15 תשובות
את החיים
אנונימית
את הרגע הזה שאיש מבוגר שבר לי, ילדה בת 3-4, את היד.
אנונימית
את עצמי וגם זה לא בטוח
יש לי זכרון של כיסא
תקופת היסודי
אותה
היא בראש שלי כל יום, כל דקה
אנונימית
כשאחותי הקטנה נולדה
שירים של סדרות שהייתה רואה כשהייתי קטנה
איך לקרוא
חשבון של כיתה א'
את הרגע שראיתי את הכלבה שלי זואי בפעם הראשונה
אנונימית
אישה אחת ששיבשה לי הרבה
התחרטתי שכתבתי את זה.
אנונימי
יאו אנונימי זה כל כך עצוב: ( אני עומדת לבכות מה זה הרוע הזה? זה מזוויע.
אנונימית
את הרגעים שהייתי מחבקת את אבאשלי והוא היה מנשק אותי בלחי ואהבתי אותו כל כך
(אני כותבת את זה עם דמעות אני כל כך מפגרת)
אנונימית
את עצמי.
מחפשת תקווה
את המכות מאבא שלי, הבריונות האלימה, המילים שכתבו הילדים על הלוח, "סטייסי המכוערת, הטיפשה, הדוחה, המגעילה, הז.. וכ'ו, ואת העובדה שהן אמת, את העובדה שאף אחד, א-ף א-ח-ד לא מסוגל, לא יכול לאהוב\לחבב\להרגיש אליי רגש כלשהו, אמיתי, חם, אכפתי... משהו שהרגשתי איכשהו מהלב המרוסק שלי דרך כל הכאב, אף אחד בחיים לא הרגיש לא מרגיש ולא ירגיש אליי את מה שהרגשתי לקראשים ולאקסית, אני בלתי ניתנת להתאהבות, אני אנטי רומנטיקה

והדבר הכי כואב שבחיים לא אשכח
אותה
את הנשיקה הראשונה שחלקתי איתה
ואז היא חלקה, איתו, מישהו אחר
כל נשיקה שלה
כל חיבוק שלה
התחושה החמה שהיא גרמה
ואת הכאב החד הזה בחזה כששמעתי אותה אומרת
"אני בגדתי בך"
"אני ישנתי אצלה"
"הייתי איתה"
"התנשקתי איתו"
"אני נפרדת ממך"
את הפרפרים השחורים בבטן, פרפרים מפחד, כששמעתי את השמות של הכל האנשים שהיו איתה, עם כולם זה אמיתי, אבל לא איתי...
ואת התחושה הקרה שנשארה אחריה...
את האונס שעברתי...

את הבריונות שעברתי כל תקופת הבית ספר-חט"ב-תיכון

את כולם יודעים על הפרעת האכילה שלי ומתעלמים מזה
יש שני דברים מהזמן האחרון ששתי אחיות שלי אמרו לי שאני לא אשכח..
וימי הולדת של אנשים קרובים לי או שהיו קרובים אליי
ואת ההריונות של אחותי
ואני ממש סנטימלית (ככה אומרים?) אז אני לא אשכח המון דברים חשובים לי