אין לי כבר כוחות יותר להתמודד עם הצרות האלה והחיים האלה. נמאס לי. נמאס לי מהמשפחה, נמאס לי מהבית ספר, נמאס לי מעצמי. כל הזמן עוד צרות ועוד צרות ועד שכבר טוב לי באות צרות חדשות ואני שואלת את עצמי בשביל מה כל זה? בשביל מה אני כל יום קמה בבוקר והולכת לאותה מסגרת רק בגלל שאני חייבת ולא כי אני רוצה? הייתי מסתדרת טוב מאוד גם בלי ללמוד כל היום מתמטיקה. אני פשוט שונאת את הילדים שאיתי בכיתה, את החברות המעצבנות האלה ואת המשפחה העוד יותר מבאסת הזאת. אז בשביל מה אני פה? בשביל שעוד כמה עשרות שנים אני במילא אמות? קשה לי... אני מרגישה שאני מתפרקת. יש עוד תקווה?