בבקשה תיכנסו, זה קצת ארוך אבל אני לא במצב טוב עכשיו

אני לא יודע.ת מי אני כבר, מה אני.
נמאס לי, קשה לי, לפעמים אני מרגיש.ה שעדיף כבר למות..
הבלבול שאני חווה, התסכול, אני כבר לא יודע.ת.
אני בן?אני בת?
אני אוהב.ת בנים? אני אוהב.ת בנות? או את שניהם?
חתכתי פעמיים, בפעם הראשונה הבטחתי לעצמי ולעוד חברה שלי שראתה את זה שאני אפסיק, אבל אז זה קרה שוב. אני מאוכזב.ת
אני מאוהב.ת בה, אבל היא לא שמה עליי, למה? למה?
למה אני צריך.ה שיישבר לי הלב עוד פעם, לא מספיק זה כבר קרה?
למה אני צריך.ה להיכנס לדיכאון בגלל החברה הכי טובה שלי שהיא כבר לא ממש החברה הכי טובה שלי ואם בכלל חברה. למה היינו צריכים לריב ולגרום לשנינו להיות במצב חרא?
למה היא הייתה צריכה לחתוך בגללי ואני בגללה?
אז קשה, ואני סובל.ת כל יום, אבל אני צריך.ה לזייף שהכל בסדר.
שוב לעטות מסכה, שוב לא להיות אני, כמו תמיד.
מסכה של הכל בסדר.
מסכה של זהות לא אמיתית.
מסכה של מי אני.
מסכה של הדברים שאני אוהב.ת.
מסכה של אני מאושר.ת
מסכה של חברות.
מסכה של הצלחה וביטחון.
מסכה תמידית ששם, ורק בלילה וכשאני לבד אז אני לאט לאט משיל.ה את המסכה.
אבל אני כבר לא יודע.ת מי אני ומי המסכה.
בבקשה, למישהו אכפת בכלל ממני?
אין, לאף אחד לא אכפת ואני גם מבין.ה אותו. מה הוא צריך?
למה הוא צריך להתעסק עם אדם כל כך מתוסבך כמוני.
למה שמישהו יאהב אותי?

אני לא מרגיש.ה שאני יכול.ה לשאת את זה יותר.
נכון?
בבקשה, עזרה, מישהו?