האם פעם התאכזבתם מהחבר הכי טוב שלכם או הכי קרוב? ולמה?

כן, סיפור ארוך, ובגלל זה אנחנו כבר לא בקשר

לא שזכור לי יותר מדי.

כן
פעם רבתי עם מישהו וציפיתי שהוא יתמוך בי או יסתום ת'פה אבל במקום זה הוא עזר למי שרבתי איתו
(לא ריב רציני אבל עדיין)

כן, ברור
כי ציפיתי שהוא יתמוך בי ויפרגן לי במקום לרדת עלי כדי שהוא ירגיש טוב עם עצמו גם אם זה בצחוק

כן, בעבר.

כן, בטח. היא שיקרה לי על דברים שהייתי מעריכה ומקבלת אותם אם היא רק הייתה אומרת לי את האמת. (היא הייתה משקרת לי עם תירוצים כדי לצאת עם חברים. אמרתי לה אינספור פעמים שאין לי בעיה שתעשה את זה, רק שתודיע ולא תשקר לי - אני מעריכה את האמת ואני רק רציתי שתרגיש בנוח)
כמובן שאנחנו כבר לא חברות, כי היא הייתה חברה נוראית, בהמון דברים אחרים בנוסף.

כן הוא עשה משהו שהוא לא היה צריך לעשות. מקווה שהוא רואה את זה.

לא חחח

כן, בגלל שמשום מה הוא כמעט ולא דיבר איתי והתחיל לדבר איתי בחוסר רצון ועם אחרים הוא היה נראה הכי שמח שיש (אני חושב שזה או בגלל שאני השתניתי לרעה אבל עם הזמן נהיה לי יותר ויותר מודעות עצמית ועכשיו אני בן אדם ממש טוב ברוך ה') אבל זה עבר, גם כי למדתי לא להתייחס וגם כי התחלתי להסתובב עם אחרים ועם מי שכיף לי איתו, אני לא צריך לנסות להתחבר בכח למי שרע לי איתו. או שרע לו איתי.

כן, הוא עשה פוזות לייד חברים שלו

כן, בתחילת היום לא דיברנו כי לא ראיתי אותה ולא רבנו או משהו, ואז אחרי ההפסקה אני באתי להגיד לה שהטייץ שלה נהיה שקוף ושרואים קצת את התחתונים כי היא מתחה אותו ועוד לפני שבכלל אמרתי לה משהו היא פשוט התחילה לצעוק עלי מול כל הכיתה 'אל תדברי איתי ימטומטמת תתרחקי ממני'

כן. היא שיקרה לי שיש לה חבר כדי שאני יקנא