6 תשובות
אם את לא תפרטי אנחנו לא נוכל לעזור לך לפתור את הבעיה
נוכל לתת לך רק ניחומים כמו את יפה כמו שאת או את הכי יפה בדרך שאת בוחרת בה אבל תכלס זה לא יעזור

אז תפרטי...
אם את לא שמחה עם עצמך אולי תנסי לשנות משהו
אני לא אומר שזה קל לשנות אבל זה בהחלט ההרגשה טובה שיש לראות שינוי בעצמך ולהגיד "אני עשיתי את זה" בין עם זה להרזות או להשמין או אפילו ללמוד להיות בנאדם אחר

אין לי בעיה לנסות לעזור בפרטי עם פרוט
יש לך בול את המקרה שלי... אני ילדה מתולתלת, לא חסר לי חצ'קונים על הפנים... אני מלאה כזאת - שמנמנה, ואף פעם לא הייתי מרוצה עם זה, אבל ברגע שהתחלתי להבין כמה יפה אני, וכמה לא אכפת לי מה אחרים אומרים, זה הכל רק השתפר... הלכתי לקוסמטיקאית ויש לי פחות חצ'קונים, וכן... אני שמה מייקאפ כל יום לבית ספר... לגבי התלתלים שלי, פשוט התחלתי לנסות קרמים שונים שיגרמו להם להיות פאקינג יפים, וחיפשתי חיפשתי חיפשתי.. בסוף מצאתי, ומעולם לא אהבתי את התלתלים שלי ככה, ובאשר לבטן השמנמנה שלי, התחלתי ללכת לחדר כושר בנוסף לחוג שלי, ועכשיו הבטן שלי רזה... ואני פשוט התחלתי לאהוב את עצמי, התחלתי לעבור דבר דבר על הדברים שאני לא אוהבת בעצמי, ולתן... ואני יכולה להגיד לך משפט שככל הנראה בנות שבטוחות בעצמן בחיים לא יבינו... אבל אם לאהוב את עצמך דורש ממך לשנות את המראה החיצוני כמו החלקה ודברים כאלה... זה בסדר גמור! כל עוד זה לא ייפגע בך (פיזית או נפשית) אז עדיף לך לעשות את זה מאשר לא לאהוב את עצמך.. תאמיני לי שבחיים שלי לא הייתי כזאת מאושרת, אני פתאום אוהבת להסתכל במראה... ונכון שאני צריכה לקום איזה 45 דקות לפני הזמן הרגיל שלי אבל זה בסדר! כל עוד אחר כך אני לא אתחיל לבכות מול המראה ואתחיל לחשוב כמה אני רוצה להיות מישהי אחרת... אם את רוצה עוד עזרה את תמיד מוזמנת לפנות אליי בפרטי!
אנונימית
שואל השאלה:
מגיל קטן אני שנאתי את הגוף שלי, תמיד טחנתי בלי סוף, ואני מדברת שחצי מהייסודי עד כיתה ד' הייתי חוזרת הביתה ופשוט טוחנת ארבע מילקי ברצף.
אני מרגישה כל כך רע עם עצמי, אני רזיתי היון מאז אבל
דיי
אני פשוט שונאת את הרגליים, את המבנה גוף שלי, את הפנים, את הכל.
תמיד היו דואגים להזכיר לי שאני זאת השמנה הזאת, האבו גבר הזאת.
הגרב בחורה הזאת ועד עכשיו. עכשיו גם יש לי משקפיים, וגם על זה לא מניחים לי.
אני שונאת את עצמי כבר, הייתה תקופה שהייתי שורטת את עצמי ומרביצה לי
והיו כמה פעמים שניסיתי להקיא (לא הצלחתי)
הייתי זורקת כל פעם את המשקל שלי לצד השני של החדר אחרי שהייתי עולה עליו
עד שפעם אחת זרקתי אותו מהמרפסת..
והצאתי את הבטריות
בקיצור, שנאה עצמית..
אנונימית
את שונאת את הרגליים? חדר כושר
את המבנה גוף? עוד פעם, חדר כושר
את הפנים? לא הייתי ממליצה לעשות ניתוחים פלסטיים אבל יש הרבה דרכים לגרום להם להיות יפים... על ידי איפור למשל וכדומה...
תזכרי שאת לא שמנה! לא משנה מה אומרים... פשוט הגיע הזמן לשים ז*ן אחד גדול על כל האנשים שמורידים לך את הביטחון כי הם מזה לא שווים את זה!
משקפיים? תמיד אפשר עדשות...
ולגבי משקל? תאמיני לי... משקל זה הדבר הכי גרוע שקרה לי, כי כל עוד אני נראית טוב לא מזיז לי כמה אני שוקלת... גם אם אני נראית רזה ואני 100 קילו זה כבר לא אכפת לי, אנשים לא יודעים כמה את שוקלת... ואת גם לא תמיד חייבת להגיד להם את האמת כשהם שואלים.. תזכרי שיש מלא דרכים להוריד במשקל, אבל אני חושבת שכל התהליך הזה מתחיל אצל דיאטנית... אם את לא אוהבת את עצמך תתחילי לגרום לכך שתאהבי את עצמך! את לא יודעת איזה כיף זה... אני אומרת לך, ביום שאת תעמדי ליד מראה ואת תתעכבי כי את לא תוכלי להסיר את העיניים מעצמך, זה יהיה יום טוב!
נסי למצוא בך משהו טוב, תאהבי את עצמך, מסכימה עם מילי