מהם הדברים שהכי זכורים לכם מהילדות שלכם?

רגעים עם המשפחה שלי לפני שההורים שלי התגרשו, שהייתי יוצאת כל יום והיו לי מיליון חברות עד שעברתי דירה

שטויות שאני ואחים שלי היינו עושים יחד.

כשגרתי במיאמי (תקופה יפה ביותר) ומהילדות שלי בארץ עדיף לא להיזכר -,-

אוסף הבראץ הענק שהיה לי וכל הזמן הייתי עושה איתן תצוגות אופנה (וואי עכשיו שאני חושבת על כל הכסף שהלך על הבראץ האלה ומה הייתי יכולה לקנות במקוםxd)

דברים שאני מעדיף לא לזכור בעיקר...

שגרתי עם אחותי ואבא שלי, והיה טוב
היום אבא שלי עזב את הארץ ואחותי כבר גדולה והתחתנה וגרה עם בעלה ואני כל כך מתגעגעת לפעם

דורה
בירה שחורה
אילת
החתונה של ההורים שלי
נסיעות משלומי (שזה ליד נהריה שזה ממש ממש בצפון) עד לאילת.
צ'יפס ושניצל
ושהייתי דומה לדורה

מלא אזעקות ומלחמות בעיקר.. עד שעכשיו עברנו דירה ויותר טוב:)

הדבר שאני הכי זוכרת זה בגן חובה שהאשימו אותי על משהו שלא עשיתי ושלחו אותי לשחק בחוץ

אני עדיין לא סובלת את הילדה שהאשימה אותי.

משחקים עם בובות, טיולים עם ההורים, לבקר את סבתא וסבא כמעט כל יום, מלחמת לבנון ה-2 לצערי (אני גרה בצפון אז הרגישו את זה אצלנו ממש)

הייתי גיימרית עם אח שלי... היינו משחקים הרבה והיה כיף
היה רק פלאפון מקשים ולא היה מגע...
בנוסף- הייתה לי משפחה מאוחדת והיינו יוצאים הרבה לטייל כולם ביחד,
היה את איי מקס והלכנו כמה פעמים שהייתי קטנה, עכשיו סגרו את זה...: (

שלא היו עוד אייפונים וכל הסמארטפונים האלה! חח
הפלאפון הראשון שלי היה פלאפון סמסונג עם מקשים שאפשר להחליף לו 3 צבעים של כיסויים ואז עוד התלהבתי מזה xd
גאה להגיד שגדלתי בתקופה לפני כל הפלאפונים של היום, היום לכל ילד בכיתה א כבר יש אייפון.

שגרתי בניו יורק והייתי הולכת עם המשפחה שלי לסנטרל פארק

גרתי במקום אחר, היו לי מלא חברות ועשינו ביחד מסיבות פיגמות עם משחקי קופסא כאלה חח,
אני גם זוכרת שההורים שלי באמת קנו לי כל מה שרציתי (ובתור ילדה רציתי המון שטויות), ושהיינו נוסעים לטייל המון והיום אנחנו כבר לא מטיילים והמצב לא טוב כמו שהיה והקשר עם החברות התנתק מאז המעבר דירה לפני כמה שנים...
תקופה יפה בסך הכל

השירים! היו שירים כל כך טובים אז
המוזיקה של היום פשוט חרא

ריבים, מכות, חרא אופי

התגובות פה ממש עצובות
ואני בן אדם ממש נוסטלגי אני כל הזמן חושבת על העבר אז זה עשה לי רע לקרוא את זה
אוף
אני שונאת איך שהדברים נראים עכשיו ואיך הכל השתנה

שוקו shock של תנובה.
זה השוקו הכי טעים בעולם! חבל שהפסיקו לייצר אותו

ברוגז ושולם

הפרדס ובעיקר דברים רעים

את היום שההורים שלי התגרשו, מכות, לא יודעת למה לא עולים לי דברים טובים

הוא
התחלנו בתור שכנים, ואז עלינו לכיתה א והיינו יחד בכיתה, ההורים של שנינו היו חברים והם אמרו לנו שנחזור יחד מבית ספר כל יום וככה התחיל הקשר, תמיד בסוף יום היינו חוזרים ביחד, ופעם אני הייתי הולכת אליו ופעם אחרת הוא אליי והיינו משחקים בצעצועים וכל מיני משחקים, זאת הייתה ידידות תמימה ללא שום דבר מעבר וזה היה כל כך כיף
עלינו לכיתה ב והכל המשיך, גם את כיתה ג עשינו ביחד, אני זוכרת שממש נקשרתי אליו בצורה משמעותית ואז עוד הייתי קטנה ותמימה ולא הבנתי איך העולם עובד,
יום אחד בכיתה ד הגיעה לכיתה ילדה חדשה שהרסה לי את הכל, היא לקחה אותו ממני ולאט לאט הקשר החל להתנתק, כבר לא חזרנו ביחד כל יום, כבר לא היינו נפגשים כל הזמן, כבר בקושי היינו מדברים
בכיתה ה הבנתי שזהו אני עוברת דירה לעיר אחרת, היה לי קשה לחשוב שלא אראה אותו יותר אבל הרגשתי שגם ככה הקשר התנתק ולא יהיה לו אכפת
אני זוכרת ביום של המעבר ראיתי אותו מחוץ לבניין והוא ראה אותי ליד המשאית של המעבר, חייכתי אליו וחשבתי שאולי הוא יבוא אליי לפחות להגיד להתראות, הוא חייך והמשיך לבית שלו ומאז לא ראיתי אותו יותר
הוא הידיד האמיתי והכי טוב שאי פעם היה לי והיום שנים אחרי אני נזכרת בו ומתגעגעת ותוהה אם גם הוא זוכר אותי

ששיחקתי! הרבה שיחקתי עם חברים, בחצר, בחבל, בגומי, באמת או חובה, שהחבר של אחותי היה קונה לי ארטיקים, שהייתי ילדה טובה מתוקה ותמימה, שראיתי ילדה בודדה ריחמתי עליה וצירפתי אותה לחבורה, שהייתי חברה דם של ילדה שיש לה אוטיזם והתלהבתי ממנה, והייתי מתוקה, היה לי לב זהב

דברים מהמצב הנוראי שהיה לי בבית לפני שההורים שלי יתגרשו.. זה חוזר כל הזמן בלופים ביום יום..

והיה ילד אחד.. שהייתי נפגשת איתו המון בגיל שבע שש כזה.. אני זוכרת אותו ממש טוב אבל הוא עזב את הארץ.. אני זוכרת כמה הייתי מבואסת.. אוף אני מתה תדעת איםה הוא עכשיו ואם הוא זוכר אותי בכלל

בעיות כלכליות, קושי, גזענות, ניצול מאנשים שאהבתי ועד כמה הייתי תמימה אז. זה לא כאילו אין לי זיכרונות טובים פשוט זה עצוב כי הטובים נמחקו והרעים מזכירים לי למה הפכתי להיות היום לאדם סגור

למה שלא תנסי לחפש אותו וליצור איתו קשר?^

מיקמק

שירקו עלי

המושב בעיקרון (עכשיו אני גרה בעיר כבר איזה 8 שנים) הבית שהיה לי שם, הסוסים

פוקימון
דיג'ימון
פוגים
קלפים

אנונימית אחת למה באמת שלא תנסי לחפש אותו באינטרנט או משהו כזה ותחדשו קשר? אני בטוחה שהוא זוכר אותך

לפני שלוש שנים חיפשתי אותו בפייסבוק ומצאתי וכן רציתי להוסיף אותו ולשלוח הודעה אבל לא היה לי אומץ,
עכשיו שאני מחפשת אותו זה כאילו הוא נעלם לגמרי מהאינטרנט, אני לא מוצאת אותו בשום מקום: (

אלימות והתעללויות שעברתי
גם פיזיות, גם ורבליות וגם מיניות.

חברי ילדות, כל כך מתגעגע אליהם

קניון הזהב בראשון
משחקיות אסימונים
החברה הכי טובה שלי שאשכרה אחרי 9 שנים של נתק מצאה אותי באינסטגרם
פוגים (אמא שלי מורה והיא החרימה לאיזה ילד קופסא ענקיתת ונתנה לי וגם דוד שלי עבד במפעל של הפוכים והוא הביא טונותת)
לגוו יש לנו קופסא ענקית של לגו
הגננת המדהימה שהייתה לי שמתה מסרטן):
הטיילת בבת ים
כל החיים שלי במרכז הארץ ועברנו לצפון): אני ככ מתגעגע למרכז לראשון בעיקר ושנה הבאה אני אחזור לשם בעזרת השם כי אני אלך לפנימיה בחולון ליד ראשון (:

שהכל היה כל כך פשוט, לא ידעתי מה זה דאגות אמיתיות בחיים, לא תיארתי לעצמי שכמה שנים אחרי זה הכל יהפוך להיות כל כך הרבה יותר קשה, מסובך ומתיש ורק חיכיתי להתבגר, ולא הערכתי מספיק את התקופה התמימה וחסרת הדאגות הזאת..: (

סליחה אני עדיין בילדות, אני רק בת 15 יש לי עוד חלב על השפתיים.

שדוני! נסגר לפני שנים ):

1. אני ואח שלי היינו עושים שטויות אז הייתה פעם אחת שהשכנים מעלינו עשו רעש אז לקחנו גרב ומילאנו אותה בבוץ ואז זרקנו להם לשולחן שבגינה את הגרב עם הבוץ (הם היו ערסים כאלה זה היה שולחן של אלכוהול וסיגריות וכאלה)

2. הייתה לנו שכנה שתמיד צעקה עלינו ואמרה לנו אני אתקשר למשטרה ויעצרו את ההורים שלכם והיינו שונאים אותה והיא תמיד פחדה מחשופיות (חילזון בלי קונכייה) אז פעם אחת הדבקנו לה חשופית לידית של הדלת ואז שמנו לה חבילה כזאת רחוקה מהדלת אבל נראית לעין, דפקנו על הדלת של הבית שלה וברחנו ואז היא פתחה את הדלת ראתה חבילה יצאה לבחוץ, באה לסגור את הדלת עם הידית ואז התחילה לצרוחחח ברמות והתחילה לבכות ואנחנו בכינו מצחוק חחח חחח חחח חחח אמא זה אולי הדברים הכי מצחיקים שהיו לי בחיים.

3. אני ואח שלי היינו תמיד קוטפים כל מיני עלי רוזמרים וסוחטים את המיץ שלהם ומכינים מזה בשמים והיינו שמים בזה מים וקרמים של אמא ואז היינו אומרים שנמכור את הבשמים האלה ובכסף שאנשים יתנו לנו אנחנו נקנה אוכל לאנשים עניים, היינו מבלים שעות בלייצר מים עם ריזמרים...

4. אמא שלי הייתה חולה על סף מוות והיא לא הייתה בבית שנה ואני זוכרת שכל פעם כשהיינו באים אליה לביקור אני אח שלי ואבא שלי היינו לוקחים איתנו כוסות והיא הייתה מנשקת לתוכה מלא פעמים ואז סוגרת עם נייר כסף והיא הייתה אומרת לנו שבכל פעם שנרצה נשיקה נפתח את הכוס וניקח נשיקה אחת, היא תמיד אמרה לנו אל תיקחו יותר מנשיקה אחת כל פעם כדי שלא יגמרו לכם... היא הייתה בטוחה שהיא עומדת למות אז היא הכינה לנו מלא כוסות. ברוך השם היא שרדה את המחלה הזאת והיום היא החברה הכי טובה שלי...

בעיקרון לופ של מכות מאבא- מכות בבצפר- מכות מאבא- מכות בבצפר
דם, בכי של אמא, ניסיונות בריחה ובגידות של אמא, בקבוקי אלכוהול, גג של בניין, בית חולים, פסיכיאטרים, בריונות, צחוק אכזרי של ילדים, ואת המילים "מכוערת", "טיפשה" "דחויה", "אף אחד לא אוהב אותך" וזה רודף אותי, לא רק המילים, העובדה שהן אמת טהורה.

כשהייתי קטנה אני ואח שלי היינו צריכים לישון ב-9 בכל זאת, והוא תמיד ישן אצלי בחדר וראינו שמש או גור ואוח כל הלילה וההורים (לפני הגירושים) היו בסלון עכשיו, הסלון שלי פעם היה ממש ליד המטבח זה אומר שאם מסתובבים אחורה אפשר לראות אז אני זוכרת שתמיד הוא או אני היה הולך ומעסיק את ההורים בזמן שהשני זוחל מתחת לשולחן או מהר בריצפה מוציא אוכל ורץ חזרה לחדר כדי שנאכל כל הלילה. בחיים לא אשכח