8 תשובות
כן. תמיד אמרו לי שאני רזה ושיש לי גוף יפה אבל תמיד שנאתי את עצמי והתביישתי בעצמי, ואני לא חושבת ככה. הסתרתי תעצמי, משאני זוכרת את עצמי. רציני שמהיסודי זה היה ככה. התחלתי בחופש להרעיב את עצמי, ואני ממשיכה. אני משתדלת לאכול כמה שפחות, אם אני עוברת את ה300 קלוריות אני רוצה למות, ברגע שאני עוברת את ה300, אני מתחילה להקיא. קשה לי עם ההורים שלי ובכללי. אין לי כח לאפחד. רק זה בראש שלי. ולא מבינים אתזה או אותי. חושבים שהפסקתי, אבל לא. קשה להסביר את ההרגשה הזאת במילים בתכלס
בת 13.
בת 13.
אנונימית
זה התחיל בגיל 14, וכן, אני עדיין ממשיך עם זה.
אבל אתמול מצאתי שיטה כדי להחליש את רגשות האשם. והיא עובדת, מניסיון.
אבל אתמול מצאתי שיטה כדי להחליש את רגשות האשם. והיא עובדת, מניסיון.
תמיד הייתי במשקל תקין שעם הזמן גם היה לפעמים תת משקל (לא בכוונה) והרגשתי שמנה אבל לא עשיתי עם זה יותר מדי. חטפתי וירוס בבטן לפני יותר משנתיים, ירדתי 4 קילו בשבוע והתאהבתי לעצמי בגוף וזאת היתה הפעם הראשונה בכל החיים שהרגשתי טוב כלפי עצמי. עליתי אותם בחזרה, התחלתי להרעיב את עצמי וזה נמשך עד היום. הפסיק לי המחזור, אני בחרדות מאוכל, קלוריות ומשקל, אני אובססיבית כל כך, זה שולט בי וגורם לי לעשות דברים הזויים כדי לשרת את המטרה ואני נמנעת ובורחת מכל דבר שלא משרת אותה. יותר מהכל זה השפיע עלי נפשית ואני מדוכאת כמו שבחיים לא הייתי וגם אין לי עצבים וסבלנות לשום דבר, רק רוצה להיות במיטה ושזה יעזוב אותי כבר. אני בטיפול וזה רק נהיה יותר קשה, אבל בסוף זה יביא להקלה.
roses are red, im fucking dead, איך הצלחת להחליש את רגשות האשם? זה בדיוק הדבר שהכי מקשה עלי בכל התהליך
roses are red, im fucking dead, איך הצלחת להחליש את רגשות האשם? זה בדיוק הדבר שהכי מקשה עלי בכל התהליך
אנונימי
זה התחיל לי בחודשים האחרונים, אני בת 13. זה חרא של דבר אני חשבתי שיהיה לי טוב במקום הזה אבל זה סיוט. אני מבזבזת את הילדות שלי במקום ליהנות מהאוכל עם חיי חברה מפותחים, וגדילה נורמלית אני עסוקה בלחשב קלוריות, לוותר על מפגשים עם חברים רק מהפחד שאני אתפתה לאכול מהפיתה שהם מזמינים, לחשוב כבר מתי יחזור לי המחזור והאם אי פעם אני אביא ילדים, מתי אני כבר צריכה לגבוהה, להשליך מחשבות אובדניות ולפרוק ולפרוק ולבכות, ולהוציא בשירותים... זה סיוט, אני מאחלת את זה לאויבים הכי גדולים שלי ולא ממליצה לשום ילדה לעבור את זה
ציירתי על היד את הסמל של neda. כל פעם שאני רעב ולא רוצה לאכול, אני מסתכל על זה, וזה נותן לי את האומץ לאכול וזה גם מחליש את רגשות האשם. דיברתי כאן עם מישהי והמלצתי לה לעשות את זה, והיא אמרה שזה עזר גם לה.
אבל זה די מסוכן בגלל החומרים שיש בטושים. מחקתי את הסמל כי זה צרב לי ופצע אותי טיפה, אז אני מזמין עכשיו צמיד בהזמנה אישית שיעזור לי בלי לפגוע.
אבל זה די מסוכן בגלל החומרים שיש בטושים. מחקתי את הסמל כי זה צרב לי ופצע אותי טיפה, אז אני מזמין עכשיו צמיד בהזמנה אישית שיעזור לי בלי לפגוע.
^ אפשר לכתוב גם בעברית, אבל צריך לכתוב בכתב ראי. לדוגמא: "שלום" צריך לכתוב "םולש"
תודה!
אנונימי
בכיף (:
באותו הנושא: