משום מה אני לא מצליחה לספר לפסיכולוגית שלי על ידידים שלי ועל הקראש, אף מילה עליהם לא יוצאת לי מהפה ואני כן רוצה לספר לה.

ואז גם קצת יוצא שהיא חושבת שאין לי הרבה חברים וזה כי יש לי גם ידידים בנים..
אני כן מרגישה איתה בנוח וכל זה..

יש לזה סיבה לדעתכם?
מה לעשות כדי להצליח להשתחרר יותר?