40 תשובות
תנסי ללכת זה יעזור ממש
שואל השאלה:
אני יודעת שזה יעזור אבל כרגע אין לי אפשרות.
אני יודעת שזה יעזור אבל כרגע אין לי אפשרות.
אנונימית
גם אני מרגישה כמוך בחלק חהדברים
מרגישה בול כמוך ואין לי מושג זה לא חייב להיות סכיזופרניה
שואל השאלה:
שמחה ועצובה שמזדהים איתי חח
יש פה מישהי מקצועי או מבין יותר שיוכל לעזור לי? אתם חושבים שזה משהו שממש מצריך איבחון זה דומה לסכיזופרניה?
שמחה ועצובה שמזדהים איתי חח
יש פה מישהי מקצועי או מבין יותר שיוכל לעזור לי? אתם חושבים שזה משהו שממש מצריך איבחון זה דומה לסכיזופרניה?
אנונימית
אני לא מבינה בזה וכנראה שגם חלק גדול מהאנשים שיקראו את השאלה לא יבינו. עדיף שתלכי לבדוק את זה אצל איש מקצוע
עד לפני כמה זמן היתה אופציה לשאול פה מומחים.
אנחנו בטח לא מומחים כמו שרשמת.
ניסית לפנות לקופת חולים שיפנו אותך לפסיכולוג או מישהו אחר שיכול לאבחן אותך/לומר שהכל בסדר איתך?
אנחנו בטח לא מומחים כמו שרשמת.
ניסית לפנות לקופת חולים שיפנו אותך לפסיכולוג או מישהו אחר שיכול לאבחן אותך/לומר שהכל בסדר איתך?
אנונימי
נשמע שאת צריכה לדבר עם מישהו ולפרוק..
תלכי לאיש מקצוע
תלכי לאיש מקצוע
אני לא איש מקצוע, אבל מכיר תופעה דומה בתחום הפיזי - "היפוכונדריה". זאת לא מחלת נפש, אלא סוג של פחד שקשור למחלות. למשל כל כאב הכי קטן גורם לבן אדם לחשוב שיש לו סרטן או משהו כזה.
ממה שכתבת התרשמתי שלפחות 50% מהחששות שלך (ואולי כולם) מזינים את עצמם, ובעצם אם לא תחשבי על זה תהיי בריאה הרבה יותר:) למשל מה שכתבת שכשאת לחוצה המראה שלך משתנה... ואת לחוצה מזה בעצמו... בקיצור זה מעגל קסמים כזה.
אם משהו נפשי הייתי אומר "חרדות", אבל זה דבר שהרבה אנשים עוברים בשלבים כאלה ואחרים בחיים.
בקיצור לדעתי את יכולה להיות רגועה. אין לך מחלת נפש, בטח לא סכיזופרניה ולדעתי גם לא אספרגר (אגב, אספרגר זה לא מחלה, וזה גם דבר שהוא מלידה ולא מתפתח במהלך החיים). טיפול פסיכולוגי יכול לעזור מאוד כי הוא יעזור לך להתמודד עם הפחדים והדאגות והתחושות הלא טובות, אבל קשה לי מאוד להאמין שזה משהו מעבר לזה. את כותבת צלול מידיי, ומודעת לעצמך.
נ. ב. להרגיש זר ומוזר בעולם זה הכי נורמלי שיש. אחרי הכול, עצם החיים הם חידה אחת גדולה.
ממה שכתבת התרשמתי שלפחות 50% מהחששות שלך (ואולי כולם) מזינים את עצמם, ובעצם אם לא תחשבי על זה תהיי בריאה הרבה יותר:) למשל מה שכתבת שכשאת לחוצה המראה שלך משתנה... ואת לחוצה מזה בעצמו... בקיצור זה מעגל קסמים כזה.
אם משהו נפשי הייתי אומר "חרדות", אבל זה דבר שהרבה אנשים עוברים בשלבים כאלה ואחרים בחיים.
בקיצור לדעתי את יכולה להיות רגועה. אין לך מחלת נפש, בטח לא סכיזופרניה ולדעתי גם לא אספרגר (אגב, אספרגר זה לא מחלה, וזה גם דבר שהוא מלידה ולא מתפתח במהלך החיים). טיפול פסיכולוגי יכול לעזור מאוד כי הוא יעזור לך להתמודד עם הפחדים והדאגות והתחושות הלא טובות, אבל קשה לי מאוד להאמין שזה משהו מעבר לזה. את כותבת צלול מידיי, ומודעת לעצמך.
נ. ב. להרגיש זר ומוזר בעולם זה הכי נורמלי שיש. אחרי הכול, עצם החיים הם חידה אחת גדולה.
גם אני ככה ככה זה החיים האלו
כנראה חרדה חברתית חוץ מזה תיארת אותי בול, תמיד מרגישה שאני מוזרה ואולי יש בי בעיה נפשית שאף אחד לא מדבר עליה. להרגיש שצוחקים עלי למרות שבתכלס סתם צוחקים, לא להיות קרובה לאנשים ולכולם יש דה ז'ה וו קטנים, הייתה לי תקופה של מלא).
את בסך הכול תיארת את רוב האנשים, הכול טוב כולנו מוזרים ;)
את בסך הכול תיארת את רוב האנשים, הכול טוב כולנו מוזרים ;)
אנונימית
שואל השאלה:
יוחאי -
תודה לך על התשובה המפורטת!
אממ כן אתה צודק אני בטוחה שיש לי היפוכנדריה, ואני יודעת שזה אומר שאני חושבת שיש לי מחלות ואין לי אותם בכלל,
אבל שהסימפטומים הופכים לאמיתיים זה באמת מחשיד..
כן יש לי חרדות קלעת בול חח אבל יש לי גם מלא דברים אחרים שמתלווים לחרדות, אז כל הדה זה וו, והחשדות וכל ההרגשה המוזרה הזאת גורמת לי לחשוב שאני לא בסדר ושהתפתח אצלי מחלה..
ולגבי האספרגר כן אני יודעת שזה מולד ושזה לא מחלה פשוט אני מפחדת שאולי גם בילדות משהו היה לא בסדר למרות שהיה לי חברים והתפתחות תקינה יש מלא סיםורים שאנשים שהיה להם התפתחות תקינה התגלו כאספרגר.
אוף אני כל כך באי וודאות מזה, אפילו קראתי שזה יכול להתפרץ בכל שלב בחיים איך אפשר לחיות בפחד הזה?
אני יודעת שכמו שכולם רשמו פה אני צריכה איבחון מקצועי אבל באמת אין לי את האופציה הזאת כרגע (אני בחו"ל) כמובן שלא רציתי שתאבחנו אותי אבל חשבתי יהיה נחמד שתכוונו אותי אם זה דומה לסכיזופרניה או מחלת נפש, או שזה ההפך מזה. כי אני לא מבינה בזה כל כך.
ושוב תודה לכולם
יוחאי -
תודה לך על התשובה המפורטת!
אממ כן אתה צודק אני בטוחה שיש לי היפוכנדריה, ואני יודעת שזה אומר שאני חושבת שיש לי מחלות ואין לי אותם בכלל,
אבל שהסימפטומים הופכים לאמיתיים זה באמת מחשיד..
כן יש לי חרדות קלעת בול חח אבל יש לי גם מלא דברים אחרים שמתלווים לחרדות, אז כל הדה זה וו, והחשדות וכל ההרגשה המוזרה הזאת גורמת לי לחשוב שאני לא בסדר ושהתפתח אצלי מחלה..
ולגבי האספרגר כן אני יודעת שזה מולד ושזה לא מחלה פשוט אני מפחדת שאולי גם בילדות משהו היה לא בסדר למרות שהיה לי חברים והתפתחות תקינה יש מלא סיםורים שאנשים שהיה להם התפתחות תקינה התגלו כאספרגר.
אוף אני כל כך באי וודאות מזה, אפילו קראתי שזה יכול להתפרץ בכל שלב בחיים איך אפשר לחיות בפחד הזה?
אני יודעת שכמו שכולם רשמו פה אני צריכה איבחון מקצועי אבל באמת אין לי את האופציה הזאת כרגע (אני בחו"ל) כמובן שלא רציתי שתאבחנו אותי אבל חשבתי יהיה נחמד שתכוונו אותי אם זה דומה לסכיזופרניה או מחלת נפש, או שזה ההפך מזה. כי אני לא מבינה בזה כל כך.
ושוב תודה לכולם
❤❤❤❤
שואל השאלה:
ושמחה לדעת שכולם מוזרים כמוני חחח
ובבקשה תענו גם למה שאמרתי בסוף התשובה האחרונה שלי
זה פשוט השאלה האחרונה שלי היום, ותודה על הנעיצות אין עליכם
ושמחה לדעת שכולם מוזרים כמוני חחח
ובבקשה תענו גם למה שאמרתי בסוף התשובה האחרונה שלי
זה פשוט השאלה האחרונה שלי היום, ותודה על הנעיצות אין עליכם
אנונימית
וואוו, את חייבת לבוא אליי לפרטי
הד'וו זה לא מוזר, גם לי יש את זה
שמעת על חלומות נבואיים? אז אלה חלומות שלא זוכרים אותם ורק כשהם קורים את נזכרת בדז'וו
הד'וו זה לא מוזר, גם לי יש את זה
שמעת על חלומות נבואיים? אז אלה חלומות שלא זוכרים אותם ורק כשהם קורים את נזכרת בדז'וו
תודה:)
עצה מעשית, לפני טיפול פסיכולוגי, (שאני חושב שרוב הסיכויים שהוא לא נצרך באופן אקוטי, בטח לא דחוף):
תעשי ספורט. ריצה, אופניים, שחייה, לא משנה מה. תתאמצי, תתנשפי, תזיעי. זה משפר את מצב הרוח, מוריד דאגות... וכשלא יהיו דאגות מאוד יכול להיות שתרגישי הרבה יותר בריאה, והרבה יותר "בבית" בגוף שלך ובחיים שלך.
אני הייתי במקומות דומים בחיים (אני מעל גיל 30). זה תקף אותי בעיקר כשהייתי בודד יחסית. הפחדים שיש לי בעיות שונות ומשונות התנפלו עלי ובאמת קיבלתי טיפול שעזר לי מאוד להבין מה קורה איתי.
בסוף צמחתי מזה מאוד.
בהצלחה!
נ. ב. אין לך מה לפחד מאספרגר. קשה לי להאמין שאת אספרגרית (באופן כללי מהניסוח, מעצם זה שאת פונה לאנשים לבקש עזרה... בקיצור, זה לא זה. אני מכיר קצת את התחום). אבל גם אם כן, החיים שלך ימשיכו בדיוק אותו דבר. אספרגר שמתגלה בגיל מבוגר זה לא שהתפרץ משהו שלא היה קודם, אלא רק ששמו לב ונתנו לזה שם...
עצה מעשית, לפני טיפול פסיכולוגי, (שאני חושב שרוב הסיכויים שהוא לא נצרך באופן אקוטי, בטח לא דחוף):
תעשי ספורט. ריצה, אופניים, שחייה, לא משנה מה. תתאמצי, תתנשפי, תזיעי. זה משפר את מצב הרוח, מוריד דאגות... וכשלא יהיו דאגות מאוד יכול להיות שתרגישי הרבה יותר בריאה, והרבה יותר "בבית" בגוף שלך ובחיים שלך.
אני הייתי במקומות דומים בחיים (אני מעל גיל 30). זה תקף אותי בעיקר כשהייתי בודד יחסית. הפחדים שיש לי בעיות שונות ומשונות התנפלו עלי ובאמת קיבלתי טיפול שעזר לי מאוד להבין מה קורה איתי.
בסוף צמחתי מזה מאוד.
בהצלחה!
נ. ב. אין לך מה לפחד מאספרגר. קשה לי להאמין שאת אספרגרית (באופן כללי מהניסוח, מעצם זה שאת פונה לאנשים לבקש עזרה... בקיצור, זה לא זה. אני מכיר קצת את התחום). אבל גם אם כן, החיים שלך ימשיכו בדיוק אותו דבר. אספרגר שמתגלה בגיל מבוגר זה לא שהתפרץ משהו שלא היה קודם, אלא רק ששמו לב ונתנו לזה שם...
תקשיבי, זה לא נראה לי כמו מחלה נפשית. יותר בכיוון של בעיות חברתיות וביטחון עצמי נמוך. את פשוט לא מרגישה נוח עם אנשים, יש לך בטחון עצמי נמוך ולכן זה מוביל אותך לסוג של פרנויה שמדברים עליך וכ"ו. זה כן דורש טיפול ועבודה עם עצמך, אבל זה לא נראה לי כמו משהו שאפשר לסווג כמחלה.
זו דעתי, בכל אופן. אני לא איש מקצוע, אבל...
זו דעתי, בכל אופן. אני לא איש מקצוע, אבל...
שואל השאלה:
זה לא כזה נורא כי זה באמת משהו שהיה ואספרגר זה רק בעיה וחברתית ועוד כמה דברים שמתלווים לכך אבל בשבילי זה כן משהו שאני לא רוצה בגלל שזה אומר שזה בעיה שנולדתי איתה ולא משהו שיכול להעחם לגמרי. וזה מבאס מבין?
ול'עין לי שגיעוט חטיוו'
לא הבנתי למה התכוונת? שחלומות מתגשמים?
זה לא כזה נורא כי זה באמת משהו שהיה ואספרגר זה רק בעיה וחברתית ועוד כמה דברים שמתלווים לכך אבל בשבילי זה כן משהו שאני לא רוצה בגלל שזה אומר שזה בעיה שנולדתי איתה ולא משהו שיכול להעחם לגמרי. וזה מבאס מבין?
ול'עין לי שגיעוט חטיוו'
לא הבנתי למה התכוונת? שחלומות מתגשמים?
אנונימית
חלק מהחלומות לאנשים מסויימים מתגשמים, כן
תכתבי 'חלומות נבואיים' בגוגל ותלכי לויקיפדיה על זה
תכתבי 'חלומות נבואיים' בגוגל ותלכי לויקיפדיה על זה
שואל השאלה:
'אהבה היא מתנה'
תודה על העידוד אני גם לא חשבתי שמשהו כזה יכול להיות כמחלה, אבל פשוט שזה כבר התחיל להציק לי אפילו שאני מסתובבת בקניון והתחיל להיות המון שנים וממש להביא אותי למצבים של לבכות כל יום, חשבתי שאולי זה יכול להיות סכיזופרניה או משהו, את בטוחה שזה לא זה?
ובכללי לכולם, מה שרשמתי בכל השאלה פה, זה דומה לסכיזופרניה כל התיאורים שלי?
'אהבה היא מתנה'
תודה על העידוד אני גם לא חשבתי שמשהו כזה יכול להיות כמחלה, אבל פשוט שזה כבר התחיל להציק לי אפילו שאני מסתובבת בקניון והתחיל להיות המון שנים וממש להביא אותי למצבים של לבכות כל יום, חשבתי שאולי זה יכול להיות סכיזופרניה או משהו, את בטוחה שזה לא זה?
ובכללי לכולם, מה שרשמתי בכל השאלה פה, זה דומה לסכיזופרניה כל התיאורים שלי?
אנונימית
בבקשה בואי אליי לפרטי י י י י
שואל השאלה:
'עין לי שגיעוט חטיוו'
אני אקרא, אבל זה הזוי באמת זה נכון? זה בעיה כלשהי?
'עין לי שגיעוט חטיוו'
אני אקרא, אבל זה הזוי באמת זה נכון? זה בעיה כלשהי?
אנונימית
זאת לא בעיה כי גם לאח שלי ולי ולעוד כמה אנשים בכולם יש את זה
בואי לפרטי ואני יסביר לך
בואי לפרטי ואני יסביר לך
שואל השאלה:
למה? את רוצה לשאול משהו מיוחד?
אני מעדיפה לדבר פה:)
למה? את רוצה לשאול משהו מיוחד?
אני מעדיפה לדבר פה:)
אנונימית
זה ממש לא נשמע כמו סכיזופרניה. שוב, אני לא איש מקצוע, אבל זה פשוט לא נראה לי... בעיות חברתיות, חרדה חברתית אולי...
כן, זה משהו מיוחד שכנראה קשור אלייך ואני לא רוצה שכולם יראו /:
שואל השאלה:
אין לי בעיה שכולם יראו את יכולה לכתוב.. אני אנונימית.. ואז אולי אפנה אלייך בפרטי אם ממש ארצה חח
אין לי בעיה שכולם יראו את יכולה לכתוב.. אני אנונימית.. ואז אולי אפנה אלייך בפרטי אם ממש ארצה חח
אנונימית
אבל אני מעדיפה שתבואי אליי לפרטי כי זה די סודי כזה חח
שואל השאלה:
סודי כמו מה?
משהו שקשור אלי או אלייך?
למה זה קשור כאילו את חושבת שיש לי איזשהי מחלה? מה כבר סודי?
את רוצה לדעת מי אני כאילו?
סודי כמו מה?
משהו שקשור אלי או אלייך?
למה זה קשור כאילו את חושבת שיש לי איזשהי מחלה? מה כבר סודי?
את רוצה לדעת מי אני כאילו?
אנונימית
אני לא חושבת שיש לך מחלה... חס וחלילה! ואני לא רוצה לעשות לך שום דבר רע, רק לדבר ולהגיד לך משהו אבל זה פשוט אסור שכולם ידעו
בדרך כלל כשיש סכיזופרניה הבנאדם לא יודע שיש לו. בכל מקרה גם אם יש לך וגם אם אין לך עדיף שתלכי לפסיכולוג זה נראה לי יכול מאוד לעזור לך
שואל השאלה:
ולך יש בעיה כלשהי
ולך יש בעיה כלשהי
אנונימית
זה נראה שפיתחת לעצמך בראש שיש לך "בעיה" או הפרעה מסוימת. אבל אני חושב שזה בעיקר בראש שלך ואת מפתחת לעצמך מחשבות לא בריאות שמשהו אצלך דפוק.. האמת שזה לא נכון ומה שאת מרגישה זה קורה להרבה מאיתנו. גם אני רואה אנשים צוחקים וחושב לפעמים שזה עלי גם אני יכול להרגיש חלש נפשית... אלו דברים נורמלים מה שאת אומרת. מה שאולי קצת חריג זה המחשבות שאת מפתחת על עצמך, ואם את אומרת שאת היפוכנדרית אז כנראה באמת יש לך מחשבות לא טובות.. אני לא חושב שיש לך סכיזופרניה. יש לך פחד שיהיה לך סכיזופרניה.. לא הייתי אומר לך ללכת לפסיכולוג ולא לקחת כדורים לדעתי את פשוט צריכה לחזק מחשבות חיוביות לחזק את השכל ולכיוון חיובי ולחשוב דברים אופטימיים, להעלות את הביטחון העצמי שלך ולהתחיל להתלהב יותר מהחיים
יוו אנחנו לומדים על אספרגר ויכול להיות שיש לך לכי בדקי את זה יבוא לך איזה בן אדם ויבדוק אותך עשרים וארבע שבע מה את עושה איך את מתנהגת אבל סתם שתדעי ש לאספרגר יש בעיות עם החברה קשה להם להתחבר לאנשים נגיד עכשיו עם תגידי להם אני מתה מחום אז הם יחשבו שאת באמת מתה והם חכמיםם ממש אבל תבדקי את זה קראי על זה תיראי
שואל השאלה:
אתה צודק לגמרי התשובה הכי טובה עד עכשיו! הבעיה היא שאני מודעת לכל זה אבל עדיין המחשבות לא עוזבות אותי העצב לא רוצה ללכת והפרצוף שלי תמיד נראה כעוס וגם אנשין מתרחקים, אני לא יכולה פתאום להנות ולהתלהב מהחיים, אני מנסה מלא דברים חדשים כדי שזה יעבור וזה ככה כבר שנים.. אני פשוט סובלת
אתה צודק לגמרי התשובה הכי טובה עד עכשיו! הבעיה היא שאני מודעת לכל זה אבל עדיין המחשבות לא עוזבות אותי העצב לא רוצה ללכת והפרצוף שלי תמיד נראה כעוס וגם אנשין מתרחקים, אני לא יכולה פתאום להנות ולהתלהב מהחיים, אני מנסה מלא דברים חדשים כדי שזה יעבור וזה ככה כבר שנים.. אני פשוט סובלת
אנונימית
שואל השאלה:
אני לא יחשוב ש'מתה מחום' זה באמת למות מחום אני מבינה ביטויים וצחוקים אבל כן מאוד קשה לי בחברה כמוהם.
למה אתם לומדים על זה?
אני לא יחשוב ש'מתה מחום' זה באמת למות מחום אני מבינה ביטויים וצחוקים אבל כן מאוד קשה לי בחברה כמוהם.
למה אתם לומדים על זה?
אנונימית
מזדהה איתך
אנונימית
שואל השאלה:
ואוו כמה מזדהים!.
יש לכם אבחנה כלשהי?
ואוו כמה מזדהים!.
יש לכם אבחנה כלשהי?
אנונימית
היי אני לא יודע אם אני יכול לעזור לך ממש אבל אני כן יכול להזדהות... אם תרצי לדבר על זה ואולי לשמוע על מקרה דומה את יכולה לדבר איתי (:
אני בת, אבל יכול להיות שאין לך איזה בעיה אספרגר בטוח אין לך אבל יכול להיות שאת בדיכאון וזה כל ההשלכות של זה את עצבנית ועצובה ואין לך כוח לכלום ותנסי לשאול את ההורים שלך אם יש לך איזה משהו או שתלכי לרופא תגידי לו על זה
זוכרת אותי שאמרתי לך שאני מזדהה?
כתבתי בתגובות הראשונות
לי יש ocd
אולי גם לך יש אני לא יודעת לאבחן אבל אני חושבת שיש לך את זה לפי זה שיש לך כל הזמן ספק ואת שואלת עוד פעם ועוד פעם.
בטוח יש לך חרדות
בטחון עצמי נמוך בעיות חברתיות.
לא אמרת על תסמינים חריגים במיוחד ופסיכוטים.
כתבתי בתגובות הראשונות
לי יש ocd
אולי גם לך יש אני לא יודעת לאבחן אבל אני חושבת שיש לך את זה לפי זה שיש לך כל הזמן ספק ואת שואלת עוד פעם ועוד פעם.
בטוח יש לך חרדות
בטחון עצמי נמוך בעיות חברתיות.
לא אמרת על תסמינים חריגים במיוחד ופסיכוטים.
באותו הנושא: