הגעתי למצב שקשה לי להיות בבית קראו פרוט/ כתבתי הרבה אז סליחה על זה..

ההורים שלי בריב כבר כמה שנים טובות אז אמא שלי יושנת אצלי בחדר
וממש קשה לי עם זה כי זה מונע ממני להזמין חברות לישון אצלי אבל לא חשוב
כבר כל כמה ימים אמא שלי רבה איתי על שטויות וזה כבר מגיע למצב
שאני במקום לחזור ישר הבייתה אני הולכת לחברה הולכת לכל מקום אפשרי ובסוף הביתה
וממש כל פעם שאני מגיעה הביתה אני מרגישה שאין תקווה
וזה מפריע לי כבר מאוד
זה כל הזמן ככה
ואני מרגישה שזה משפיע עלי איפה שהוא בלב
ואני לא רוצה להגיד שאני רוצה לעבור לפנימיה או משהו כי אני לא בטוחה שבא לי
ומצד שני אני מגיעה הביתה אני מרגישה שאני דורכת על מקום חרא בקיצור (סליחה על הביטויים)
ואני מרגישה תסכול רב אבא שלי יודע זאת והוא אומר לי כל הזמן אני מבין אותך
אבל מה עוזר לי שאתה מבין אותי ולא עוזר לי
ואמא שלי היא כמו ילדה קטנה כזאת "כמו שנכנס מהר כך זה יוצא מהר" והסברתי לה מלא פעמים שזה פוגע בי והיא לא מבינה
ויום לפני היום הולדת שלי היא רשמה לי (בגיל שלי מקבלים הרבה שכל.) וזה די מפריע לי כי כאילו למה שאני אקום כל בוקר בוכה וכל לילה אישן בוכה
אפשר עזרה?