אני בלחץ כי מחר חוזרים לבית ספר, אני מרגישה לא בטוחה בבית ספר כי שופטים אותך שם

מבינה אותך, פשוט תתעלמי מכולם ותעשי מה שנוח לך אל תשימי על אף אחד

אממ אני חושבת שלפני הכל את צריכה לעבוד על עצמך, בשביל עצמך. את צריכה לדעת מי את ומה את שווה ולא לפחד להגיד את זה בקול ואת הדעות שלך. זה לוקח סמן אבל לומדים את זה.
אני סיימתי בית ספר ועצובה מזה חחח

שואל השאלה:
כן אתן צודקות, אבל אי אפשר להתעלם מהמון דברים...

ברור שאי אפשר, אבל השינוי מתחיל בך.
בתור אחת שהיה לה חוסר ביטחון וסבלה המון ביסודי ובחטיבה, אני יודעת שזה אפשרי. אנשים תמיד יגמרו לך להרגיש לא בנוח אפילו לא בכוונה אבל ברגע שאת יודעת מי את ומה היחס שמגיע לך מאחרים, זה נהייה קל יותר.

אותו דבר כמוך

שואל השאלה:
לפני כמה ימים ישבתי ולא עשיתי כלום, סתם ישבתי רגיל, היו שעתיים רצופות ואני אף פעם לא מדברת או משתתפת. אז פתאום אני קולטת ילדה אחת קוראת לחברה שלה ואומרת " תראי אותה " ומסתכלת עלי וצוחקת, היא אמרה לה גם איזה משהו שלא שמעתי. לא היה אכפת לה בכלל, הסתכלה לי ישר לעיניים.
( אגב, היא נחשבת כעשירה, כנראית מהמם, כ"מלאת חברים" )
עכשיו תבינו, אני לא יודעת למה אני לא מדברת בבית ספר והלוואי שכן הייתי, אבל הדברים הכי קטנים האלו ממש נחרטים בלב, אני יודעת.. מי היא בכלל.. אבל בכל זאת, אם היא עשתה את זה אז כנראה משהו בי נראה מוזר או.. לא יודעת למה היא אמרה את זה.
בכל מקרה, אין לי כוח כבר לחשוב על איך אני נראית או מתנהגת או על זה שכולם משתתפים ומדברים עם אחד השניה ואני לא, ולמה רק אני יוזמת שיחות ואנשים לא יוזמים איתי, חוץ מכמה, אני לא נראית מאוד רע או משהו..

בואי שנייה נחשוב על הילדה ההיא, אני באמת מרחמת עליה. אני לא תמימה וגם אני אומרת דברים על אנשים, אבל לא סתם ככה כשלא עשית כלום. בסהכ היא ילדה מסכנה, היא מנסה לגרום ליחס מחברה שלה ע"י 'השפלה' ( זה לא השפלה כי לא עשית שום דבר, הבנת)
כמו שכבר אמרתי לך, ברגע שתהיי שלמה עם עצמך יהיה קל קל להתבטא ולהיות מי שאת.

שואל השאלה:
כן לא עשיתי שום דבר, ישבתי רגיל.. אבל כנראה משהו בי מוזר

נכון
אבל לדעתה מוזר זה נורמלי של מישהו אחר
הדברים שעברת בחיים מגדירים את נקודת המבט שלך
בגלל זה אני אומר לאנשים אף פעם לא לשפוט לא משנה מה

פאק פשוט נראה שאני רשמתי את זה
אותו מצב בדיוק כמוך
אני מתנתקת מעצמי פשוט
אין הרבה לעשות חוץ מלהתמקד במשהו שיסיח ויעביר את הדעת והזמן מהאנשים מסביב והמסגרת הזאת שנקראת בית ספר

תביני איך אנשים חושבים עליך: הם לא מכירים אותך באמת אז הדעה שלהם פשוט אין לא נכונה.
לדוגמא, אם אני חושבת שאוסטרליה מכוערת אבל בחיים לא הייתי שם, זה לא הגיוני.
אותו דבר לגבי הדעה שלהם.
הם לא חיים את החיים שלך, הם לא יודעים את מה שאת יודעת, הם לא עברו את מה שאת עברת, אז את לא יכולה לקחת את דעתם לתשומת לבך.
אין להם את כל העובדות אז הם רואים בקושי חצי תמונה. אל תהרהרי במילותיהם ואל תחפשי היגיון כי לא תמצאי אותו.

אנחנו מומחים של עצמנו, יודעים כל פגם וכל דבר בגוף שלנו ובחיים שלנו כמו מומחה לרכבים שמכיר כל פרט קטן על מכוניות שאנחנו לא.
העניין הוא שאנשים לא מתעניינים בך עד כדי כך, משום שהם עסוקים במה שאת חושבת עליהם.
זו הסיבה שאת צריך להיות שמחה עם מי שאת שלך ולצחוק על הפגמים, פיזית או באופי.
רוב הסיכויים שאת חושבת עליהם יותר מדי בעוד אחרים, אין להם זמן לגבש דעה מורכבת לגבייך כי יש להם בעיות משלהם.

ואם מישהו מנסה להעליב או להפיץ שמועות, את יכול להיות מאושרת שיש לך יותר ביטחון ושאת יותר טובה מהם, כי הם רק עושים את זה כדי להרגיש טוב יותר- שזה למעשה פתטי.
אנשים בטוחים בעצמם ומאושרים אינם פוגעים באנשים אחרים בעיקר משום שא) הם באמת מרגישים בנוח עם עצמם בלי כל הרעש הרעיל והרכלני, וב) הם לא מבזבזים אנרגיה על אנשים שהם לא מסכימים איתם או אוהבים להיות בסביבה שלהם.
את לא הדעה של מישהו שלא מכיר אותך.
אל תעריכי אותם ברמה כזו גבוהה שתצליחי להעלב מהם. אל תעריכי אותם בכלל.
תשבי בצד עם אוזניות, תשמעי מוזיקה שאת אוהבת, תעשי מה שכיף לך!
אל תסתכלי עליהם, אל תדברי איתם, תחשבי על כל הכיף שאת הולכת לעשות בבית. מוזיקה תמיד עוזרת.
תרימי את הראש, את שווה הרבה יותר מכל אחד מהם.
שהם ירגישו לא נוח כי הם מטומטמים, אצלך הכל בסדר.

אימלה אני כמוך יותר נכון הייתי ממש כמוך.. אני חוזרת לבית ספר בשני (מתחיל אצלי בארץ שאני גרה בה בשני) וכבר עכשיו יש לי פחד נוראי. שנה שעברה ביסודי בכלל לא באתי כי לא היה לי רצון שיעורים שלמים שתקתי ולא הרמתי יד אף פעם כבר אפילו המורה לקחה אותי תמיד.

עברתי בית ספר, ומצאתי חברים חדשים והרגשתחי סוף סוף אני והתחלתי להשתתף בישעורים בקטנה, אבל את, תתעלמי מהם זה מה שאני עשיתי מה אכפת לך, תתחברי לאנשים בכיתה שאת סומכת עליהם או מהשכבה. שימי ז*ן על אנשים כמוה.
אפילו שזה מטומטם אולי תעברי בית ספר אם יש הזדמנות תכירי אנשים חדשים זה עוזר, ךפחות לי עזר.

תקחי בבקשה קצת אומץ בשבילנו פה בסטיפס שעוזרים לך, ולכי על זה תבני בטחון ואל תתני לאף אחד להרוס אותו שמעת?
אם את רוצה לדבר אני בפרטי מאחלת לך בהצלחה <3