יצא לכם להביט על עצמכם במראה ולהבין, שוואלה התבגרתם?

כן, אבל יותר מזה בכל פעם מחדש כשאני חושבת על השינוי שאני לא יכולה לראות במראה

בת כמה את? זה קורה לרוב בגילאיי הנעורים המתקדמים

מלחיץ אולי, אבל יש בזה צדדים טובים.
גם אני שמתי לב לזה על עצמי, הכיעורית הקטנה הפכה לכיעור גדול יותר!
סתם, די השתנתי, שמחה על השינוי הזה.

כן.
הזוי.
אני עוד מעט בן 16 וכאילו איך זה נראה שאתמול חגגתי יום הולדת 10. כל המראה שלי השתנה ואני גם רואה בתמונות מפעם.

לגמרי. זה מדהים אותי כל פעם מחדש.

שואל השאלה:
אני בת 18.
אנחנו כל הזמן משתנים ואני לא עומדת בקצב,

נ. ב
רציתי להביא לכם פרח, לא אפשרי /:

לא. אבל יצא לי להביט במראה ולהזדעזע מהכיעור

חחח ואי כל כך!
אני זוכרת איזה יום בגיל 12 שיצא לי חצקון ואמרתי איך בא לי כבר להגיע לגיל שהפנים יהיו כבר יחסית חלקות. או בעיניין הגובה שהייתי יחסית נמוכה מכל הכיתה ועכשיו גבהתי ואני נקראת ממוצעת...
ושאני אשכרה עכשיו מסתכלת במראה אני אומרת איפה האני של פעם ואיפה אני היום..
השינוי שקרה לי זה שינוי אדיר ברמה שבנות מהיסודי בהלם שזו אני.. כל כך חיכיתי לשינוי הזה ברמה שהייתי שונאת את המראה שלי פעם וכמובן שזה השתקף כלפי חוץ...
וכן זה ממש מלחיץ איך החיים עוברים לך מול הפנים ושאת נזכרת בדברים מהעבר אז בכלל עולות צמרמורות..

כן.. השאלה הזאת די מדכאת אותי משום מה

שואל השאלה:
זה כאילו מלחיץ, אבל זה ממש מוצא חן בעיניי.
כי הבנאדם שהייתי לפני שנתיים - שלוש הוא ממש אחרת ממה שהוא עכשיו. ולטובה כמובן.
זה ממש מלחיץ, אבל אז אני נותנת מבט אחורה, וטוב שחלף.

וואלה כע.

כן חח
גם לפני שנתיים כיתה ח' היה לי פרצוף פיצה, היום כמעט נקי...