בנים אני חייבת להבין אתכם

אוי, גם...

בואי תני לי לספר לך שאני הייתי מאוהב פעם אחת והרגשתי בדיוק מה שכתבת

לא נכון. אני דווקא יכולה להבין את זה. אבל לא יכולה להבין שיש בנים שמתנהגים כמו המעריצות הקיצוניות של ג'סטין ביבר 0_0

וואי תמיד הרגשתי ככה.. כמו שאמרת

בטח שכן יש ילד שמאוהב בי והוא כל היום חופר לחברות שלי לדבר איתי ושהוא אוהב אוץי ואת הריח שלי את הקול שלי את הדיבור שלי וכל דבר שאני עושה בקטע שבהתחלה זרמתי איתו ועכשיו באמת שכל האהבה שלו אליו זה מעיק (אני לא אוהבת את ההרגשה שמישהו חושב שאת מושלמת וזה עולה לי על העצבים)

הרגע נעלבתי בשם כל העם הגברי.
בטח שכן!
זה שאנחנו בנים לא אומר שאסור לנו לאהוב

אנחנו כמוכן בדיוק, שאתה מאוהב זאת תחושה עילאית, אתה רק רוצה לחבק אותה כל היום, לאהוב אותה ולגרום שיהיה לה רק טוב כל הזמן, ברגע שאתה רואה אותה אתה פשוט מתמלא סוג של שמחה, אבל לא שמחה רגילה, שמחה מיוחדת כזאת. רק חבל שכזה נכשל אז הכל מתהפך.

בואי תשמעי משהו.
אני יודע שאת חושבת ככה, כי זה נראה כאילו בנים לא מנסים להראות את הרגשות שלהם ושהם כביכול קשוחים ושמים פס וזה... מה שאני מאוד יכול להבין. ובנות, מצד שני, תמיד חושבות על בנים וכמה שהן רוצות להיות איתם וכאלה...



***אבל***!


אני תמיד חשבתי ההיפך! תמיד חשבתי שבנים חושבים על בנות כל יום כל היום בעיקר כשהם מאוהבים, אבל כעיקרון, תמיד! ושבנות הן הכי כאילו בסנוב שלהן ותמיד צריכות שיעריצו אותן ורואות בפניהן רק את בית הספר, הורים וחברות, ושהן אף פעם לא חושבות על בנים.


רק מאז שנכנסתי לסטיפס (שנתיים פה) התחלתי יותר להבין שגם בנות ככה...

ובתור בן אני אומר לך: אנחנו כמוכן בדיוק. אני הייתי מאוהב מגיל 6 עד גיל 12 באיזה מפגרת אחת שהייתה איתי כל היסודי.

אז כן, אנחנו אותו דבר, פחות או יותר...

ואו אני חושבת כמוך
לדעתי יש בנים כאלה אבל נדירים