא בגלל שלא יהיה לי ילד כי אני פורבר אלוון
אנונימית
כן
שואל השאלה:
למה להיות מצידו? הוא רצח בן אדם
לקח חיים של מישהו
למה להיות מצידו? הוא רצח בן אדם
לקח חיים של מישהו
אנונימית
הייתי מחשיבה אותו בתור הילד שלי אבל הייתי מעיפה אותו מהבית
באותו הנושא: