נמאס לי שכל הזמן בבית ספר שלי מדברים על ערך המשפחה,

מדברים על ערך המשפחה שצריך לשמור על האחים שלך ןעל הדודים וכו, וזה ממש לא נעים לי כי אבא שלי נטש אותי ואת אמא שלי ואחי, האבא השני מת, אח שלי עזב את הבית בגיל 17 ומאז אנחנו לא בדיוק בקשר, כל מי שיש לי זאת אמא שלי וסבתא וסבא שלי, ואני רבה הרבה עם אמא שלי ולא כלכך כיף לי איתה, סבא שלי כל הזמן רב איתי על דברים מאוד שוליים ובכללי הוא איש קשה מאוד ופרימטיבי, וכל מי שאני ב"שלום" איתו הוא סבתא שלי. אז בעיקרון יש לי רק בנאדם אחד במשפחה שאני בסדר איתו; הם לא יודעים מה הולך לכל אחד ואחת בבית שלהם מחוץ לבצפר, הם לא יודעים כמה זה קשה לשמוע כל פעם על איך משפחה זה מהמם ונהדר והכי טוב, כשיש אנשים שהמשפחה שלהם מפורקת והרוסה, שהם מגיעים הבייתה ואין אף אחד. שלא לכולם יש אח או אחות או אבא או אמא או דודים או סבים, ולא הכל ורוד. מעצבן אותי שהם לא חושבים על אלה ששומעים את זה ובוכים אחכ, וכשביום המשפחה כל מי שאתה מצליח לכתוב לו ברכה זה 3 אנשים כשזה שיושב ליידך או מולך מספר על ה10 נפשות במשפחה שלו. אני מוקירה תודה על זה שלפחות יש 3 אנשים ולא פחות אבל לזרות מלח על הפצעים לא עוזר.. אם מדברים על משפחה שלא ידברו בספציפיות על אנשים מסויימים.. גם לכם לפעמים זה קורה? מסכימים איתי? מה דעתכם?