איך חיית המחמד בבית שלכם השפיעה עליכם?

חורים בעור התוף, אבל לא רק' בעיקר דברים חיובים חח

לא יודעת אם אפשר לאהוב משהו כמו שאני אוהבת את החתול והכלבה שלי, הם לימדו אותי שחיות ככ הרבה יותר טהורות מבני אדם, אין להם שום יצר של רוע.

החתול שלי היה כמו התינוק שלי, היה לי אותו מגיל 12 והייתי ישנה איתו כפיות בלילה. כשהוא נפטר לפני כמה חודשים קעקעתי ציור שלו על היד שלי. אין דבר יותר טהור מחיית מחמד- הוא פשוט החבר הכי טוב שלך.
אז.. בעל חיים, משפיע יותר ממה שאפשר לתאר.

בזכות הכלב שלי לא התאבדתי

בזכות הכלב שלי אני מגלה חמלה אצלי וטהור ודאגה לאחר

התחלתי להשתין על עצים ברחוב

חחח כן, לדעת שאפשר גם לז** שמיכות: ברצינות הכלב שלי כל הזמן קורע ומז*** את השמיכה שלוxd, וכך למדתי שאפשר לז*** שמיכותxd אל תדאגו אין סיכוי שאי פעם העשה את זהxd

אחותי הגדולה הביאה חתול (היע גרה בקומה נפרדת, לכן זו דירה משלה) ומאוד פחדתי ממנו בהתחלה כי אני לא רגילה לחתולים והוא גם היה אחד טראומתי.
לאט לאט הוא נפתח אלינו יותר והיום, כבר אחרי חצי שנה, הוא נותן לי להרים אותו והוא מלקק אותי והוא שרוט לגמרי^-^ אני חולה עליו^-^
וכל התהליך שעברתי איתו מאוד ריפא אותי נפשית מהמון לחצים.
הוא היצור הכי מדהים בעולם.

הכלבה שלי נותנת לי ביטחון, נותנת לי סיבה להשאר

היה לי כלב 8 שנים, והוא היה החבר הכי טוב שלי, השפיע עלי ממש לטובה.. ישנתי איתו בכל יום, הייתי משחקת איתו הרבה ומשתוללת איתו ומתנהגת כמו מפגרת חח, פשוט החיים שלי הדבר הזה.. והוא נפטר לפני 3 חודשים, וזה הכניס אותי להלם ולעצב מטורף.. לא הצלחתי לקלוט את זה שהוא לא יהיה איתי יותר
לפני חודש אימצתי עוד כלב, והוא הכי מתוק שיש.. אפילו מזכיר לי את הכלב הקודם, היה לי חור בלב כשהכלב הראשון נפטר ועכשיו הוא התמלא..

הו וואו
הכלב שלי הפך את החיים שלי לטובים יותר.
בכיתה ו נכנס לי הרעיון למוח
לא היה לי מושג ולא היה אכפת לי מה הגזע או המין או הגיל. רק רציתי כלב.
אמא הסכימה
אחים שלי נסחפו אחרי ברעיון (ככה זה שיש אחות בכורה חחח)
ואבא לא הסכים.
לא וויתרתי בקלות וממש אני ואחים שלי עשינו מחאה (סתם תלינו דפים בכל הבית שכתוב עליהם אנחנו רוצים כלב)
לבסוף הוא נכנע.
ופשוט אימצנו אחד.
זכר, בן 6, שועלי מעורב, משיר שיער.
וכנראה לא מאולף.
זה לא הפריע לנו.
פשוט כל כך שמחנו מזה שהוא שם.
(דרך אגב עכשיו הוא ואבא שלי ממש נשמות תאומות)
הוא הפך לחלק בלתי נפרד מחיי, ומחיי כל המשפחה כולה (יש ממש ריבים אצל מי הוא ישן בלילה)
כל פעם שעובר עלי משהו קשה הוא פה
ועכשיו הוא מנמנם על הבטן שלי, ואני כל כך מאושרת.
אז כן, זה השפיע עלי לטובה.

בזכןתה אני צמחונית ושואפת לטבעונות

בזכות הכלב שלי, נהייתי יותר רגועה ונתן לי כמות מסוימת של אחריות.
הוא מראה לי שלא משנה מי אני, מה התכונות שלי ומה אני עושה, תמיד יהיה מישהו יאהב אותי, לא משנה מה.
הוא פשוט נותן את כל האהבה שיש לו, ואני נותנת לו בחזרה :)

וואו
פשוט כל מה שאמרתם נכון
להוציא ממצבים קשים להרגיע או סתם לשחק
קיצר
שווה לאמץ/לגור/לטפל בכלב

הכלב שלי הביא המון אהבה לבית. ופינוק.

לפעמים אני בוכה מרוב שאני אוהבת אותה