דברים שרק ביישנים יבינו?

כשיושבים בכיתה ואתה יודע את התשובה לשאלה אבל מפחד שזה לא נכון

שאת כל כך רוצה להגיד משהו אבל פשוט שותקת

לא להצליח להסתכל למישהו בעיניים כשהוא מדבר

כשאתה אומר ביי לשנים

אני לא ביישנית אבל.. כשאתה מבקר במקומות ומציעים לך קפה ועוגות וכל מיני דברים אבל אתה מתפדח מידיי כדי לומר כן אז כזה
"לא, תודה. אני בסדר" עם חיוך דפוק

כמו שiknowwhoareyoubutwhoami ענה, רק כשאתה יודע את התשובה, לא מצביע, והשאר גם לא מצביעים ואז המורה אומרת את התשובה שרצית להגיד.
ואז אני כזה "אוף למה לא אמרתי".

שמישהו מדבר אלייך ואתה חייב להתעסק במשהו ולהסתכל על המשהו הזה במקום על מי שמדבר איתך

שאומרים לך בוקר טוב במעלית ואתה לא עונה בחזרה

כשאתה משחק אותה מלא ביטחון אבל בפנים אתה מתחרפן בכל רגע ובהיכון כל הזמן...
לא?
רק אני?
אה...
אני אתחבא מתחת לפוך עכשיו ברשותכם

שאני לא מצליח להגיד מה קורה או בוקר טוב בלי לצאת טמבל.
שאני יושב בכיתה בצד ועושה את עצמי כאילו יש לי חבי חברה עם הטלפון שלי.
בקיצור, בודד

כשאתה רוצה לקום ולעשות משהו אבל יש הרבה אנשים מסביב אז אתה צריך להתכונן נפשית בשביל ללכת בהצלחה מול כל האנשים האלה וגם לעשות את מה שאתה צריך, ובתוך כל ההתכוננות הזאת כשאתה כבר בא לקום מישהו קם ועושה את הדבר שרצית לעשות, ועכשיו אתה צריך להתעכב ולחשוב שוב על התכנון של לעשות את הדבר הזה ולהתכונן נפשית מחדש

וואי סיבכתי
וניראלי בכלל לקחתי את זה למקום החרדה החברתית כבר אז אולי אנשים לא יבינו אותי לול

שמישהו מדבר אלייך ובמקום להקשיב לו אתה חושב איפה להסתכל

כשיש שיעור חופשי וכולם שמחים, ורק אתה מתבאס ומחכה לצלצול.

כשאתה עובד על ה"הלו" שלך לפני שאתה מתקשר למישהו

כשאת. ה מתבייש. ת לאכול בכיתה

כשאת רוצהלענות תשובה בכיתה אבל את שותקת ואז מישהו צועק את התשובה והמורה ממש מופעת שהוא יודע ומחמיאה לו ואת מבינה שהמחמאה הזו הייתה אמורה להיות לך!:(

חצי מהדברים שכתבו פה זה לא ביישנות, זה חרדות חברתיות יש הבדל גדול בין הדברים.
להיות ביישן זה בכל פעם שיש פעילות ומסדרים את הכיתה בח אתה מתישב ליד חברים שלך וכולם רואים את כולם אז אתה לא יודע איך לשבת כי פתאום לשבת נראלך מוזר.

1. שאני ממש רוצה להגיד את התשובה בכיתה אבל פוחדת שזה לא נכון
2. חושבת שנה מה לענות ששואלים אותי מה קורה
3. ששואלים אותי אם אני רוצה לאכול אבל אומרת "לא תודה אני לא רעבה" אבל אני מתה מרעב ופשוט מתביישת להגיד
4. שיש מעגל כיתתי ואני חושבת מה להגיד שישאלו אותי מה השם שלי ומתכננת בראש איך לומר
5. שאנשים מדברים איתי ואני לא יכולה להיות איתם בקשר עין יותר מחצי שנייה
6. שבאים אורחים לבית ואני מתביישת לצאת מהחדר שלי אז אני יכולה להיות שם אפילו שבוע רק כדי לא להגיד להם היי
7. מה שאנונימית מתחתיי כתבה כל כך נכון

כשאתה סוף סוף מצליח לענות תשובה ואז המורה מחמיאה לך ואתה נהיה אדום וכל הכיתה מסתכלת עליך

שאת לא יודעת מה את אמורה לענות ששואלים אותך "למה את שקטה?"

שכולם חושבים שאתה סנוב

מי שכתב "כשאתה סוף סוף מצליח לענות תשובה ואז המורה מחמיאה לך ואתה נהיה אדום וכל הכיתה מסתכלת עליך" כלכךך צודק זה תמיד קורה לי

וואי זה שכתב על האדום כל כך. ואז חברה שלי צועקת מה את אדומה ואז עוד יותר מתאדמת

*כשלקח לי שלוש שנים לא להתבייש לומר לשומר "בוקר טוב".
*כשצריך להציג משהו בפני כל הכיתה.

שצריך להציג משהו בפני הכיתה, ואתה מתכנן יום לפני להגיד למורה ששברת את הרגל כדי לא להגיע.

כשמישהו שנחשב "מקובל" שואל אותך משהו ואתה מתחיל לגמגם כמו איזה מוזר.

שהמורה פונה אלייך שתקריא ואתה אומר לחבר שלך להגיד שאתה צרוד או פשוט שותק ועושה לה לא עם הראש.

כל הזמן לחשוב שכולם שופטים אותך! לא משנה מה את עושה וזה משגע כי את כל כך בלחץ שאת מתחילה להיות מגושמת להפיל או להידפק בדברים.

שיושבים עם כל החברים וכולם מריצים בדיחות חוץ ממך כי אתה מפחד שאף אחד לא יצחק... סיפור חיי:(

כתבתי בלשון זכר אבל כן
לפחד לענות תשובה
לפחד ליצור קשר עין
מוזיקה זה חבר מדהים
שחושבים שאתה סנוב
שחושבים שאתה מוזר
שתמיד רוצים לדעת מה אתה עושה ואיזה סודות אפלים יש לך וזה בסך הכל שיעורי בית במתמטיקה וזה מחרפן0-0 (קורה רק לי? אוקי.)
כשאתה לא יכול להגיד לא (דוגמא אישית שלי: אני אוהבת לצייר וכולם תמיד רוצים לראות מה אני מציירת וזה מביך כי ציירתי את ג'וש וטיילר מטוואנטי וואן פיילוטס כשטיילר מחזיק את דגל הגאווה ומנשק את ג'וש בלחי ואני בבית ספר דתי לול אופסי, הצד החיובי, כולם אמרו שזה חמוד ואין שמועות שאני לסבית= לא עומדים להעיף אותי כי אנחנו בית ספר מקבל ומקסים והוו*-* למרות שזה מתנה לעוף כי יש לי איכס של בית ספר אבל תזרמו*-*)
כשאתה מפתח מלא תחביבים כי אתה בדד0-0
כשאתה מנסה להתחבר וזה פשוט לא הולך
שאתה מרגיש קרינג'י כל כך אחרי כל שיחה
כשאתה תמיד חושב ששונאים אותך
כשאף אחד לא מכיר אותך ואתה כבר כמה שנים בבית ספר הזה
"או מי גאד הוא יכול לדבר!"._.
"או מי גאד יש לו פה!"
"למה אתה כל כך שקט?"
ואז כשאתה נפתח טיפה:
"הופה (השם שלך)"
ואז כזה:
*חוזר להיות ביישן מרוב מבוכה*
יאפ0-0

כשאתה חושב פעמיים לפני שאתה עובר ליד אנשים שנראים לך ממש מגניבים ומקובלים אז אתה פשוט עובר לצד אחר של הכביש
כשמישהו ממש מקובל הולך מולך ואין לך לאן לברוח אז אתה עושה את עצמך כאילו או מחפש משהו בתיק או מסתכל לכל הצדדים כאילו מנסה לחפש את הסיבה לחיות חח וכמובן כותב תגובה מאנונימי.

לעבור ליד הרבה אנשים