אני לא מרוצה מהמקום שאני צריך להיות בו כל יום אחרי בית ספר...
הכוונה היא לבית. שלא תחשבו, הבית והחדר עצמו ממש נחמדים ומתאימים לי , אבל המשפחה לא ממש מתחשבת.... אני גר עם סבא וסבתא, אבל בכל יום כשאני חוזר הביתה אני לא רואה רק אותם. אני רואה את אמא שבכל פעם שהיא מדברת היא מדברת בקול רם שעושה כאב ראש. אי אפשר לספר לה כלום, בגלל שהיא לא מבינה שום דבר שקשור אליי. בתור דוגמא, כשסיפרתי לה שאני התקבלתי ל5 יחידות בתיכון היא שאלה אותי מה זה.... אני רואה את סבא שלא כל כך בסדר נפשית וכל הזמן צורח כמו משוגע. אני רואה את דוד שלי שנכה פיזית ורוב היום סתם נמצא במחשב. אני רואה את אחותי שחוץ מלעשות רעש בטלפון לא עושה כלום. ביום יום יש הרבה רעש בבית וגם כשאני בחדר עם דלת סגורה אני שומע רעשים... באמת שאני מנסה להתחשב, אני בשקט כל היום ומשתדל לא להפריע לאף אחד , אבל אי אפשר לסבול.. אני רוצה שקט , להיות לבד. או לפחות אנשים נורמליים מסביבי!! אני לא יכול לספר כלום לאף אחד ולא כיף לי להרגיש בודד כל יום אחרי בית ספר