27 תשובות
לא רק את
בדיחות שואה לא מצחיקות בשיט
ממש לא.
שיספרו את זה לאנשים שעברו את השואה נראה אם זה יצחיק אותם...
זה ממש לא מכבד, הם כנראה לא מבינים את המצב שהיה בשואה.
גם אני.
זה פשוט מגעיל לצחוק על דברים כאלה.
בעקרון בדיחות שואה הומצאו כדי לעזור לאנשים ששרדו את השואה להתגבר על מה שעברו. לקחת את זה למקום הומוריסטי כדי לשכוח את הקושי שהיה להם.
היום זה כבר לא יפה לצחוק על זה כי צריך לכבד.
^אמנם אין לי במשפחה ניצולי שואה אבל ראיתי סרטים ולמדתי על זה אני אמורה להיבחן על זה השנה בבגרות ואני כן טיפה מבינה מה היה שם.
כשאנשים מספרים בדיחות שואה זה לא כי הם לא מבינים. פשוט יש לי הומור שונה משלך כי אני כן מסוגלת לצחוק על דברים קשים שעברתי
גם אותי. להפך, זה מעציב ומעצבן.
לא, יש פה עוד הרבה אנשים אבל אני לא ככה, זה נכון שהיה שם נוראי ושזה כואב וכל פעם שיש איזה שיחה או הרצאה על זה אני הראשון שבא וכמעט תמיד בוכה אבל מה אני אעשה שיש לי הומור טיפה שונה משלכם, וזה גם לא שאני מספר, פשוט כשאני שומע אני צוחק אבל אני לא אשם בזה, זה פשוט ההומור שלי
(הנה המנוסים באים)
אנונימי
גם אותי זה לא מצחיק
מסכימה
קראתי באיזשהו מקום שהניצולים עצמם סיפרו בדיחות כדי להקל עליהם מנטלית שכאילו יהיה להם מצב רוח (אני עדין בניסוח שמתי לב)
יש הבדל בין ניצול שמספר בדיחת שואה כדי להקל על עצמו לבין ילד בן 16 שסתם מספר בדיחה על הנושא. וזה רוב מי שאומר את הבדיחות
כבר כתבתי את זה בשאלה קודמת
אז, כן הומור שחור זה משהו שנחשב לפוגעני כמו לאנשים כמוך ועוד הרבה שזה בסדר לגמרי,
אבל זה שאני צוחקת על בדיחות שואה הופך אותי למישהי שמזלזל בשואה? hell no.
יש עוד הרבה בדיחות על רצח, התאבדות, סרטן, אוטיזם, שחורים ונשים ועל זה בסדר לצחוק, זה לגיטימי? אבל שואה? הו לא! שלא תעזו לצחוק על זה
אין הגיון..
זה פשוט סוג שונה של הומור, הומור שחור.. אני אישית כן צוחק מבדיחות שואה מסויימות, תלוי כמה הן מצחיקות..
מהמשפחה שלי יש שמתו בשואה, יש שהצליחו לברוח, הפואנטה שאני שמעתי על זה מקרוב, ולמרות זאת אני לא רואה משהו רע בהומור שחור, אני מנחש שאת גם לא צוחקת מבדיחות תינוקות כמו אנאערף..
מה ההבדל בין תינוק מת לטרמפולינה?
אתה מוריד את הנעליים כשאתה קופץ על טרמפולינה

וזה בסדר, אבל זה לא אומר שאני רוצה לראות תינוקות מתים כשאני צוחק מאחת כזאתי..
כנראה שיש עוד, לא כולם מחבבים הומור שחור, יש אנשים שמוצאים את זה כפוגעני.
אותי הן פשוט קורעות.
הם ממש מתחיקות! נגיד
למה נבחרת גרמניה כל כך אהובה? כי יש לה שישה מיליון אוהדים שרופים
יש כאלה שכן מצחיקות, זה נקרא הומור שחור, ולא כולם מוצאים את זה מצחיק.
אישית, אני אוהבת הומור שחור, כל בדיחה מבדיחת שואה לבדיחה גזענית ועד לבדיחות תינוקות. ככל שהיא יותר "לא בסדר" וזה נושא שאסור לצחוק עליו, ככה אני מוצאת אותו יותר מחוכם ויותר מצחיק.
תני לי להגיד לך, שאני לא גזענית, משפחתי ניצולת שואה, ואני מאוד אוהבת תינוקות. זה לא קשור.
בנוגע לשאלה שהייתה היום על ההומור שחור, את החלטת להכנס לזה, לכן האשמה היא בך. מה גם שרוב האנשים שעומדים לספר בדיחה כזאת אומרים מראש שמדובר בהומור שחור ומוודאים שזה מקובל. מן הסתם לספר בדיחה על הומואים להומו לא תתקבל, ובדיחות שואה לא מספרים לניצולי שואה, ובדיחות תינוקות לא מספרים להורים טריים (או להורים בכלל). העובדה שחלק מהאוכלוסיה לא מקבלת את זה לא אומר שצריך לבטל את הבדיחות... אלא להיות רגישים לאנשים מסביבנו.
למשל, אני טבעונית, ובדיחות על טבעונות וטבעונים ממש פוגעות בי, לכן אנשים לא מספרים אותן סביבי.
בדיחות שואה זה ממש לא מצחיק
ניה לי חבר שתמיד סיפר בדיחות שואה וזה לא לעניין ששמעתי שהוא מספר בדיחות שואה במחנות ריכוז והשמדה בפולין במסע שואה בפולין כעסתי עליו וניתקתי איתו קשר
זה ממש לא מצחיק אנישם כאלה צריכים להתבגר
בדיחות שואה זה ממש לא מצחיק, זה צריך להיפסק.
זה כמו שעכשיו הרגו אתכם ואני פשוט אעמוד ואצחק על זה שנהרגת זה ממש ככה
אני מודה שזה חסר טאקט ולא במקום ובמיוחד לא נושא לצחוק עליו, אבל כן יש בדיחות שהן מצחיקות, אי אפשר להתווכח עם זה..
כן יואו... כבר שש מליון פעמים שמעתי אותם
אנונימית
זה מפני שלא שמעת את הבדיחות שלי -

שלושה חזירים הולכים בגטו, מי מת? היהודים.

ילד בגטו נכנס לחדר ורואה את חבר שלו מאונן עם סבון, הוא שואל אותו ''מה אתה עושה?'' אז מה חבר שלו עונה לו? "את אמא שלך".

אם לא צחקת מזה אז כנראה תיבת הצחוק שלך קטנה יותר מזו של סקווידוויד. s:
יואו. אתם אולי לא רואים את זה, אבל אתם צבועים ברמות. נכון, יכול להיות ששואה זה נושא רגיש אצלכם, אבל בו זמנית יכול להיות שאתם משתמשים במילה מפגר בתור קללה, או צוחקים על התאבדות או על וואטאבר. אם היינו צריכים להפסיק לדבר על הנושאים הרגישים של כולם, לא יכולנו לדבר בכלל. ואם אתם צוחקים על נושאים שמעליבים אחרים (תאמינו לי שאתם כן. אין אחד שאף פעם לא. אף אחד) אז אין לכם זכות להעלב שצוחקים על הנושאים הרגישים שלכם. (טוב, אתם יכולים להעלב, אבל לא להתלונן). אני אגיד את זה ככה- יש מלא אנשים שצוחקים על נושאים שחשובים לי. אבל אני לא מתלוננת, כי גם אני צוחקת על הנושאים שלהם. זה איזון כזה של "אני דורכת על הנושאים הרגישים של אחרים ונותנת להם לדרוך על שלי"
גם אני ואי. זה ממש מגעיל..
גם לדעתי הן ממש לא מצחיקות
אני גם חושבת, זה לא נושא מצחיק בשום צורה לפי דעתי