שאלה לבנות גם ( לבנים )

אין לי

13 ממשיכה
מנסה להסתיר אבל זה לא עובד
נשבר לי

כל האנשים עם הבעיות מתקבצים כאן ככה זה מרגיש

אין לי, אנונימית, אל תסתירי את זה, את חייבת לספר למישהו, את צריכה עזרה בזה, תהיי חזקה.:(

הייתה לי לפני איזה שנתיים, בגיל 15..
אני לא אספר איך זה התחיל, אבל כולם ידעו לבסוף וכיום יצאתי מזה.

זה שאני לא אוכלת עד הערב ולא מסוגלת לאכול מול אנשים זה נחשב הפרעת אכילה?
אני אוכלת רק בשעות מאוחרות יותר ובכמויות

שואל השאלה:
אנונימית לא אין לך

אמ מערכת היחסים שלי עם אוכל היא מסובכת. כולם חושבים שזה מאחוריי אבל זה לא. אבל פסדר שורדים, זאת הבעיה היותר קטנה שלי כרגע.

למה לדעתך את חושבת ככה?

יש הרבה קשיים לא משנה איזה נפשי, חברתי, משפחתי הכול קיים.
אנשים מוצאים פה מקום להוציא כי זה נוח שאף אחד לא מכיר אותך
כמו כל האנשים שמתמודדים עם משהו

אולי את צריכה לומר להם שזה לא מאחוריך? כי תקשיבי, דואגים לך אנונימית...

קשה לחיות ככה עדיף לבקש עזרה ולטפל בזה

היו לי הפרעות אכילה הייתי בתת משקל ורק רציתי להרזות יותר ויותר ובקושי אכלתי בגלל שלא אהבתי את איך שאני נראת ועוד כל מיני סיבות אחרות
השמנתי בזמן האחרון כי מצאתי תעסוקה והתחלתי ללמוד ולא היה לי זמן לחשוב על דברים אחרים וגם מצאתי חבר וחברים שרק אומרים לי שאני יפה ומנסים לעזור לי עם החוסר ביטחון הענקי שלי אני יכולה להמליץ לך לא להסתכל על אחרים על דוגמניות וכו להתעסק במשהו שעושה לך טוב ולדבר עם ההורים שיכולים לעזור לך תמיד (אני עם חרדה חברתית ודו קוטבית אז אני יכולה ליעץ לך בכל בעיה)

שהייתי בגיל 11 מדריכה שהייתה לי אמרה שלי שאני שמנה
כי בקבוצה שלי הבנות היו רזות בצורה שראו להן את העצמות וחשבתי שזה יפה אז הרעבתי את עצמי (ראיתי בתמונות שלא הייתי שמנה בכלל) הרזתי ממש..
אסור לאמר לילדים קטנים שהם שמנים,
הזקתי לעצמי ברמות רק בגלל שתי מילים שהיא אמרה לי..
אבל היום, אני שוקלת 46 (זה טוב יחסית) ועדיין יש לי הפרעה... כולם יודעים את זה.

כן
זה התחיל בגיל 14
אני מסתיר את זה מצויין, אבל כשזה רק התחיל, אמא שלי ידעה ולא היה אכפת לה. היא התעלמה מזה. היום נראה לי שהיא לא יודעת כי הייתה תקופה שאכלתי יותר מבד"כ.

אבל אתמול מצאתי שיטה להחליש את רגשות האשם, והצלחתי לחזור לאכול. שיטה שעובדת, מניסיון.

אולי כי לא אמרת להם או שאין להם מושג איך לעזור לך? למה לדעתך לא אכפת להם? אולי קשה להם לעזור לך במצב הזה?

תמיד חשבתי שאני שמנה ולא אהבתי את עצמי אבל לא עשיתי עם זה כלום עד שיום אחד אני לא יודעת איך אפילו מצאתי את עצמי מקיאה.
כיום אני סופרת קלוריות באובססיביות (יומן והכל), מקיאה ומרעיבה את עצמי מידי פעם.
התחיל לי שבוע-שבועיים אחרי שחגגתי 14 ואף אחד לא יודע.

עצוב מאוד!
את חולה לי לטפל בעצמך.
אל תחכי להגיע לתחתית

roses are red, im fucking dead- בבקשה תספר איזה שיטה, זה יכול ממש לעזור לי ולעוד המון כי רגשות האשם הם גיהנום

עניתי על זה בשאלה שבקישור