תשובה אחת
ביישנות, שנה בערך ביסודי.
פסימיות, חודשיים בערך גם ביסודי.

עשיתי את זה בעזרת שינוי המחשבות ושינוי שפת הגוף, לא חיכיתי להרגיש משהו, פשוט הכרחתי את עצמי להתנהג בחברותיות ולהתחיל שיחות ולגשת לאנשים ולשדר ביטחון וחום.
אותו דבר לפסימיות, חזרתי בראש מלא פעמים על מחשבות חיוביות, עודדתי את עצמי בראש למרות שעדיין התכוננתי לסיטואציה הגרועה ביותר.
בעצם עשיתי הפוך ממה שבא לי לעשות.

בקיצור השתלטתי על החשיבה שלי כי הבנתי שזה מה שיוצר את ההתנהגות שלי. הרגלים יוצרים אופי לכן חזרתי על זה מספיק פעמים עד שזה התקבע אצלי והפך לנורמה.